בעולם תחקירים

בכיס שלו- חלק ב'.

בחלק א' קבענו מספר עובדות לגבי תהליך קבלת ההחלטות במהלך כהונת רה"מ ישראל בנימין נתניהו בסוגיה הסינית. אך מה יש לנתניהו להשיג חוץ מהעניין של השקעות וחזות של כלכלה מפותחת? יצאנו לבדוק מהי יוזמת "החגורה והדרך" דרך הפריזמה של שותפות אחרות בתכנית.

לאלו שקפצו ישירות לחלק ב' ברוך הבא. יוזמת "החגורה והדרך" או "דרך המשי" הסינית היא יוזמה משנת 2013 שמטרתה חיבור סין עם המערב ביבשה ובימים על בסיס תבנית דרך המשי העתיקה. על יוזמה זו הולבשו רבדים שונים של יוזמות נוספות כך שבתוצאה הסופית התפתחה לה רשת סבוכה של אינטרסים. בראשם עומדים האינטרסים היוצאים מב'ייג'ינג. כך סין מחזיקה מדינות רבות תחת השפעתה.


ישראל, אפריקה והקשר הסיני


הקשרים בין צ'אד, ישראל וסין התבססו לאחרונה לאחר שדווח כי בשנת 2013 צ'אד הקפיאה את פעולותיה ללא טווח זמן עם תאגיד הפטרוליאום הלאומי הסיני (CNPC) לאחר שהתגלתה דליפת נפט מתמשכת באתר הזיקוק בתפעול סיני. במקביל, פורסם כי איש העסקים ההונג-קונגי פטריק הו, בכיר בתאגיד הסיני, ניסה לשחד את נשיא צ'אד אידריס דבי בשני מיליון דולרים בשנת 2014. דבי יצא זועם מהפגישה. הו היה גם שליח לאזורנו. הוא הורשע בארה"ב בעבירות שוחד, ביניהן ניסיון מתן השוחד לנשיא צ'אד. בספטמבר בשנה שעברה משרד החוץ הסיני שחרר הודעה לתקשורת לגבי פגישה של נשיא סין עם הנשיא הצ'אדי בו הם חתמו על הסכמים בילטרליים במסגרת פסגת סין – האיחוד האפריקאי. מנגד, לא צוינה חתימה על יוזמת "דרך המשי". עוד באתר הממשל הסיני דווח על ההתקרבות בין צ'אד לישראל בשעה שהנשיא הצ'אדי נשא את דבריו בישראל.

מבחינת סין, צ'אד היא המפתח להשפעה על האיחוד האפריקאי המונה 32 מדינות אפריקאיות. בין המדינות החברות בורונדי, צ'אד, ג'יבוטי, ניגריה וסודן. בשנה-שעברה פורסם בסוכנות הידיעות הממלכתית-סינית "שינחואה" כי "סודן תמלא תפקיד משמעותי יותר ביוזמת דרך המשי". בכתבה של ברק רביד התבשרנו כי קיימים מגעים לחידוש היחסים של ישראל עם סודן. עוד דווח  כי לנרמול היחסים עם ישראל עם צ'אד הותנו תנאים בהקשר לסיוע ביטחוני ישראלי ורכישת ציוד צבאי מישראל שבחלקו עוררו חששות כבדים בקרב מי שנחשף אליהם. הבכירים שנחשפו לדרישות במשרד החוץ אמרו לכתב ערוץ 10 כי הם חוששים מדרישות תקיפות מצד אנשי נשיא צ'אד אידריס דבי.

