בעבר היה נדמה כי ליצור סרט מקורות לנסיך הפשע של גותהאם היה משהו מעבר לצלילת ראש לעבר מיכל נוזלים כימיים. עד עכשיו. ב"ג'וקר", טוד פיליפס עשה את הבלתי-אפשרי. הוא גרם לצופה הממוצע להבין, ואף לרחם על אחת מנבלי-העל האכזריים ביותר. מערכת לתוך הלילה לא הצליחה להוציא מהראש שהבדיחה אולי הייתה עליה.
הסרט הנוכחי בהחלט מחזיר את האמונה בסרטים מבוססי רומאנים גרפיים וקומיקס. במיוחד לאור השנה הבינונית שהייתה לסצנת קולנוע המבוסס קומיקס העולמי. אחד הדברים העיקריים המדוברים כעת הוא בהחלט סיפור מקור הצחוק האייקוני, המעיק כמהה, של הפרוטגוניסט של הסיפור. וכן, לכל אורך הסרט הג'וקר מורגש כגיבור הטראגי של העלילה ולא רק הדמות הראשית. בעצם לקיחת האלמנט האופייני כל-כך לדמות המדוברת ויצירת רקע כה מורגש במהלך הסרט זה דבר אחד. אופן המחשת הדמות ע"י חואקין פיניקס זה דבר שונה לחלוטין. פיניקס עושה כאן עבודה לא פחות מווירטואוזית. הוא מצליח במהלך המשחק לגולל את כל התפתחות הג'וקר משנות ה-50 ועד ימינו אנו בתיאטרליות ובאותה מידה בתחושת פסיכופתיות המתבקשת.
הסרט הוא במהותו ניתוח דמות, והתפתחותה בסרט מייצגת את התפתחות הג'וקר בייצוג המונפש שלו. מבנייתו המגוחכת (כיום) של סיזר רומרו בסדרת "באטמן" של שנות ה-60, דרך הג'וקר הידוע בגילומו של ג'ק ניקולסון ועד איזכור לרגע של האקצנטריות, הברוטליות ובהיעדר מילה אחרת "החייתיות" של הית' לדגר. אם נוכל לרגע לזרוק מהחלון את הייצוג התמוה של ג'ארד לטו (במה שהיה נדמה כהכלאה בין ראפר של תחילת שנות ה-2000 לבין חובב סכינים מושבע), "הג'וקר" מאזכר את כולם. אפילו את אלו של מארק האמיל ("מלחמת הכוכבים").
- דעה: הגנץ צריך ללכת, האיזנקוט צריך להחליט
- דעה: בתקופת החשמונאים היה לנו את חוני המעגל, כעת יש לנו את גנץ הפוקק
- האם אישרו, ומי אישר, ליועץ הניו מדיה של ראש הממשלה שימוש בצ'קלקה?
- דעה: הזמן האבוד, או למה חזרנו?
- ראש הישיבה דיבר על מספר אחד, משרד החינוך נתן מספר אחר ובדרך חשף אמת מדאיגה
אולי בכך בדמותו של הג'וקר יש את הביקורת הגדולה ביותר כלפי החברה היום. מעבר להתפרעויות הניצבים מסביב. מעבר לתפאורת שנות ה-80, תחילת ה-90. אולי בכך יש ביקורת דווקא על הצביעות של החברה בעבר. מה שבעבר נדמה היה כילדותי, מצועצע וחברותי נהפך כיום לאלים, קשוח ודהוי-רגשית. גרידא, לא פלא שהחשש בארה"ב מוחשי. במיוחד לאור המאורעות הקודמים כשייצוג כה חזק של יריב מיתולוגי של האביר האפל היה על האקרנים. מי שרוצה להבין מה דרוש על מנת להיכנס למוחו של הג'וקר צריך רק לקרוא קצת על תהליך האינדוקטרינציה שעבר הית' לדג'ר.
בהתאם, לא רק משפחות הנרצחים באירועי 2012 הזדעזעו מהסרט. הסרט מסנוור את צופיו במלאכת המחשבת של ספירלת הטירוף אליו נקלעים הצופים יחד עם הדמות הראשית. נדמה כי החשש מהשראות למיניהם הוא יותר ממוחשי. לא לבעלי לב חלש. מערכת לתוך הלילה נותנת חמישה מתוך חמישה כוכבים לסרט ג'וקר של טוד פיליפס.
