ע"פ הדיווח, של המגזין בבעלות סין, הבסיסים "בודדים בים הרחוק", ורחוקים מהמולדת הסינית ומבסיסים אחרים במי אזור המחלוקת, שנפרס על-פני 3.3 מיליון ק"מ רבועים. מאז 2014 דווח על מאמץ סיני להפוך שוניות אלמוגים ואיים ננסיים לבסיסי צבא מאובטחים ביותר. לפחות שש מדינות נוספות טוענות לשטח טריטוריאלי באזור המחלוקת.
"לאיים ושוניות אלמוגים בים סין הדרומי יש יתרונות ייחודיים בהגנה על הריבונות הלאומית ובהצבת נוכחות צבאית בים הפתוח, אך יש להם חולשות טבעיות בנוגע להגנה הצבאית של עצמם". כך קבע בדו"ח לפני שבועיים מגזין "NAVAL AND MERCHANT SHIPS", שבשליטת תאגיד בניית האוניות הלאומי הסיני, שמספק ציוד לצבא השחרור העממי הסיני (PLA). במגזין קבעו כי הבסיסים מעשה ידי אדם "בודדים בים הרחוק", ורחוקים מהמולדת ומבסיסים אחרים.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
רשת CNN דיווחה כי המאמץ הסיני, מאז שנת 2014, לשדרג את האיים ולהקים על-גבם בסיסי צבא גרם לקריאות גנאי מכל המדינות המעורבות באזור המחלוקת בים סין הדרומי המשתרע על-פני 3.3. מיליון ק"מ מרובעים. ע"פ הדיווח, הפיליפינים, ברוניי, ויאטנאם, מלזיה, אינדונזיה וטאיוואן טוענות לשטח טריטוריאלי באזור המחלוקת מול סין. המגזין לקח לדוגמא את המקרה של תקיפה נגד הבסיס שהוקם באי פיירי קרוס, כאלף ק"מ מהאי הדרומי האינאן שבשליטה סינית, וכ-800 ק"מ מאיי פרסל שגם בשליטת בייג'ינג. "גם אם צי סיוע ינוע במהירות הגבוה ביותר, ייקח לו יותר מיום שלם להגיע" כתבו במגזין.
בזמן שבחלק מהבסיסים אכן יש נתיב המראה למטוסי קרב (מט"ק), המרחק בין הבסיסים גורם לכך שגם אם המט"קים יוצבו בבסיס אחד- לא בטוח שיוכלו להיות אפקטיביים בסיוע לבסיס אחר. נכון לכתיבת שורות אלה, לבייג'ינג יש שתי נושאות מטוסים מבצעיות, אך גם הן יהיו צריכות להיות בסביבת הבסיסים כדי לעזור. בדו"ח הוסיפו כי הבסיסים פגיעים ביותר למארבים, בשל מיקומם המרוחק, ויוכלו להוות מטרה לטילים ארוכי טווי יפניים או אמריקאיים, ואף "סגל ומשאבים לא יכולים להיאגר למשך זמן רב בתת-קרקע" בשל התנאים הפיזיים של הבסיסים. לבונקרים בבסיסים יהיו יכולות "מוגבלות ביותר" נגד תקיפה אפשרית.
המגזין היפני בשפה האנגלית, JAPANTIMES, דיווח בחודש שעבר כי הצי היפני תיכנן להשיט בשנת 2016 ספינה לתוך מים בתוך אזור המחלוקת שסין טוענת כשייך לה טריאטוריאלית עקב מהלך סיני דומה לתוך שטח יפני. ע"פ גורמים דיפלומטים, המהלך בסופו של דבר לא בוצע בשל חשש מהרעה במצב היחסים הדיפלומטים בין המדינות.
חוקר בכיר במכון למדיניות אסטרטגית האוסטרלי, מלקולם דיוויס, אמר לרשת CNN כי "תנאי הסביבה הקשים בים סין הדרומי- קורוזיית מי מלח, מזג אוויר רע- גורמים לכך שזה כמעט בלתי אפשרי להציב משהו על האיים בצורה שתאפשר להם להגן על הבסיסים האלה". ארה"ב, שמחשיבה את צעדי סין באזור כלא חוקיים, הגיבה בהצבת ספינות קרב קרוב לאלמנטים באזור לגביהם סין טוענת בעלות או שהציבה כוחות בשטחם. זאת במסגרת מבצעי "חופש ניווטי". הממשל בוושינגטון, ובעלי בריתה של ארה"ב, טוענים שנוכחות אמריקאית שכזו אוכפת את הזכות לחופש מעבר במים בינלאומיים, בשעה שסין טוענת להפרה של ריבונותה באותם מים. החשש האמריקאי נסוב סביב הבסיסים הצבאיים בטריטוריה האמריקאית של גואם ובאי היפני אוקינאווה יהיו חשופים להתקפת טילים סינית. דבר שסין אזכרה לארה"ב בעבר.
