בארץ

ראשי איגודי הספורט ביקשו להיפגש עם שר התרבות ושר הבריאות נוכח משבר הקורונה, שבוע לאחר מכן אין קול ואין עונה

עם ראש עיריית ת"א, רון חולדאי. קרדיט: פייסבוק חילי טרופר.
Written by אריה הלבר

ע"פ המידע שברשות מגזין לתוך הלילה, מעל שבוע ימים איגודי הספורט השונים מחכים לתשובה משר הבריאות יולי אדלשטיין ושר התרבות והספורט חיליק טרופר בנוגע לבקשתם- ללא קביעת מועד לפגישה. מטעם השרים לא ניתנה תגובה בנושא.

"קודם כל אנחנו קבענו כלל עקרוני, התרבות לא נשארת מאחור. לא יקרה מה שקרה בעבר. אחד, כי ערכית זה נכון. שתיים, כי כלכלית זו פרנסה של עשרות אלפי אנשים וגם בריאותית ניתן לשמור על זה. בנינו מתווה מסודר ומדורג, כך שהעיקרון שלו בכל שלב של פתיחה, משהו מעולם התרבות יפתח". כך אמר שר התרבות חיליק טרופר לחדשות 12 בשבוע שעבר (24.11). במוצאי שבת הוא גם בירך את הג'ודוקא פיטר פלצ'יק על זכייתו באליפות אירופה עד 100 קילוגרמים. אך כעת מסתבר שראשי איגודי הספורט בישראל פנו מזה שבוע לשר התרבות ולשר הבריאות, ח"כ יולי אדלשטיין, בבקשה להיפגש עמם בשל משבר הקורונה בענף הספורט- ללא מענה.

טרופר הוסיף בריאיון כי "בכל שלב של פתיחה במשק, תמיד יהיה משהו מעיקרון התרבות. עד עכשיו הבטחנו וזה קורה. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הדבר הזה". אך במכתב לשרים, שנשלח  בשם הוועד האולימפי בישראל, הפראלימפי, אילות, איגודי הספורט ומרכזי הספורט בסימן "בקשה לפגישה דחופה בנוגע להחזרה מידית של הספורט המאורגן לפעילות", הודגש כי "אנו, ראשי איגודי הספורט וגופי הרוחב, פונים אליך בשם אגודות הספורט, הקבוצות, המאמנים והשחקנים, בדרישה להחזיר את כלל פעילות הספורט המאורגן לפעילות! אנו מבקשים להיפגש עמך בדחיפות כדי לדון בנושא". כאמור, המכתב אמנם נשלח ביום שני הקודם, אך נדמה כי עדיין לא התקבל תאריך יעד לפגישה. העתקים נשלחו למנכ"ל משרד התרבות והספורט, רז פרויליך, למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, לפרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין. לוין היה היחיד שהציע את עזרתו.

"ב-1/11/2020 החליט קבינט הקורונה להתיר חידוש פעילות של ענפי ספורט המים וכן פעילות חלקית של צעירים שהספיקו להתחרות מספר פעמים בעונה האחרונה ועד מרץ 2020. בניגוד לפרסומים קודמים ולציפיותינו, לא ניתן אתמול, 15/11/2020, היתר לחידוש יתר פעילות הספורט המאורגן. כבוד השר אנו מעריכים את עצם ההכרה בחשיבות בפעילות הספורט. ברור לכולנו שבמציאות הנוכחית, לא היה קל לאשר חזרה של רוב פעילויות הספורט וללא נחישותך לא בטוח שזה היה קורה" קבעו במכתב, אך הרתיעו: "אנו סבורים שהחלטה להמשיך להתיר פעילות ל'אלמנטים נבחרים' מתוך המערך השלם של הספורט המאורגן אינה עקבית מבחינה אפידמיולוגית ועבורנו גם אינה שקופה מבחינה אפידמיולוגית. ההיתר הסלקטיבי מביא להמשך הפגיעה במערך כולו, תוך החמצת הזדמנות להישען על מערך הספורט המאורגן כאמצעי למניעת הפצת תחלואה וכאמצעי לשיפור המערכת החיסונית".

