חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, בעלי משרה במשרדי ממשלה וחברי תנועות סביבתיות קראו במהלך דיון מקוון של ארגוני סביבה ברשתות החברתיות לשנות ולהעלות את יעדי ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. מנגד, באותו יום משרד האנרגיה הביא לשיתוף הציבור את היעדים שהוצעו להפחתת פליטות במשק האנרגיה לשנת 2050. יו"ר עמותת "שומרי הבית": "עלינו להקים קבינט אקלים, להסיר חסמים, להגדיר יעדים שאפתניים גם בתחומים אחרים כמו תחבורה חשמלית ומיגרציה של משק החימום-קירור לאנרגיות מתחדשות, כדי שנוכל להשאיר אחרינו לדורות הבאים עולם שניתן לחיות בו".
במהלך דיון מקוון שהתקיים שלשום (29.11) ושודר בדפי הפייסבוק של ארגוני סביבה רבים, עלתה קריאה חוצת גבולות במערכת הפוליטית למשרד האנרגיה להעלות את יעדי ייצור החשמל בתוכניתו לאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. לקריאה הצטרפו ארגוני הסביבה ובעלי משרות במשרדים ממשלתיים. במקביל, משרד האנרגיה הביא באותו יום לשיתוף הציבור את היעדים המוצעים להפחתת הפליטות במשק עד 2050.
- דעה: בתקופת החשמונאים היה לנו את חוני המעגל, כעת יש לנו את גנץ הפוקק
- האם אישרו, ומי אישר, ליועץ הניו מדיה של ראש הממשלה שימוש בצ'קלקה?
- דעה: הזמן האבוד, או למה חזרנו?
- ראש הישיבה דיבר על מספר אחד, משרד החינוך נתן מספר אחר ובדרך חשף אמת מדאיגה
- פרט טכני? לאחר פרשת ההדתה האחרונה, הטכניון הציב יעד לאירוע חברתי ביום שישי עוד כחודש
ע"פ התכנית המוצעת לשנת 2050, שהיא המשך לתוכנית יעדי משק האנרגיה לשנת 2030, משק האנרגיה יפחית עד 80% בפליטות גזי החממה תוך התבססות מכוונת על אנרגיית שמש במקביל להתבססות על תחזיות להבשלה של טכנולוגיות חדשניות ובהן טכנולוגיות מבוססות מימן תוך הפקתו ממגוון מקורות ותפיסת פחמן. התוכנית שמציג המשרד כוללת גם מספר יעדי משנה: מחויבות לסגירת התחנות הפחמיות עד 2025, הפחתת פליטות גזי חממה בסקטור החשמל בשיעור של עד 85% עד 2050 בהשוואה לשנת 2015, ושיפור שנתי של 1.3% במדד עצימות האנרגיה (צריכת האנרגיה ליחידת תוצר). כזכור, ע"פ התוכנית לשנת 2030, היעד להעלאת חלקה של אנרגיה מתחדשת בתמהיל ייצור החשמל נקבע ל-30%. "התוכנית, שנכתבה בשיתוף פעולה רב מגזרי עם משרדים ממשלתיים, שותפים מהאקדמיה וארגונים אזרחיים, צפויה להתפרסם להערות הציבור בחודש הקרוב" נכתב בהודעה לתקשורת.
בהודעת המשרד סייגו כי "עמידה ביעדי משק האנרגיה לשנת 2050, תלויה בעמידה ביעדים משלימים במספר משקים מקבילים, בראשם משקי התחבורה, התעשייה והבנייה. בהסתכלות עתידית ולאור המאפיינים הייחודיים של ישראל, יהיה צורך לוודא באופן מעשי כי הפעילות תתבצע בכל המשקים הרלוונטיים וכי מצב בו משק החשמל נושא לבדו את מחויבויותיה של ישראל לאמנות האקלים הבינלאומיות, כפי שקורה היום בהסכמי פריז, לא ימשיך להתקיים", והרחיבו: "המאפיינים הייחודיים של ישראל, לצד בחינת המגמות העולמיות, מציפים מספר אילוצים אותם יש לקחת בחשבון בקביעת היעדים ובעדכונם לאורך השנים. כך, למשל, לשם הטמעת 50%-85% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בתמהיל האנרגיה בשנת 2050, יהיה צורך בשימוש בקרקע המוערך בכ-300,000-900,000 דונם, הן על גגות, הן בשימוש כפול בקרקע והן בשטחים פתוחים. לכן, יש צורך בבחינת סוגיית ייעול השימוש בקרקע ומתוך כך, בין היתר, ייגזרו היעדים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2050. בתחום האגירה, יהיה צורך בהספק אגירה של 50-250- גיגה-ואט שעה. לצורך השוואה, נכון להיום בכל העולם מותקנים 10.5 גיגה וואט שעה באגירה באמצעות סוללות".
