מאמר חדש בוחן את מערכת היחסים של מדינות מערב אפריקה עם תעשיית השוקולד העולמית. נשיא גאנה, ננה אקופו-אדו, מסר ב-2019 לעיתון "הלוס אנג'לס טיימס" כי "שוקולד הוא תעשייה בשווי 100 מיליארד דולרים ואנחנו, שמייצרים 65% מחומר הגלם, מרוויחים פחות משישה מיליארד דולרים מהזיעה והעמל של האיכרים שלנו".
שווי תעשיית השוקולד העולמית מוערך במעל 150 מיליארד דולרים- אך כלכלות מדינות מערב-אפריקה, שמספקות 70 אחוזים מפולי הקקאו בעולם, מקבלות פחות משישה מיליארד דולרים. כך פורסם ביום רביעי שעבר (28.04) במגזין הידיעות האקדמאיות "הקונברסיישן". כלומר, כלכלות מדינות מערב-אפריקה מהוות פחות מארבעה אחוזים משוק השוקולד העולמי.
- דעה: הזמן האבוד, או למה חזרנו?
- ראש הישיבה דיבר על מספר אחד, משרד החינוך נתן מספר אחר ובדרך חשף אמת מדאיגה
- פרט טכני? לאחר פרשת ההדתה האחרונה, הטכניון הציב יעד לאירוע חברתי ביום שישי עוד כחודש
- לראשונה בישראל: התגלה מטבע רומי נדיר מלפני 1850 שנה הנושא את דיוקנה של אלת הירח בחוף הכרמל
- ב-28 מוקדים ברחבי הארץ, מאות הפגינו בקריאות אחדות ודמוקרטיה ונגד חזרה אפשרית של יו"ר האופוזיציה לכס השלטון
ד"ר סופיה ון הולן, מרצה בחוג לכלכלה של בית הספר ללימודי המזרח ואפריקה של אוניברסיטת לונדון, קבעה במאמרה כי המצב תואם לכלכלות מבוססות יצוא חומרי גלם. ון הולן הסבירה כי יצוא פולי קקאו לא-מעובדים הוא מקור מהותי של סחר חליפין זר עבור בנק גאנה. שוק פולי הקקאו של גאנה מפוקח ע"י הועדה בשליטת המדינה "קוקובוד". לועדה יש מונופול על שיווק פולי הקקאו הגדלים במדינה דרך חברת הבת Cocoa Marketing Company ("החברה לשיווק קקאו"- מל"ל).
ון הולן ציינה כי הגורמים בגאנה "צריכים לבחור ייצור תשואה מתוך יצוא המוצרים [הללו], לבין הוספת ערך למוצרים המיוצרים מקומית", והוסיפה בחלק אחר במאמר: "קוקובוד, דרך החברה המשווקת שלה, משיגה הלוואות זולות בדולרים בשווקים בינלאומיים דרך שימוש בחוזי [אספקת] קקאו כערבות. עם מעט חריגות, רק חוזים עם קונים בינלאומיים מאושרים כערבויות בגלל שקונים מקומיים נוטים להיות בעלי דירוג אשראי ומאזנים נמוכים. כך החברה בשליטה ממשלתית הצליחה לסגור במשך 28 השנים האחרונות הלוואות בשווי 25 מיליארד דולרים".
בהתאם, בנק גאנה צריך את אותם דולרים לשמירה על יתרות מטבע חוץ (מט"ח), ולייצוב המטבע המקומי. חלק מהפגיעה בשוק השוקולד המקומי בא לידי ביטוי בכך שחברות עיבוד פולי הקקאו פועלות לרוב באזורי סחר חופשי, שנותנים תמריצים שונים לחברות המייצאות מחוץ המדינה לפחות 70 אחוזים מסך כל מוצרי החברות. חברות אלה גם זכאיות להקלות במיסי ייבוא חומרי גלם וכלי ייצור. בד בבד, תעשיית ייצור שוקולד עבור הלקוח המקומי נפגעת ע"י מס של עד כ-60 אחוזים על מכירות מקומיות של מוצרי קקאו חצי-מוגמרים ושוקולד.
נשיא גאנה, ננה אקופו-אדו, מסר ב-2019 לעיתון "הלוס אנג'לס טיימס" כי ארצו כלואה ביחסים בסגנון אימפריאלי עם יצרני השוקולד העולמיים. זאת כאשר גאנה מייצאת חומרי גלם ומייבאת מוצרים גמורים. אקופו-אדו התייחס לגידול הקקאו במדינתו ובחוף השנהב השכנה: "שוקולד הוא תעשייה בשווי 100 מיליארד דולרים ואנחנו, שמייצרים 65% מחומר הגלם, מרוויחים פחות משישה מיליארד דולרים מהזיעה והעמל של האיכרים שלנו".
עוד בשנת 2001, יצרני שוקולד מערביים כמו מארס, נסטלה והרשיז' חתמו על הסכם לחיסול העסקת ילדים בפס האספקה שלהם בגאנה ובחוף השנהב, בהם הבעיה נפוצה. מנגד, מחלקת העבודה האמריקאית גילתה כי בשנת 2015 מספר הילדים שעובדים בחוות קקאו ומבצעים פעולות מסוכנות- ביניהן ריסוס חומרי הדברה, נשיאת שקים כבדים ופעולות עם מצ'טות- עלה לכדי 2.1 מיליון ילדים. בהתאם, יצרניות השוקולד הפרו את ההסכם וקבעו יעד לצמצם את התופעה ב-70 אחוזים עד שנת 2020- אך נדמה כי גם הצהרה זו הופרה.
סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה בסוף השנה שעברה כי במחקר חדש עלה שאחוז העסקת ילדים באותן חוות בעשור האחרון במגמת עלייה. המחקר, שמומן ע"י הממשל האמריקאי, העריך כי 1.56 מיליון ילדים הועסקו דאז בתעשייה בשתי המדינות. הירידה מרף שני המיליון התרחשה עקב שינוי שיטת חישוב המידע הקיים. מנגד, במחקר עלה כי אחוז הילדים מתוך סך העובדים בתעשייה בגאנה ובחוף השנהב עלה ל-45 אחוזים בשנים 2018-2019 לעומת 30 אחוזים עשור לפניו.
