הממונה על הנפט במשרד האנרגיה, יוסי וירצבורגר, ענה לעמותת שומרי הבית כי שיתוף הציבור ברגיל עורך שבועיים בלבד, וכי חודש זה זמן מספק. מעמותת צלול נמסר: "אנו חוזים כאן בעוד נסיון למחטף בחסות משבר הקורונה. בעוד תשומת הלב הציבורית כולה מופנית למאמצים לצמצום התפשטות מגפה ולטיפול בחולים, משרד האנרגיה מקדם תוכניות שייטיבו לכיסם של ברוני הגז".
הממונה על הנפט במשרד האנרגיה, יוסי וירצבורגר, סירב להתייחס לפנית עמותת שומרי הבית להארכת בחינת הציבור לחלופות הקמת מתקן הנזלת גז. כך עולה מפרסומי העמותה ברשת החברתית פייסבוק. ע"פ עמותת שומרי הבית, וירצבורגר ענה למכתב העמותה תוך שבע דקות מקבלת המכתב.
- דעה: הגנץ צריך ללכת, האיזנקוט צריך להחליט
- דעה: בתקופת החשמונאים היה לנו את חוני המעגל, כעת יש לנו את גנץ הפוקק
- האם אישרו, ומי אישר, ליועץ הניו מדיה של ראש הממשלה שימוש בצ'קלקה?
- דעה: הזמן האבוד, או למה חזרנו?
- ראש הישיבה דיבר על מספר אחד, משרד החינוך נתן מספר אחר ובדרך חשף אמת מדאיגה
בפניית העמותה נכתב כי "מעבר לשאלת הדחיפות של קידום הסוגיה הנוגעת למתקן ההנזלה דווקא בעת הזו, שהרי ברור שהמתקן לא ייבנה בתקופה הקרובה ובהחלט ניתן להמתין לסיום המשבר הנוכחי ורק אז להודיע על הכוונה להקמת המתקן, הרי שמתן חודש ימים להגשת התייחסויות הציבור לעניין שכזה, ודאי בתקופה הנוכחית, הוא בבחינת לעג לרש וחוטא לעצם המושג שיתוף הציבור. ברור שהציבור לא יכול להיערך להתייחסות סבירה בפרק זמן כה קצר, עם משבר קורונה וחג הפסח, או בלעדיהם", והוסיפו: "הליך שיתוף הציבור אינו אמור להיות מס שפתיים, גם לא מטלה על מנת לצאת ידי חובת הרשויות. שיתוף הציבור הוא הליך הנדרש לתקינות ההליך המנהלי ותקינות הליך שיתוף הציבור היא תנאי לתקינות ההליך המנהלי. מובן, כי לוחות הזמנים שנקבעו אינם מאפשרים לקיים את הליך שיתוף הציבור כנדרש".
"נוכח העובדה כי ישנן השלכות כבדות משקל למשבר הקורונה על יכולתו של הציבור להתנהל מול גופי המדינה, נקבעו במספר תקנות משנה הוראות בעניינים שונים להארכת מועדים גורפת לתקופה בת מספר חודשים".
עמותת "צלול" הגיבה לפרסום משרד האנרגיה בשבוע שעבר: "קבלנו את המסמך היום, נלמד אותו ונגיב בהתאם", והדגישו: "אנו חוזים כאן בעוד נסיון למחטף בחסות משבר הקורונה. בעוד תשומת הלב הציבורית כולה מופנית למאמצים לצמצום התפשטות מגפה ולטיפול בחולים, משרד האנרגיה מקדם תוכניות שייטיבו לכיסם של ברוני הגז. עלינו לזכור שלמרות שגז עדיף מפחם, הפקת גז ונפט ושימוש בהם כרוכים בזיהום אוויר, זיהום ים ופליטת גזי חממה".
העמותה הסבירה כי "מעבר לכך במתקנים הימיים הללו במיוחד בישראל יש סיכונים חמורים לפגיעה וזיהום נרחב, שיכולים לשתק את מתקני ההתפלה (מקור אספקת המים העיקרי של ישראל) ולנזקים שיעלו מיליארדים לציבור בישראל", והרחיבה: "לאור כך, אנו בעד ניצול מאגרי הגז הקיימים קודם כל לצרכי המשק בישראל, לתקופת המעבר לאנרגיות מתחדשות, ולא חושבים שצריך לעודד ייצוא גז מעבר למה שנקבע במתווה הגז. בנוסף, בשלב זה לא צריך לפתוח קידוחים בשדות נוספים. מבחינת ייצוא גז בהיקפים המוסכמים היום: ישנם הסכמים ותשתיות לייצוא גז למצריים וירדן ולאחרונה אף אושר צינור נוסף של גז למצריים לטובת מתקני ההנזלה שקיימים במים הכלכליים שלהם. לא ברור מה ההגיון בהקמה של מפעל הנזלה מתחרה לתשתית הקיימת והמתוכננת".
"עם זאת, אנו שמחים לראות שגם הממונה על הנפט מודה עכשיו שמשיקולי בטיחות וסביבה עדיף להקים את 'מתקן ההנזלה' הרחק מהחופים", הוסבר בעמותה אך נקבע כי "מצד שני, החלטה זו מציבה את שלושת החלופות מחוץ למים הריבוניים ואז לא חלים עליו חוק התכנון והבניה. לאור כך, אם בכל זאת מחליטים להקים מתקן ניזול גז במים הכלכליים של ישראל זה יכול להיות רק אם במקביל יוחל עליהם חוק התכנון והבניה, או שייקבע הליך מקביל לו, שאינו פחות מבחינת סמכויות המשרד להגנ"ס ושיתוף הציבור, כפי שניסחנו בהצעתנו לחוק 'אזורים ימיים' ובהערותינו ל'מסמך מדיניות מרחב ימי' של מנהל התכנון".