על מנת שהתוכנית תמומש, ע"פ המשרד נדרש פיתוח רשת החשמל והתאמתה לקליטה מאסיבית של אנרגיה מתחדשת, אגירת אנרגיה, התייעלות באנרגיה, ביזור רשת החשמל באמצעות מעבר למיקרוגריד (רשתות חשמל עצמאיות מחוברות), רגולציה תומכת, בנייה משמרת ומאופסת אנרגיה, איסור על ייבוא כלי רכב רכבי בעלי מנוע בעירה פנימית משנת 2035, תמריצים כלכליים לעידוד המעבר לכלי רכב חשמלי, התאמת מערכת הגז להובלת מימן ובחינת מדיניות הייצוא.
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול-לבן), אמרה באירוע המקוון: "בהקשר ליעד של 30% מתחדשות, אמרתי כבר בעבר שלכאורה ממשלת ישראל מתחילה סופסוף להבין את החשיבות הקריטית של מעבר לאנרגיות מתחדשות ונקיות, אבל אני סבורה שהוחמצה הזדמנות להפגין אומץ אמיתי ולתקן פיגור של שנים, עם יעדים שאפתניים יותר להפחתת התרומה הישראלית לחימום כדוה"א. היעד הזה מקבע שימוש ב 70% אנרגיה מזהמת ובעיני זה יעד לא אחראי", והוסיפה: לכדור הארץ ולילדים שלנו אין זמן לפוליטיקה. יש לפעול לעצירת ביסוס משק האנרגיה על דלקים פוסיליים ולהעלות את יעדי המעבר שלנו לאנרגיה מתחדשת. זה לא מאבק של מפלגה או של דעה מסוימת כנגד אחרת, זה מאבק להצלת כדור הארץ. כל מי שרוצה להישיר מבט אל הילדים שלו בעוד 20 שנה ולהגיד שהוא עשה את כל מה שהוא יכול כדי לספק להם עתיד טוב יותר, צריך להניח את כל האינטרסים בצד ולהצטרף לקריאה שלכם כאן היום".
יו"ר עמותת "שומרי הבית" ומייסד "הפורום לאנרגיה נקיה", יוני ספיר, אמר באירוע: "יעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות הוא יעד נמוך של עשרה אחוזים בלבד מאנרגיות מתחדשות במשק האנרגיה- לא מאפשר לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות שהגדיר פאנל המומחים הבין-מדינתי מטעם האו"ם לשינויי אקלים. עלינו להקים קבינט אקלים, להסיר חסמים, להגדיר יעדים שאפתניים גם בתחומים אחרים כמו תחבורה חשמלית ומיגרציה של משק החימום-קירור לאנרגיות מתחדשות, כדי שנוכל להשאיר אחרינו לדורות הבאים עולם שניתן לחיות בו".
ח"כ סונדוס סלאח (הרשימה המשותפת) אמרה: "יש פער של עשור בין ישראל והעולם מבחינת היעדים וההחלטות למעבר לאנרגיה מתחדשת. היעדר תכנית לאומית רצינית להתמודדות עם משבר האקלים היא החלטה להחמיר את המצב ואת הנזק הסביבתי שגורמת מדינת ישראל. ישראל חתומה על מספר הסכמים, אבל יש פער בין החתימה לבין המצב המצוי. מדאיג אותי שאין בישראל מנגנון שמבקר כל שנה את ההתקדמות למעבר לאנרגיות מתחדשות".
