עם אוכל טוב, צוות שמומחה בכל מה שקשור לקפה וארומה משגעת- המלך הבלתי מעורער של בתי הקפה של תל אביב-יפו ביפת 142 נשאר על כסאו.
החיפוש אחר הקפה המושלם מבחינתי הוא חיפוש בלתי-נדלה, קדחני, מעורר תהיות וסערות. כמו כל מכור, אני מחפש נואשות את הקפה הטוב ביותר שאני יכול להניח את ידי עליו. בין אם זה ערביקה, קפה אתיופי מובחר, קולומביאני מעניין ואחרים. חיפושיי בארצנו הקטנטונת העבירו אותי בין סמטאות חשוכות בערים עתיקות, בתי קפה בונג'ואריים בניחוח פריס מינוס ועד אוהל בדואי בגליל בו טעמתי את הקפה אסלי הכי טעים שטעמתי
אי-פעם. אח. זיכרונות זיכרונות.
כריך הלבנה בעבודת יד. בפשטות, פשוט טעים
הרושם הראשוני שאתה מקבל כשאתה נכנס לפאולס זה אוטנטיות. אותה תכונה חמקמקה שכל כך קשה למצוא. בית קפה עם נוכחות שלא מתבייש על כך. בדיוק מה שאני מחפש. האווירה היא של קפה שכונתי. ערבוביה של שולחנות מוגבהים עם שולחנות עץ נמוכים ממלא את חלל המקום. מאחורי הדלפק מונחות להן בערימה על שלל מדפים קופסאות מקינטה מסוגים שונים, קנקני פרנץ פרס וציוד מגניב נוסף. השירות הוא שירות חמים וביתי. ישנן מגוון תערובות פולים מהם אפשר לבחור. אנחנו בחרנו ללכת על תאוות האייסים. האייס גרניטה, אייס חליטת תה פירות קר והאייס מוקה- כולם במחיר של 18 שקלים. בית הקפה היחיד שאני מכיר שמכין את המשקאות הקרים האלה בבלנדר. עם שוט אספרסו והזהרת חזק מהדהדת בנוגע לקפה. הם לא מאכזבים. גודל מושלם ליום שוטטות בשוק הפשפשים ולאכילת חומוס בצל. כפי שניתן להבין, אנחנו מתים, אבל מתים, על מתוק. כל טיפת סוכר, ממודרת ומוסתרת היטב, מחזירה אותך לשתית הקפה הראשון שלך אי-שם בגיל חמש על הברכיים של אבא. או שזה רק אני. לא חשוב. המינון נכון, המתקתקות מורגשת אך לא מורגשת מדי. בדיוק מה שצריך.
האייסים המעולים של פאול'ס
בהמשך, בחרנו שני כריכים מאתגרים. הראשון, כריך פיקורינו. גבינת פיקורינו, פסטו תוצרת בית, מכוסה בעלי רוקאט, תפוחי עץ, אגוזים ומסתיים בזפזוף דבש. במילה אחת, טעים. טעים מאוד. עושה רושם ודאי שאחזור לפה שוב. לאחר מכן, בחרנו את הכריך השני, כריך לבנה תוצרת בית. בהתחלה חששתי. לבנה תוצרת בית למקום שלא מתמחה יכול להיות נפילה וודאית אך פאולס עובר את המשוכה הזו באלגנטיות. לבנה תוצרת בית, שמן זית, בצל ירוק, זעטר והכי חשוב – החציל הקלוי. לא יכול להדגיש יותר כמה המנה הזו, החמודה ומרעננת למראה, עשתה עליי רושם טוב. פשוט מרחה לי בחינניות, וכשאני אומר בחינניות אני מתכוון בתאווה, מנה גדושה של כיף על הפנים. מה המחיר אתם שואלים? פיקורינו- 30. הלבנה-27. שווה שווה שווה. אז אם יש לכם את הזמן בימי שישי שבת בבוקר למצוא מקום טוב לכתוב את הספר הבא שלכם, לתהות על העולם ולחשוב שאתם סארטר או פשוט סתם ליהנות מהרגע בו יש בארץ מקום קפה עם בלנדר ולחלום על סטארבקס כשברקע יש הרגשה של בית. אנא, פנו למלך. מערכת "לתוך הלילה" נותנת חמישה מתוך חמישה כוכבים לקפה פאולס. כבר מחכה לפעם הבאה.