עוד אמרו הבכירים כי דבי רמז "שכינון הקשר תלוי בהיענות להם". במאמר מוסגר, אם הדרישות כל כך תקיפות, מדוע למלא אותן? אלא אם שר השרים , ביטחון, חוץ ואחרים נוספים נתון ללחצים לא לו. אלא אם הבטיח לאחר את ההגמשה של צ'אד. או שהשתתפותה של ישראל מותנית במשהו. עוד נכתב באותה כתבה כי מנכ"ל משרד החוץ יובל רותם חשב בדעת מיעוט כי צריך להתנות את ביקורו של נשיא צ'אד בכך שיודיע על חידוש מיידי של היחסים. מדוע? בכדי להוריד לחץ מצד גורם אחר אולי? אין לדעת. בעיתון "הטיימס אוף איזראל" נכתב בשנה שעברה כי סגן-נשיא סין וונג קישאן הגיע לביקור בישראל. חודש אחריו הגיע נשיא צ'אד. בד בבד, במסיבת העיתונאים עם נשיא צ'אד, רה"מ נתניהו אמר כי "הוא מקווה לבוא למרכז אפריקה- אני נותן כאן רמז גדול".



עו"ד איתי מק, שמעורה בנושא זכויות אדם ומכירות נשק ביבשת השחורה, אמר למגזין לתוך הלילה כי בהתייחס למעורבות ישראלית ביבשת "בכל מדינה יש סיפורים מתמשכים ללא קשר לנתניהו". מנגד, מק אמר לכתב המערכת כי "יש להם מספיק ציוד מארה"ב ומאירופה למען המאבק בטרור. הסיפור היה להפוך יחסים רגילים רק ליותר פומביים. לא משהו מיוחד. צריך לקרוא בערבון מוגבל את ההדלפות", והרחיב: "צריך לראות בהקשרים רחבים יותר. צ'אד נמצאה במשבר עם ממשל טראמפ בעקבות פעילותו כנגד כניסת אזרחיה לארה"ב. אני לא יודע מדוע יצטרכו את ישראל. צריך לראות בתמונה רחבה יותר. כשהייתה מלחמת האזרחים בצ'אד ישראל עזרה. כנראה הרגישו שאפשר להפסיק עם ההסתרה של היחסים". אבל מדוע? במאמר מוסגר, מדוע כעת צ'אד תחליט שמתאים לה דווקא כשארה"ב לא באה לקראתה? אולי בשביל להתקרב לממשל מסוים? כזה או אחר? 

בנוגע לפעילות סחר ישראלית ביבשת, מק אמר: "הייתה בזמנו עתירה לקמרון שהגיע נשק ליחידת הקומנדו במטרה להתמודד עם ארגון הטרור בוקו-חאראם. בסוף משומש להילחם באזרחים".

באתר הרשמי של הממשל הסיני פורסמה ידיעה כי ישראל תעזור לפתח יחסים בילטרליים לצ'אד בנושאי חקלאות, נגד טרור, הגנת גבולות, טכנולוגיה, אנרגיה סולרית, מים ובריאות. באותה כתבה מציין קווין לאו, כלכלן בכיר בבנק סיני כי לאתיופיה יש חובות לסין שישוקללו מחדש- קרי יש קשרים במסגרת היוזמה. במקביל, סוכנות הידיעות שינחואה דיווחה בנובמבר שנה שעברה כי אתיופיה תארח מפגש פסגה סיני-אפריקאי. במסגרת הכתבה מנהל הקישור בוועדת ההשקעות הממלכתית אתיופית ימקונן היילו אמר בפני סוכנות הידיעות כי פרויקטי ההשקעה הסיניים מהווים 25 אחוזים מההשקעות המורשות אותן מאשרת הוועדה. בפורטל הרשמי של התכנית הגדילו לעשות ופרסמו כי אתיופיה בספטמבר שנה שעברה חתמה על מזכר הבנות לגבי השתתפותה ביוזמה.

