בארץ

דיון בועדת הכספים גילה: הכסף שנכנס למדינה מרווחי הגז הוא פחות מ-0.5% ממה שהובטח

ועדת הכספים בשבוע שעבר. קרדיט: צילום מסך, ערוץ הכנסת.

בעבר הובטחו מאות מיליארדי שקלים בשנים הבאות לרווחת אזרחי ישראל מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך כמעט חמש וחצי שנים אחרי- רק מספר מאות מיליוני שקלים נכנס לקרן הייעודית המנוהלת ע"י בנק ישראל. קריאת ה"מעט מאוד" שנשמעה בוועדה למשמע התשובה סיכמה יפה את העניין.

בדיון בועדת הכספים של הכנסת ביום חמישי האחרון (28.01) עלה כי רק 500 מיליון שקלים נכנסו למדינה בקרן הייעודית לרווחי הגז. זאת למרות הצהרות ראש הממשלה בנימין נתניהו באוגוסט 2015, עם הצגת מתווה הגז, כי "המתווה שהושג שם במרכז את כלכלת ישראל והחברה בישראל. הוא יכניס לישראל מאות מיליארדי שקלים בשנים הבאות. הכסף הזה ישמש אותנו לבריאות, חינוך ורווחה, ולהורדת יוקר המחיה". במהלך הדיון, בסימן "תקציב בנק ישראל לשנת 2021" בהשתתפות נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, וראש המועצה המנהלית של בנק ישראל, הפרופ' שוקי שמר, חזר מספר פעמים יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), על השאלה בעניין הכנסות הגז לתגובת גמגומי בכירי בנק ישראל.

"אני שואל כבר פעם רביעית. נכנס כסף מרווחי הגז?" אמר ח"כ גפני, והסביר: "אפשר לענות לנו בעברית? אני יידיש לא כל-כך מבין. להגיד כמה כסף נכנס. אני יודע, הרי אני עשיתי את החוק בוועדת המדע. אני יודע מתי מעבירים את זה לתושבי מדינת ישראל, ומתי עדיין לא. אני רוצה לדעת…בגלל שיש פה איזה תקלה בעניין הזה של הזמן, משך הזמן שעליו דובר- שיהיה כסף. אתם בעלי הבית, אנחנו קבענו בחוק שבנק ישראל מנהל את זה. אז חשוב לדעת, אנחנו מדברים על תקציב- כמה כסף נכנס מרווחי הגז?". למענה תשובת הנגיד, נשמע בוועדה כי הסכום "מעט מאוד".

בדיון עוד עלה כי תקציב הבנק לשנת 2021 עומד על כ-996.4 מיליון שקל, והוא נמוך בכ-7.5% בהשוואה לתקציב 2020 שהיה כ-1.08 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, סך תקציבי ההרשאה להתחייב לשנים הבאות הם כ-252 מיליון שקל. גפני גם שאל את ירון בנוגע לרתיעתו מהתוכנית הכלכלית החדשה של הממשלה, ונענה: "יש אלמנטים מסוימים שיעילים ויש אלמנטים שצריך ללמוד ואולי הם לא היעילים ביותר".

אתר החדשות YNET דיווח ביום שני שעבר (25.01) כי הנגיד ביקר את התוכנית הכלכלית של רה"מ נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ: "ככלל, חלוקת משאבים ציבוריים צריכים להתבצע על פי יעילות כלכלית וקריטריון הפגיעה ממשבר הקורונה. חלוקה באופן אוניברסלי ולא מובחן – כגון מענק לכל ילד, ללא תבחין הכנסה – איננה יעילה", ובחלק אחר כתב: "בדיון שנערך היום בחטיבת המחקר עלה כי בתוכנית חסרים פרטים רבים שהיו מאפשרים לגבש חוות דעת מקצועית על עלותה ויעילותה. בעקבות הדיון פנה בנק ישראל לאוצר ולגורמים נוספים על מנת לקבל פרטים רלוונטיים. לכשתוצג תוכנית כזו, הכוללת ניתוח ונתונים תומכים, יבחן וינתח אותה בנק ישראל עפ"י יעילותה ונחיצותה הכלכלית".

Print Friendly, PDF & Email

About the author

אלון ויס, מערכת "לתוך הלילה"