זאת עקב עתירות התנועה לטוהר המידות. מצד שני, היועץ המשפטי לכנסת קבע אמש כי במידה וכנסת ישראל לא תעביר את תקציב המדינה, כנדרש בחוק, עד סוף יום שלישי הקרוב- הכנסת ה-23 תפוזר עם כניסת היום לאחריו ומדינת ישראל תיכנס לבחירות רביעיות בתוך שנתיים.
בג"ץ הורה לפני שבועיים לממשלה לדון בהקדם במינוי מנכ"ל משרד המשפטים, ולא יאוחר מסוף החודש, בעקבות הדיון שנערך בעתירת התנועה לטוהר המידות כנגד סירובה של הממשלה לדון במועמדו של שר המשפטים לתפקיד מנכ"ל המשרד. כזכור, מזה למעלה משלושה וחצי חודשים נמנעה הממשלה מלדון במועמדו לתפקיד, עו"ד שמעון בראון, למרות שאושר על ידי הוועדה לאישור מינויים בכירים, בניגוד להוראות הדין וכי בכל פרק הזמן הזה מכהנת בתפקיד ממלאת מקום, עו"ד סיגל יעקבי, אשר מכהנת במקביל גם ככונסת הנכסים הרשמית והאפוטרופסה הכללית.
- דעה: הגנץ צריך ללכת, האיזנקוט צריך להחליט
- דעה: בתקופת החשמונאים היה לנו את חוני המעגל, כעת יש לנו את גנץ הפוקק
- האם אישרו, ומי אישר, ליועץ הניו מדיה של ראש הממשלה שימוש בצ'קלקה?
- דעה: הזמן האבוד, או למה חזרנו?
- ראש הישיבה דיבר על מספר אחד, משרד החינוך נתן מספר אחר ובדרך חשף אמת מדאיגה
במקביל, עיתון מעריב דיווח אמש(16.12) כי היועץ המשפטי של הכנסת (היועמ"כ), קבע שבמידה והכנסת לא תעביר את תקציב המדינה, כנדרש בחוק עד סוף יום שלישי הקרוב, הכנסת תפוזר באופן אוטומטי וישראל תיכנס למערכת בחירות רביעית בשנתיים. במקרה שכזה, הבחירות הבאות ייקבעו ל-23 במרץ. ע"פ אותו עיתון, הצעת הליכוד לדחיית הבחירות קובעת תנאי קיום מנגנון מפורט המחייב לבצע מינויים במשרד המשפטים רק בהסכמה של שני הצדדים. אם ניסנקורן יפר את ההסכם ויבצע מינוי כלשהו בלי הסכמה של הליכוד, על פי ההצעה המדוברת, בני גנץ יתחייב להדיח את ניסנקורן מתפקידו. אם גנץ לא יעשה זאת – הרוטציה תבוטל. גורמים בליכוד שמקדמים את ההצעה דורשים לעגן זאת בחקיקה. נכון לכתיבת שורות אלה, יו"ר כחול לבן ושר הביטחון בני גנץ דחה את ההצעה.
"אני לא מתכוון להחליף את ניסנקורן, הוא לא פועל מטעם עצמו אלא מטעמי ומטעם כל כחול לבן. אנחנו מחויבים לשמור על מוסדות הדמוקרטיה, ולכן התשובה מבחינתי מאוד ברורה" אמר גנץ בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה.
בשעתו, מהתנועה לטוהר המידות נמסר כי "משמעותו של פסק הדין איננה רק בעצם מינוי המנכ"ל, נושא אשר כזכור היה במחלוקת עזה בין כחול לבן לליכוד, אלא גם בכך שהוא תקדים ראשון למקרה שבו ינסו הצדדים להשתמש בסמכותם מכוח תקנון הממשלה ולעכב מינויים המובאים לאישורה, כגון מינוי פרקליט המדינה ומפכ"ל".
מנכ"ל התנועה שייצג את התנועה בדיון , עו"ד עומר מקייס, מסר: "אנחנו מברכים על פסק הדין ומקווים כי בכך תסתיים הסאגה וימונה סוף סוף מנכ"ל למשרד. הסירוב למנות מנכ"ל הוא חלק מהניסיונות לפגוע בשירות הציבורי ולקחת אותו כבן ערובה במחלוקות הפוליטיות, וטוב שבית המשפט שם לזה סוף", והוסיף: "מצער שהממשלה נדרשה לפסק דין של בית המשפט בכדי למלא את חובותיה הברורות ואנו מקווים כי המסר יעבור והממשלה תשלים את יתר המינויים הנדרשים, בהתאם להוראות החוק ולטובת אזרחי ישראל".
בהתאם, בעקבות עתירת התנועה לטוהר המידות נחשף לפני שבועיים כי ראש הממשלה פנה לנציב שירות המדינה, הפרופ' דניאל הרשקוביץ', וביקש לאשר את מינויו של מזכיר הממשלה, צחי ברוורמן, לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה. ברוורמן, מכהן כעת כמנכ"ל משרד ראש הממשלה ונראה כי ראש הממשלה מתכוון כי יכהן בתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומזכיר הממשלה במקביל. נכון לכתיבת שורות אלה, . למרות שמינויו של ברוורמן טרם אושר, יסיים רונן פרץ את תפקידו כממלא מקום ומר ברוורמן יכהן, עד לאישורו הקבוע כמנכ"ל המשרד, כממלא מקום המנכ"ל. פרץ עמד מאחורי הצעת ההחלטה שהוגשה לוועדת הכספים בעניין תשלומי המיסים של רה"מ, וכן ניסה לקדם הצעה המעניקה לו שיקול דעת רחב מאוד לאשר הוצאות במעון ראש הממשלה הפרטי. בהתאם, מקייס מסר למגזין לתוך הלילה כי "לפי הבנתנו מכהן ברוורמן כממלא מקום מנכ"ל משרד רה"מ ובמקביל כמזכיר הממשלה במשרה מלאה", והסביר: "הוא אמור להתמנות לכהונה בפועל לאחר שיושלמו ההליכים ומאושר לו להיות ממלא מקום עד 15.1 להבנתנו".
