הסרט "ההונאה הגדולה" הוא סיפור ייחודי של חלום והישברו. על הניסיון לעבר החלום האמריקאי. ובכלל, מהי באמת המטרה האמיתית ואיך אתה מגיע לשם. מערכת לתוך הלילה חשבה שהסרט הנתון יהיה בנאלי, ויצאה מורווחת.
"ההונאה הגדולה" היא הונאה חיובית עבור הצופה. מה שהוצג ע"י המשווקים כסרט מתח דרג אפס נראה תחילה כמה ששיווקו אותו. סרט דרמה-מותחן על רקע מניות בורסה וסיבים אופטיים. מעין ההיצמדות לקרקע עבור "חנונים" שאינם כה כריזמטיים כמו ליאונרדו דיקפריו ודמותו. תחילה היה נדמה כי זה עוד סרט על מירוץ נגד הזמן. אבל רק למראית עין.
- פריצה בחומת המבצר: הפתקים המועברים לידי ראש הממשלה במסגרת משפטו הפלילי לא נשמרים, ותוכנם לא מאוכסן
- מעל 5 מיליון ב-16 חודשים: עלויות משכורות יועצי ראש הממשלה מטעם משרדו נחשפות
- הרשות השופטת מודה: "הפתקים הביטחוניים" המועברים לראש הממשלה במהלך עדותו במשפטו לא נבחנים
- מעל שנה אחרי: חלק מהפריטים הרפואיים בערכת הרפואה של מחבלי הנוח'בה היו תוצרת ישראל
- הערכה: עשרות אתרי עתיקות בישראל נפגעו במהלך הלחימה בדרום ובצפון
הסרט מספק לנו הצצה לעולם בו הפרוטגוניסטים מנצחים בקרבות הקטנים אך לא משיגים את המטרה הסופית. נדמה כי הוליווד התאהבה ברעיון של סוף עצוב-מתוק. הליהוק מפתיע ומעולה. ג'סי אייזנברג מתאים כמו כפפה ליד לתפקיד החנון התככן. אלכסנדר סקארסגארד מפתיע בדמות הגאון בעל-הטיקים והאקסצנטריות. בהחלט לא כל יום רואים את אחד מהשחקנים החתיכים בהוליווד מתנהג ומדדה לאיטו עם כרסונית בירה, גב לא ישר ונירוטיות מסוימת. שאר דמויות המשנה מספקות להם משענת טובה ממנה השחקנים הראשיים יכולים רק לצמוח.
הבעיה? סלמה הייק אכן משחקת נפלא את הדמות, אך היא לא מייצרת את רמת השנאה או הפחד אליה כיוון יוצר הסרט קים נגוין. כאן, לדעתי הליהוק פישל ברצון לחדש ולעורר עניין בתעשייה. הייק עושה עבודה טובה מבחינת התנהגות הדמות, אך משהו שם חסר. בסצנה שאמורה לעורר אמפטיה לדמות אחת הגיבורים, הייק פשוט לא מצליחה לעורר את רמת העניין המתבקשת על מנת ליהנות ולהרגיש את הרגע. הפוטנציאל היה שם, אבל לא ניצלו אותו.
בקצרה, מערכת לתוך הלילה קבעה כי המסר לא הועבר בפחות מ-16 מאיות השניה ונותנת ל"הונאה הגדולה" שלושה כוכבים מתוך חמישה.
