סרטו החדש של מארק ווב מוליך את הצופים בו לאותה תבנית של ילד כישרוני בעל קשיים חברתיים אך הפעם מהזווית של הורה הילד; ליצור סרט שייתן לנו סימפטיה לסיפור שבסופו של דבר הוא דרמה משפחתית רגילה הוא לא חיבור פשוט בכלל.
הסרט "חיבור פשוט" הוא סרט על דרמה משפחתית במשפחה מורכבת, מורכבת ומשכילה. הסרט מגולל את סיפורה של מרי, ילדה מחוננת במתמטיקה בכיתה א' שיודעת לפתור משוואות מתמטיות ברמת אוניברסיטה. בליבו את המאבק המשפטי שמתחולל בין סבתה השאפתנית של מרי אוולין, אותה מגלמת לינדסי דונקן (רומא, אליסה בארץ הפלאות), שרוצה שתלמד באוניברסיטה מתמטיקה כבר בגילה הצעיר לבין בנה פרנק, אותו מגלם כריס אוונס ("סרטי קפטן אמריקה" ו"הנוקמים"), אחיה של אמה של מרי שגידל אותה עד המאבק ומעוניין בחיים רגילים עבורה. הסרט מתמקד לא בתהליך שעוברת מרי בכל הדרמה אלא ביחסים בינה לבין פרנק והבחירות שפרנק עושה במהלך המשפט. כריס אוונס ממשיך את סדרת התפקידים הרגשיים אותם הוא מגלם (כפי שעשה ב"לא מתרגש" וב"לפני שניפרד שגם ביים) לצד תפקידו הנצחי כקפטן אמריקה ביקום הקולנועי של מארוול. הוא מביא את אותה גישת משחק אותה הביא לכל סרטיו. ג'ני סלייט מביאה את החיוך הנכלולי שלה בתפקיד מורתה של מרי. הבימוי טוב, התסריט קצת ידוע מראש. אבל הסרט מתפקד ויוצא על העליונה וזאת בעיקר ממשחק מעולה משתי שחקניות. האחת מוערכת וידועה והשנייה צעירה ויכולה להתברר כתגלית השנה. אוקטביה ספנסר ("מאחורי המספרים", "העזרה") מגלמת את שכנתו מלאת הנשמה והרגש של פרנק. ספנסר מגלמת את התפקיד באופן טוב ביותר למרות שנדמה שזה סוג של טייפקאסט של מה שהוליווד מייעדת לה. בד בבד, מקנה גרייס בת ה-11, שמגלמת את מרי, גונבת את כל הקלפים. היא משחקת את תפקיד הגאונה הקטנה עם בעיות התקשורת עם הסביבה באופן שגורם לך להתחבר לדמות וליצור אינטראקציה עם הסרט. משהו במופנמות של הדמות, ברגש מאחורי הזחיחות ברגעיםך בהם הדמות מתנהגת כמו ילדה מורכבת, על כל רבדיה, נותנת הרגשה טובה. שאתה צופה בדמות מתפתחת. ישנם אפילו בסרט רגעים של רגשיות מהולה בהבנה. לכן, מערכת "לתוך הלילה" נותנת ל"חיבור פשוט" ארבעה כוכבים מתוך חמישה.