ח"כ תמר זנדברג (מר"צ) אמרה: "אני רוצה למקד את הקריאה שיוצאת מכאן לשני היבטים: אחד- העלאת היעד. אנחנו בעידן האקלים. ליעד שמציבה ישראל יש חשיבות גדולה, יש מקום להצבת יעד של 50%, זה בהחלט ריאלי. הדבר השני- צריך לא רק להציב יעד, אלא גם לעמוד ביעד, גם ברמת הפיקוח הפרלמנטרי, גם ברמת הפיקוח והמעקב של הארגונים, גם באמצעות יעדי ביניים וגם באמצעות פעולות שלא חותרות תחת העמידה ביעד. הדהירה של ישראל במספר פרויקטים פוסיליים היא הכיוון ההפוך לזה הרצוי, ועלינו לעמוד על כך שישראל עושה מהלכים בפועל כדי לעמוד ביעד".
חה"כ לשעבר, הד"ר דב חנין, אמר: "50% אנרגיה מתחדשת זה אומר להפסיק את מודל הפיתוח שנשען על גז, לא לייצר צינור גז לאילת ולא להזרים נפט ממפרץ אילת לאשקלון ולא להקים תחנות כוח חדשות ומזהמות ולסגור את מתקני בז"ן ואת התעשייה הפטרוכימית המזהמת במפרץ חיפה ולהעביר את ישראל למסלול אחר לחלוטין, שתואם את הדברים הגדולים שקורים היום בעולם בתחום הזה. יש לקמפיין כזה משמעות מאוד גדולה לחיי אזרחי ישראל. בתחום הבריאות, בתחום הסביבה ובתחום התעסוקה של יצירת מקומות עבודה".
מנהל תחום ארצי (תכנון ובניה) בריאות הסביבה במשרד הבריאות, נעם הירש, אמר: "זיהום אוויר גורם לתחלואה ותמותה ניכרת באוכלוסייה ופוגע בעיקר באוכלוסיות רגישות. לפי נתוני ה- OECD, בישראל מתים בשנה למעלה מ- 2,000 בני אדם כתוצאה ממחלות הקשורות בזיהום אוויר. צריך להיות ברור לכולם שתחנות כוח בגז הן מזהמות, פחות מסולר ונפט, אבל עדיין מזהמות", וקבע: "מבחינתנו צריך למצוא דרך לצמצם אותן ולא להקים חדשות ולחשוב כל הזמן איך מקדמים את האנרגיה המתחדשת. עמדתנו היא שעל כלל משרדי הממשלה לפעול ביחד במטרה משותפת של קידום יעד יותר גבוה לייצור אנרגיה מתחדשת מזה שנקבע בהחלטת הממשלה".
ח"כ לשעבר יעל כהן פארן, מ"התנועה הירוקה", אמרה: "חייבים להעלות את יעדי המתחדשות. ביידן הציב בארה"ב יעד של איפוס הפליטות ממגזר ייצור החשמל עד 2035, זה דבר פנטסטי. בישראל היינו אמורים להגיע ב 2020 ל- 10% מתחדשות, אבל אנחנו רק סביב ה- 6%… אז הבעיה שלנו היא שהנייר סופג הכל, ולא מספיק לקבוע יעד, אלא הממשלה חייבת לייצר תכנית רצינית לאיך מגיעים ליעד שנקבע".
הפרופסור עדי וולפסון, מומחה לסביבה וקיימות, אמר: "כולנו צריכים להבין ולשדר לכל הכיוונים, שמשבר האקלים כבר כאן ועכשיו. זה לא ב- 2030. זה לא ב- 2050. כבר עכשיו הוא נמצא כאן. ומדינת ישראל חייבת להגדיר שמשבר האקלים הוא משבר קיומי, שהוא מאיים עלינו, על האזרחים שלנו, מבחינה כלכלית, מבחינה בריאותית, מבחינה סביבתית ואפילו מבחינה ביטחונית. 30% אנרגיה מתחדשת זה 70% גז טבעי. זה המספר שצריך לזכור. 30% אנרגיה מתחדשת לייצור חשמל, זה רק 10% אנרגיה מתחדשת ממשק האנרגיה. כלומר- 90% אנרגיה לא מתחדשת במשק האנרגיה. 50% אנרגיה מתחדשת הוא יעד הכרחי, ואפשר לגרום לזה לקרות."
