פנאי

מקסימום ניצול

מזה זמן מה המתוקים של מקס ברנר גורעים. אולי מתוקף היותה רשת, ענקית חוויות השוקולד נחתה בזמן האחרון לשפל חדש. לעזאזל, אפילו יש להם סניפים ביפן. וגם שם, הרמה אותה רמה.

אז הלכנו בעקבות מסע הפרסום החדש של מקס ברנר על סדרת הסופלה שוקולד החדשה שלהם. כגודל ההתרגשות, כגודל האכזבה. דבר ראשון, מקס הלכו על הקיצוניות. ספינת הדגל של הסדרה היא סופלה שוקולד אימתני בגודל משווא של חצי קילוגרם. במאק"ו עוד כתבו עליו "פי שישה מסופלה השוקולד הרגיל שלהם".  אולי הוא היה יכול להיות טעים- אבל לא לקחנו אותו. מה שלקחנו היו מאחיו הקטנים יותר- וקטנים הם אכן היו. גודל המוס לא עלה על גודל כף ידה של חברתי למערכת- והיא אכן קטנה. מאוד. לקחנו את הסופלה בלונדי שקדים מקרומלים. אגוזי לוז מקורמלים וגנאש מריר עם כדור גלידה וניל, אגוזי לוז מסוכרים ושייקר שוקולד חם. טעים. האם שווה את 52 השקלים עליו שילמתי מבחינת הטעם? אולי. מבחינת הגודל? בוודאות לא. חורץ. עם סימן קריאה גדול שמתנוסס אל-על לשמיים, קורע עננים ויוצא לאטמוספירה. קשה שלא. החוויה הכללית, עם השירות המחפיר שקיבלתי-אולי בשל הלחץ, אולי בשל כך שצוות המלצרים לא הפסיק להעביר חוויות אישיות בינם לבין עצמם- והסופלה בגודל גלולה שהביאו לי גרמו לתהליך חשיבה. אולי לאן שהעדר הולך מדי פעם לא טוב?. אולי עדיף שוקולייטר מומחה בו תיהנה מחוויה פשוטה, איכותית מאשר מפרסום טוב ויחס רע?.  מה יש להגיד על זה חוץ ממה שאמרו במשחקי הכס- שיימ שיימ. בכל מקרה, מערכת "לתוך הלילה" אפילו לא נותנת חצי כוכב לסדרת הסופלה של מקס ברנר.

About the author

אלון ויס, מערכת "לתוך הלילה"