סדרת המופת הזו של נטפליקס אמנם מדי פעם מרגישה כמו מחזה תיאטרלי, אך הרוח הפועמת בה חיה ונושמת. היא כנראה לא הייתה מצליחה בשום מקום אחר, אבל רק בגלל זה אנחנו אוהבים אותה. ביקורת סדרות.
הסדרה הזו אמנם לא כל-כך חדשה (משנת 2016), אבל היא בהחלט נקודת הבינג' עם הרבה חן. סדרת "דיינר חצות: סיפורי טוקיו" (MIDNIGHT DINER: Tokyo Stories) היא בהחלט מנגישה את הרוח של העיר. לכל אלו שרוצים דרמה, צחוק והרבה הרבה חו"ל בתקופה בה אתה סגור מצופף תחת השמיכה, זו הסדרה בשבילכם. עזבו את אנאורטודוקס, תגידו תודה לסדרה מיפן.
- דעה: הזמן האבוד, או למה חזרנו?
- ראש הישיבה דיבר על מספר אחד, משרד החינוך נתן מספר אחר ובדרך חשף אמת מדאיגה
- פרט טכני? לאחר פרשת ההדתה האחרונה, הטכניון הציב יעד לאירוע חברתי ביום שישי עוד כחודש
- לראשונה בישראל: התגלה מטבע רומי נדיר מלפני 1850 שנה הנושא את דיוקנה של אלת הירח בחוף הכרמל
- ב-28 מוקדים ברחבי הארץ, מאות הפגינו בקריאות אחדות ודמוקרטיה ונגד חזרה אפשרית של יו"ר האופוזיציה לכס השלטון
הסדרה מציגה את האינטראקציות בדיינר קטן בסמטה בטוקיו, בין בעל המקום לבין המבקרים בו מתחילת הערב עד סופו. כל הניואנסים נשמעים כאילו נלקחו כמצבור מחושב היטב. אפילו הניו-יורקר כתב על כך ביקורת. השחקן הראשי, קאורו קובאיאשי, מבצע כאן משחק מחושב רק באמצעות דיאלוג מוקפד ומתוחם. ושחקני המשנה, בהתאם, עושים את שלהם בסצנה. בכך, יוצר הסדרה הצליח להתאים עצמו לכל צופה, אם יש לו את המצרכים לכך. מסתבר כי הסדרה הנוכחית, המשך מסדרת מקור ב-2009, הינה כל מה שסועד סדרות צריך בתקופה הנוכחית.
עם משחק מעולה של האנסמבל. סיפורים קטנים שמציגים את המקומות והאינטריגות של העיר כמו מעין סיטקום מקומי. מה שמעניין בסדרה הנוכחית הם הסיפורים האנושיים, הרגעים הקטנים בכימיה בין האנשים בסדרה שהופכים את הסדרה ממתכון שגרתי למנצח.
עם הגעת העונה השנייה של הסדרה, מגזין לתוך הלילה ממליץ חמישה מתוך חמישה כוכבים ל-"דיינר חצות: סיפורי טוקיו" ומתכוונת להכין שוב קארי יפני, לשבת נינוח על כיסא במטבח ולצפות באוכל יפני מוכן עם סיפור טוב.