באוגוסט שנה-שעברה "שינחואה" אף דיווחה כי "קניה קוצרת את רווחי ההשקעה כחלק מיוזמת 'דרך המשי'". בהתאם, בעיתון הסטנדרד הפוליטי נכתב בנובמבר שנה שעברה כי ישראל וצ'אד חתמו על הסכם סחר. באותו יום צוטט בסוכנות הידיעות הממלכתית שינחואה כי סגן השר הטנזני לתעשייה, מסחר והשקעות, סטלה מנייאנייה, קורא ליוזמה הסינית השאפתנית אמצעי להשגת תיעוש מדינות מזרח אפריקה. "כשזה נוגע ליוזמת הדרך והחגורה, אני רואה אותה כאסטרטגיית פיתוח המערכת, פיתוח תשתיתי, והשקעות במגוון תחומים" אמר סגן השר. מנהל המרכז ללימודי סין בטנזניה, פרופ' האמפרי מושי, אמר בפני שינחואה כי הוא רואה "בניה של מסילות רכבת ודרכים, נמלים, שדות תעופה, ורפורמה בפיתוח אנושי". הכל בהשקעה סינית.

בד בבד, בשנה שעברה דווח בעיתון ה"ג'רוסלם פוסט" כי לראשונה מאז 1973 נפתחה שגרירות טנזניה בישראל. באוגוסט שנה שעברה דיווח עיתון "הדיילי אובסרבר" הליברי כי נשיא ליבריה ג'ורג' וואה אמר בפני מדיה סינית כי הוא מתכוון להצטרף ליוזמת "דרך המשי". בשבועות האחרונים הוא ביקר בישראל. שר התחבורה ישראל כ"ץ אפילו פנה אליו בבקשת בחינת העברת השגרירות בפגישתם. כך פורסם בתקשורת הישראלית.

בנובמבר שנה שעברה דווח בסוכנות הידיעות רויטרס כי סין מעוניינת להגביר את הפקת האורניום ולהבטיח כי תשיג אורניום. אחד המקומות הבטוחים ביותר להשגת חומר זה הוא אזור הקונגו. בפרט אוגנדה. במאי 2018, סוכנות הידיעות רויטרס הודיעה כי סין תעזור לאוגנדה לפתח, במסגרת עסקה שנחתמה, לבנות כורים גרעיניים אזרחיים. אך במקביל, עיתון הוושינגטון פוסט דיווח כי אוגנדה הפרה את אמברגו הנשק כשנתנה נשק אירופאי לדרום סודן. המכון לחקר חימוש קונפליקטים סימן חברות עם קשרים לישראל ואוגנדה באותו דו"ח.


ישראל, המזרח התיכון והמטרייה הסינית


נשנה זווית וננחת במזרח התיכון. ביוני 2018 נכתב באתר מעריב כי ישראל הציגה קווים אדומים לאיום הגרעיני מצד הסכם הגרעין האמריקאי-סעודי. אך מאז שקט. בכתבה של הניו יורק טיימס בנושא בנובמבר נכתב כי ארה"ב לא בטוחה באחזקת כור אטומי בערב הסעודית, אך בכירים בממשל האמריקאי חששו שאם הם לא יספקו את הסחורה, סין או רוסיה כן. בהודעה לתקשורת באוקטובר 2018 באתר האינטרנט של משרד החוץ הסיני נכתב כי ערב הסעודית היא חברה באותן מדינות.

בהתייחס לפקיסטן, אחת מהמדינות הראשונות להיות חלק מיוזמת "דרך המשי" שבדקה את מקומה בתכנית שנה-שעברה, נראה כי היא מתקרבת לישראל. בוועידת וורשה השנה שר החוץ הפקיסטני אמר כי מדינתו שוקלת יחסים עם ישראל. "יש לנו ידידים רבים באזור והיינו רוצים כי תצטרפו אליהם" דווח ברשת ב'. לפי דווחה של גילי כהן, מנהיגי ערב הסעודית ומרוקו היו בוועידה.

באתר התכנית בתאריך במאי 2018 פורסם כי עומאן וסין חתמו על מזכר הבנות לגבי היוזמה. בתקשורת הישראלית דווח כי בחודש אוקטובר בשנה שעברה, נתניהו ביקר בעומאן ובאותה עת אמר כי מדינות נוספות להן אין קשרים דיפלומטיים עם ישראל יבואו בעקבותיה. אחריו הגיע לעומאן שר התחבורה ישראל כ"ץ.

