עם הייפ היסטרי לאפוס היסטוריה, "המלך" בבימויו של דייוויד מישוד הוא במידה רבה המשך רעיוני ל"מלך/פורע חוק" בהפקת נטפליקס. האם היה שווה לחכות? בהחלט כן. השחקנים הראשיים, למרות גילם, מצליחים ליצור כימיה מורכבת ואף לתת הרגשה של עוד.
טימות'י צ'למט משחק נפלא את המלך הנרי החמישי. הנה. אמרנו את זה. במופע אשר נותן קרב רציני אפילו לגילום הדמות ע"י קנת בראנה ולכל עיבוד שייקספירי של חיי המלך המורכב. אך הסרט לא מתיימר אפילו להיות עיבוד של שייקספיר. הוא מנסה להציג את המצב ורוח התקופה בה חי המלך ובה התבסס שלטונו. אך ההפתעה האמיתית היא גילומו של סר. פלסטאף ע"י ג'ואל אדג'רטון האוסטרלי.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
אדג'רטון היה גם שותף בכתיבת התסריט. בתחום המשחק, הוא מהפנט בכל פעולה שלו בסרט. הדמות עצמה לא בהכרח מייצרת כזה סנטימנט, אך גילומו של אדג'רטון בהחלט צריך להירשם כחיזוק משמעותי ליתרונות הסרט. בהתאם, הלוקיישנים וכל הדיוק התקופתי מדהימים ביופיים. כשדמויות בסרט עוטות שריון גמלוני, אתה מרגיש את הקושי אשר היה באותה תקופה. איך במערכת המתכת החורקת אנשים צריכים להילחם, ולהרוג אחד את השני.
בד בבד, הסרט עוקב ממש אחר העלילה השייקספירית, אך ללא התיאטרליות. יהיו אלו אשר יגידו כי הדבר חסר, אך למעט רגעים מעטים הסרט מרגיש ונושם בזכות עצמו. כלומר, בניגוד להרבה סרטים של רוח התקופה, הוא לא מרגיש מאולץ. באיטיות לעיתים הוא זורם לכיוון הקלימקס אשר בהחלט מספק את הסחורה. אם ראיתם "מלך/ פורע חוק" אתם לחלוטין לא תתאכזבו. כאילו מי שצפה במשחקי הכס לא צפה בהכרח בכלום. דייוויד מישוד בכלל לא לוקח שבויים בחלקו השני של הסרט, עם פיתולים ודמויות אשר יוצאות מהתבנית הרגילה.
במקביל, בסרט אין סוף טוב. במידה מסוימת הוא מקבע את התפיסה ההייפר-ריאליסטית של מורכבות החיים. בכך, אין שחור ולבן. אין טובים ורעים. יש רק אנחנו. מורכבים ולא בהכרח יודעים מה אנו עושים כשאנו מחליטים החלטות הרות גורל. הבעייתיות היחידה אשר יכולה להיות לחלק מהצופים הוא במידה רבה הקצב המגמתי והמתון בו פועל הסרט, כסרט שמציג את המלחמה על כל צדדיה. המרוויחים והמפסידים, ומי שביניהם.
מערכת לתוך הלילה זונחת את השריון הנוצץ ואת החרב ונותנת ארבעה כוכבים מתוך חמישה ל"מלך" של דייוויד מישוד. בהחלט לקח אותנו בשבי. רק בוא נקווה שאפשר לשלם כופר.