מנהל "גרינפיס ישראל", הד"ר יונתן אייקנבאום, אמר: "אנחנו עם הגב אל הקיר בנושא משבר האקלים ואי אפשר להמשיך לעשות מה שעשינו בעבר. יש לשנות פרדיגמות- בדפוסי החשיבה, בהתנהגות ועוד", והסביר: "חשוב לשמור על השטחים הפתוחים ולבנות לשימוש דואלי. למשל, נדרשת עבודה מאומצת עם מינהל התכנון כדי לוודא שמאות אלפי יחידות הדיור שייבנו בשנים הקרובות יקבלו את התנאים להצבת פאנלים סולאריים. חשוב להבין שעל כל משרה שנסגרת בתחום הגז והנפט, נפתחות שתי משרות בתחום של אנרגיות מתחדשות, מה שיכול לסייע גם לצאת מהמשבר הכלכלי שיצר משבר הקורונה".
סמנכ"ל "החברה להגנת הטבע", ניר פפאי, אמר: "אנחנו תומכים מאוד בקריאה להגדיל את היעדים ל- 50%. משבר האקלים אינו לבד, יש גם משבר המגוון הביולוגי, וכמו הרבה דברים צריך להיזהר לא לפתור בעיה אחת ע"י יצירת בעיה אחרת. מבחינת הסולארי הכוונה לאי פגיעה בשטחים שהם בתי גידול, אבל יש פתרון- שימוש בשטחים מופרים. למשל נושא כיסוי מאגרי מים שתופס היום תאוצה, אבל הפוטנציאל הגדול ביותר הוא דו שימוש בסולארי וחקלאות- התחום האגרו-וולטאי, דבר שכבר מובל ע"י חברות מסחריות".
הד"ר יובל ארבל מעמותת "צלול" קבע: "חמור מאוד שמשרד האנרגיה מציג את הגז כמקור אנרגיה נקיה- זו ממש הונאה. במהלך הפקת הגז יש פליטות מתאן בסדר גודל לא זניח, ומספיק שתהיה דליפה של יותר מאחוז יחיד בשרשרת ההפקה, כדי שכל היתרון של הגז מבחינת התרומה לעצירת ההתחממות הגלובלית מתאפסת, ואנחנו יודעים שיש יותר מכך. הגז הטבעי אולי נקי יותר מבחינת זיהום אוויר מקומי, אבל לא עוזר מבחינת ההתחממות הגלובלית. צריך גם לזכור שבכל מאגרי הגז יש גם נפט", ופירט: "הקידוחים הם מסוכנים מבחינת דליפה ושפך תוך פגיעה קשה בים, בטבע הימי, בתיירות, במתקני ההתפלה שאחראים על 75% ממי השתייה שלנו, השבתת תחנות כוח ועצירת תנועת סחר ימי, עלותו נזקים של מיליארדים. יש להפסיק את קידוחי הנפט לאלתר ולעצור את קידוחי הגז החדשים".
עו"ד לי-היא גולדנברג, מעמותת "אדם, טבע ודין", אמרה: "ממשלת ישראל עדיין לא השכילה להסתכל על הדברים בצורה הוליסטית והיא חסרה חזון. גם מבחינת משק האנרגיה מבחינת ייצור חשמל וגם מבחינת משק הדלק. חייבים לבחון גם פרויקטים מזהמים כמו פצלי שמן בדרום, בתי זיקוק באשדוד, ופרויקטי יבוא דלקים פוסיליים דרך מפרץ אילת. יש לזכור גם את משק התחבורה. מהפיכה של תחבורה לא יכולה להיות בלי שייצור החשמל יהיה כמה שיותר מאנרגיות מתחדשות. יש גם לחזק את רשת החשמל כדי לאפשר התקדמות לאנרגיה מבוזרת מאנרגיה מתחדשת".