אך זה לא מפסיק פה. עיתון "הג'רוסלם פוסט" דיווח בנובמבר שנה שעברה כי ישראל מעוניינת ומנסה לייצר קשרים דיפלומטיים עם בחריין. באתר ממשל בייג'ינג באוקטובר שנה שעברה פורסם כי בחריין רוצה ומעוניינת להיות חלק מנתיב הסחר הסיני המתהווה. ברשת שינחואה דווח ביולי שנה שעברה כי שני הממשלים חתמו על מזכר הבנות על מנת לקדם ביחד את המיזם של שי. בכתבה של ווינט השנה בנוגע לוועידת המנהיגים בפולין הודה שר החוץ של המדינה הערבית, השייח חאלד בן אחמד אל חליפה  כי בסופו של דבר יהיו קשרים דיפלומטיים עם ישראל. אך מה האינטרס של המדינות הערביות מעבר למאמץ נגד האיראנים?

אחד האנשים המדוברים של התקופה הוא המיליארדר ובוגר יחידת אריות הים אריק פרינס. מתחילת שנת 2013, מקים בלקווטר, אריק פרינס, עובד עבור סין במסגרת היוזמה. נחשב מקורב לטראמפ. נחשב לאדם שייעץ לג'ארד קושנר וטראמפ בנושאים כמו אפגניסטן. קשור גם ליו"ר לשכתו של נתניהו בעבר ועד המדינה בהווה ארי הרו. בשנת 2012 ביקר פרינס בישראל. הרו באותה תקופה בעל חברה לאחר ניסיון כמנהל הלשכה של נתניהו. בספטמבר 2013, הרו חתם על הסכם ניגוד עניינים לקראת מינויו לראש סגל משרד רה"מ נתניהו. ב-2016 אפגניסטן חותמת על מזכר הבנות עם סין לקראת BRI. באותה שנה נפגש עם יו"ר CITIC הסינית. 2014 מתמנה ליו"ר FSG. כולם חברות תחת הפעילות הסינית במסגרת היוזמה. באפריל 2016 מביע עניין לראשונה בתכנית החגורה והדרך. כך ע"פ בלומברג.

בתחילת 2017, יש דיווחים על כניסה קטנה של סין לאפגניסטן בצורה צבאית, לאחר כישלון שיחות שלום ממשלה-טליבאן באמצע 2016. זאת למרות דחיפה סינית ופקיסטנית לאחר חיסול אמריקאי של בכיר בטליבאן. באוגוסט 2018 יש דיווח כי סין בונה בסיס צבאי באפגניסטן. ב-2019 אריק פרינס והחברה בראשותו עוסקים בשינג'יאנג בהכשרת כוחות ביטחון ודיכוי קהילות האוגיור( מיעוט אתני מוסלמי- א"ו). באותו חבל ארץ הגובל באזור ספר של אפגניסטן פקיסטן.

כל זאת בשעה שרה"מ בנימין נתניהו, שר התחבורה ישראל כ"ץ ושר האנרגיה יובל שטייניץ רושמים לזכותם הישגים דיפלומטיים בנרמול יחסים עם מדינות כמו ערב הסעודית, בחריין וצ'אד- הכל בחסות והשפעה סינית לכאורה. האם ישנה פה עסקה פשוטה: הזנחה של הנושא הביטחוני בתמורה להישגים דיפלומטיים ומעבר? לא בטוח. ישנה אפשרות כי ישראל והעומד בראשה גורמים בכך לעולם להתגמש לצרכיהם. אך אם יש אפילו אפשרות קלושה כי יש משהו מעבר- יש לבחון זאת.

מעבר לחלק ג'.

Print Friendly, PDF & Email

About the author

אלון ויס, מערכת "לתוך הלילה"