עזבו לשנייה את ההשלכות הבריאותיות, נדמה כי אף גורם לא חסין בפני סינדרום וירוס הקורונה. במעצמת ההייטק כרגע מתחיל גליצ' מערכתי שלא ידועות השלכותיו במלואן. כדור השלג לא מקפח כמעט אף חברה משמעותית בסקטור הטכנולוגי של ישראל, ומעניין מתי אם בכלל הוא יעצור.
ישראל כמעצמת הייטק רצתה להאמין שהסקטור החזק והייצוגי ביותר שלה , זה שזוכה להערצה ברחבי העולם, הינו חסין בפני סינדרום הקורונה. מומחים ששוחחנו איתם הזהירו כבר לפני למעלה מחודשיים שלאמונה זאת אין בסיס. הם טענו שדווקא בגלל המצוינות של הסקטור הטכנולוגי והיותו מוטה יצוא כמעט במאה אחוזים- הסכנה לפגיעה אנושה בפעילות הסקטור ובמשמעות הנגזרת ביחס למועסקים בסקטור היא גבוהה ביותר.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
הלקוחות ברחבי העולם נמצאים כבר מזה חודשים ארוכים במציאות של אי ודאות עסקית, פעילות חלקית ודאגה כלכלית שמקרינה על המגזרים העסקיים והפרטיים. הסגרים, מלאים או חלקיים שהוטלו באזורים שונים בעולם, גרמו לאובדן הכנסות רבעוניים לסקטור העסקי והגיעו גם לסקטור הפרטי. הסקטור, שבאופן גורף ניצב מול חוסר הודאות הכלכלי, נקט במשנה זהירות ברמה גבוהה והוריד את כוח הקניה.
באתר שירות התעסוקה הישראלי נכתב כי "בחודש מאי 2020 עמד מספר דורשי העבודה המקורי על 1.165 מיליון איש ואישה, אך בסוף החודש נרשמה חזרה לעבודה של כ-206.5 אלף נשים וגברים", והוסיפו: "לאחר החזרה, שיעור דורשי העבודה עמד בסוף מאי על 23.5 אחוזים מכוח העבודה בישראל בחודש מאי 2020". שר האוצר ישראל כץ שמצטט את גוגל, אומר כי אחוז האבטלה הוא 16 אחוזים. כל אותם נתונים שווים כגרגיר האבק על הכרטיס הגרפי של המחשב. אגב, כץ באותו מעמד בועדת הכספים אמר כי "היום, ההערכות, לא של ביטוח לאומי ושירות התעסוקה- אלא של גוגל וניתוחים שונים הן ששיעור האבטלה הוא 16 אחוזים. אנחנו מקווים להוריד את זה לנתון חד ספרתי עד סוף שנה". בעיתון דה מרקר דווח ביוני כי לפי שירות התעסוקה, שיעור דורשי העבודה עמד בסוף מאי על 23.5% מכח העבודה בישראל בחודש מאי. בהתאם, בסוף מאי נרשם כי היו במשק 984 אלף איש שאיבדו את עבודתם- מהם כ-250 אלף מפוטרים. באותו דיון עם השר כץ נסב סביב החרגת ענפי התשתיות וההייטק ממגבלות גובה הוצאה. גורם בתעשייה אמר למגזין לתוך הלילה כי בכלל נדמה שיש נתק מוחלט בין הממשלה ונציגיה למציאות בשטח.
כל המגמות העולמיות הללו מביאות לירידה בפעילות הכלכלית ברחבי העולם, והלקוחות הפרטיים נמצאים בבונקר ומורידים את רמת הצריכה בעשרות אחוזים והחברות גדולות כקטנות לומדות על בשרן את המשמעות של כוח קניה קטן בעשרות אחוזים.
"כך קורה ברחבי הגלובוס – קהל היעד של חברות הטכנולוגיה הישראליות" אמר הגורם.
המציאות הזאת מתחילה לחלחל בימים אלה לעומק התעשיה הטכנולוגית הישראלית. אם עד עכשיו דובר בהוצאה לחל"ת וחזרה לעבודה עם הקלת ההגבלות בישראל, המציאות המתפתחת של גל פיטורים בעקומת גידול מבהילה, כשהחברות מנסות להתאים את מצבת כוח האדם לתחזיות עסקיות מעודכנות שקטנות בעשרות אחוזים רבים מהתחזיות המקוריות. התהליך הינו רק בתחילתו -1000 עובדים באמדוקס, 900 עובדים בתעשייה האווירית ולצערנו זה רק קצה הקרחון.
עם כניסת מגבלות מחודשות וקיום תקנות חירום-קורונה, המדרון לכדור השלג הכלכלי בהחלט יכול להיהפך לתהום.
(בהכנת המאמר השתתף אריה הלבר)
