עוד עולה בדו"ח כי במסגרת תוכנית ציוני דרך של המשרד לירושלים ומורשת אף אתר לא שיקף מורשת לא יהודית באופן בלעדי. רק 21 אתרים משקיפים מורשת "שאפשר לקשור למגזר היהודי וגם למגזר הלא-יהודי בישראל". במקביל, יממה לפני הודעה על פרישתו מהחיים הפוליטיים, שר ירושלים והמורשת, רפי פרץ, השיק את פרויקט "המלחמה בשוד העתיקות באתרי המורשת ביו"ש" בגן הלאומי סבסטיה.
בדו"ח האחרון של ארגון "עמק שווה", ששם למטרה "לקעקע את התפיסה הרואה בשרידי העבר כלי במאבק הלאומי או ערך המצדיק פגיעה בקבוצות מוחלשות", עלה כי רק 8% מאתרי המועצה לשימור אתרים הם אתרים שאינם יהודיים. בהתאם, בדו"ח עלה כי מתוך מאה אתרים שנבחנו במסגרת תכנית ציוני דרך של המשרד לירושלים ומורשת – מתוך הרשימה הראשונית של כ-150 אתרים- אף אתר לא שיקף מורשת לא יהודית באופן בלעדי. זאת, לעומת 81 אתרים ששיקפו מורשת יהודית בלעדית – בתי כנסת עתיקים (למשל ברעם, אום אל-קנאטיר ועוד), אתרים ארכאולוגיים הנתפסים כמשקפים את המורשת היהודית של הארץ באופן בלעדי (למשל בית שערים ומצדה), אתרים היסטוריים המשקפים את התפתחות היישוב הציוני בארץ וכן אתרים שהתרחשו בהם אירועים חשובים בתולדות המפעל הציוני (בתי ראשונים ביישובים, היכל העצמאות, מצודת כ"ח). 21 אתרים ברשימה שיקפו מורשת שאפשר לקשור למגזר היהודי וגם למגזר הלא יהודי בישראל. חמישה אתרים נמצאו מעבר לקו הירוק, ואתר אחד נוסף היה אתר טבע. האתרים חולקו לקבוצות תחת כותרות אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים, אתרים המחזקים את המורשת הבנויה של הארץ, מוזאונים, ארכיונים, אוספים ואנדרטאות ומורשת בלתי גשמית. במקביל, משרד ירושלים ומורשת לא הוציא מעולם מכרזים לפיתוח אתרי מורשת לא יהודיים.
- דעה: הגנץ צריך ללכת, האיזנקוט צריך להחליט
- דעה: בתקופת החשמונאים היה לנו את חוני המעגל, כעת יש לנו את גנץ הפוקק
- האם אישרו, ומי אישר, ליועץ הניו מדיה של ראש הממשלה שימוש בצ'קלקה?
- דעה: הזמן האבוד, או למה חזרנו?
- ראש הישיבה דיבר על מספר אחד, משרד החינוך נתן מספר אחר ובדרך חשף אמת מדאיגה
בדו"ח כתבו: "לכאורה, 23 האתרים המשקפים מורשת כללית של הארץ הם ייצוג נכבד של המורשת הלא יהודית בישראל. ואולם 12 מתוכם הם אתרים ארכאולוגיים כמו קיסריה, מגידו, בית שאן וערד. אלה מלמדים על התרבויות והעמים הרבים שיישבו את הארץ לאורך הדורות. 11 אתרים משקפים תהליכי מודרניזציה שהתרחשו בישראל בעת המודרנית, בהם רכבת העמק ותחנת הרכבת בירושלים. ואולם, סלילת הרכבת אינה משקפת התפתחות של אחד המיעוטים, לדוגמה היישוב הפלסטיני בארץ בתקופה זו, אלא תהליכים רחבים יותר במרחב אשר השפיעו על כלל האוכלוסיות שחיו בו", וקבעו: "על כן הרשימה מלמדת על חוסר שוויון מובנה בפעולתה של תוכנית ציוני דרך כבר בראשית ימיה".
"בחינה של רשימת האתרים אשר קיבלו תקציב לפיתוחם בתוכנית זו מחזקת את הביקורת. אתרים אלו מסודרים ברשימה לפי סדר כרונולוגי של התקופות המיוצגות בהם, אך השמות של התקופות ברשימה אינם השמות המדעיים המקובלים במחקר הארכאולוגי וההיסטורי, אלא הם מדגישים את הקשר היהודי לארץ. לדוגמה, תקופת הברונזה והברזל, פרק זמן הנפרס על יותר מ-3000 שנה, מכונה תקופת המקרא. שם זה נבחר משום שבמחקר נהוג לטעון כי בתקופת הברזל התקיימו ממלכת ישראל ויהודה. מינוח זה מתעלם מהתמורות הגדולות שהתרחשו במרחב בתקופות אלו שאינן קשורות להתפתחות שתי הממלכות וכן מהתמורות בתקופה זו החורגות מתקופת התקיימותן של שתי הממלכות" הסבירו במסמך, והוסיפו: "באופן דומה, התקופה הביזנטית והתקופה המוסלמית הקדומה והמאוחרת מאוגדות יחד תחת הכותרת תקופת המשנה, התלמוד וימי הביניים – וגם היא אינה מבטאת את תפקידם החשוב של השליטים הביזנטיים והמוסלמים בהתפתחות הארץ".
