ביקורת סדרות: הסדרה שלא כישפה אותי

"חומריו האפלים" לא לבד: כשלא חשבנו שניתן להרוס עוד סדרת ספרי פנטזיה בעיבוד קולנועי, יוצרי "המכשף" הפתיעו אותנו שוב. הסיפור לוקה בחסר, האקשן מרגיש מאוד מתוזמן ולא קשור, והיצירה בסופו של דבר משעממת. מערכת לתוך הלילה השתמשה בקסם בסיסי וחרב בכדי לחסל את המפלצת הזו מהר.

הרדיפה אחר כתר יורש "משחקי הכס" היא קשה. סדרת הטלוויזיה חומריו האפלים, ע"פ העולם פרי עטו של פיליפ פולמן, ניסתה להיות כך ולא הצליחה. וכך גם סדרת "המכשף", בכתיבתו של אנדז'יי ספקובסקי. העולם שיצר ספקובסקי עשיר, אך בסדרה במידה רבה הרגיש מאולץ. לא עקב יצירת ספקובסקי. מה שנתנו ליוצרי הסדרה נטפליקס היה בסיס איתן, שעליו הם הצליחו לבנות מפלצת לא-מעניינת.

כצופה, אתה מרגיש שיש עומק לדברים המועברים בסדרה. כלומר, היא יכולה להיות כל-כך הרבה. אבל בפועל, הייצוג של עולם "המכשף" לוקה בחסר. אולי יש פה סקס ואלימות, אבל בלי שום הנאה. זה בעיקר מרגיש כאילו הייתה מטרה, היה כוונון והחטאה קולוסאלית. לעיתים מרגיש כי אין התקדמות, וזו סדרה של שכנוע למשוכנעים.

על כל אלה, מוסיפה יכולת המשחק התמוהה של השחקן הנרי קאביל בתפקיד הראשי המחוספס. תפקיד אותו קאביל לא מצליח למלא. אבל האשמה נופלת על שאר השחקנים לא פחות, על העלילה והתפאורה. אולי אף היה עדיף כרגע אם סדרת הספרים הייתה נשארת בבחינת העיבוד לעידן הדיגיטלי ביקום משחקי המחשב. לפי הסדרה הכל מצועצע.