"הספורט המאורגן בנוי על מארג רב-גילאי ורב-מגדרי שהרצף וההתמדה הם מאבני היסוד שלו. הטוענים ש-'לפחות הספורטאים המקצועניים' או 'הצעירים הפעילים' ממשיכים, לא מבינים שהמדובר בפלסטר על שבר מדמם שנותן מראית עין של טיפול, כאשר למעשה הוא מעמיק את הפגיעה לטווח הארוך" ציינו במכתב, והסבירו: "אנו מתחייבים להמשיך לפעול בהתאם לכל ההנחיות ולעמוד בכל הדרישות. הספורט המאורגן נשען על עבודתם של מאמנים ומדריכים מוסמכים לפי חוק שמשמשים, למעשה, סוכני בקרה ופיקוח על יישום הנחיות הקורונה ומניעת התפשטות המגפה. לנו, אנשי הספורט המאורגן, יש את היכולת אמיתית לקיים פעילות אחראית שמסייעת לבריאות ושמגבירה את פעילות המערכת החיסונית. הספורט תורם לבריאות הציבור כולו ומסייע לכולנו לעבור את המשבר בצורה הטובה ביותר ועם חוסן פיסי ומנטלי".

פרופ' רחל דנקנר, חוקרת בכירה במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, אמרה למגזין לתוך הלילה כי "החשיבות של הפעילות הגופנית לשם ספורט היא בכל ההיבטים הבריאותיים. התגובה הגורפת לבעיה הקורונה הביאה לסגירה של מתקני הספורט ללא כל עדות מדעית לכך שיש שם הדבקה ושהם מוקדי התפרצות. המצב פוגע באנשים שעוסקים בספורט ופוגע בשגרת החיים של האנשים שזקוקים לפעילות הגופנית בשגרת יומם", והוסיפה: "ערכנו סקר עצמאי בקרב מנויי רשת הולמס פלייס. כ-8500 מתאמנים נענו בחודש יולי והשתתפו. הסקר הראה שבממוצע המשתתפים עלו כ-3.6 קילוגרמים בתקופת הקורונה וחמישה אחוזים חזרו לעשן, מתוך סך הסקר רק 10% היו מעשנים בהשוואה ל-20% בכלל האוכלוסייה הישראלית. אנשים שעושים ספורט נוקטים באורח חיים בריא יותר. לדוגמא, אחת הדרכים לגמול מעישון, היא באמצעות התנהגות בריאותית כמו הספורט. המחקר הראה שבין המעשנים חלה עלייה משמעותית בכמות העישון. כשנשאלו מהי הסיבה לעלייה במשקל, או לעלייה בעישון, השיבו רבים כי המתח והחרדה והמחסור בספורט הם הגורמים לכך".

"המצב משפיע על המצב הנפשי שלנו, בגלל שהפעילות הגופנית הספורטיבית משפיעה על כל ההיבטים הבריאותיים ולכן הוא משפיע גם על המצב הנפשי. טרום הקורונה, רק 30% מהישראלים ערכו כמות ספורט מומלצת. במקום להשתמש בספורט ככלי להתמודדות עם הקורונה, כל שגרת החיים הנורמלית נפסקה. היציאה החוצה בריאה לגוף ולנפש, כל ההתנהלות בהקשר זה לא מידתית ולא נכונה" הסבירה דנקנר, וקבעה: "מקבלי ההחלטות לא מתעדפים את הספורט בראש הרשימה. העמדה של משרד הבריאות דיי נוקשה בהקשר הזה. משרד הבריאות בסך הכל נוקט בגישה גורפת כדי לא לקחת שום סיכון. הבעיה היא שבגישה זו נגרם נזק לאורך זמן וגם נזק מיידי. המפתח לפיתרון נמצא בידי משרד הבריאות. אני מתכוונת לפעילות גופנית לשם ספורט…אין שום עדות חד משמעית לכך שקורונה הועברה במקומות ספורט. במיוחד, למי שרגיל  לשחות, סגירת בריכות השחייה אין לה שום הצדקה ושוב סיבה לסגירה. כפי שמהרו לאפשר חזרה לפעילות הדתית, כולל פתיחת מקוואות, אין כל הצדקה שלא לאפשר שחייה בבריכות, שהן מקום גדול עם חלל גדול ומאוורר, ובוודאי בריכות פתוחות".

גורם המעורה בנושא מסר למגזין לתוך הלילה כי ניתנה בקשה רשמית מגורמים בלשכת טרופר לתאם פגישה והגיע מידע שאדלשטיין ייפגש את גורמי הספורט. אך טרם חלה התקדמות בנושא.

מלשכות השרים לא התקבלה תגובה.
(בהכנת הכתבה השתתף אלון ויס)

Print Friendly, PDF & Email

About the author

אריה הלבר