כך עולה ממחקר חדש שהוצג במסגרת כנס חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, ה-13 שנערך לפני שבועיים. ע"פ מחקר זה, נחשפו בחפירה שמנהלת האוניברסיטה העברית בחורבת מדרס שרידים של מתחם פולחני רומי במיקום בולט הנצפה מן הדרך ומאתרים סמוכים ונועד לציין את השתלטות הכוחות הרומיים על המרחב ויישובו באוכלוסייה שאינה יהודית.
כותבי המאמר, ד"ר אורית פלג-ברקת מהאוניברסיטה העברית וד"ר איתן קליין מרשות העתיקות, ציינו שהממצא בחפירות מעלה כי פודיום מוגבה בנוי גזית ששימש ככל הנאה לשאת מעליו מקדש, ששרד רק באופן חלקי ותוארך לתקופה הרומית לאחר מרד בר כוכבא. מרד שבמהלכו חרב היישוב יהודי בחורבת מדרס והתרוקן מתושביו.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
ע"פ החוקרים, המבנה הוקם ביוזמת המנהל הרומי כביטוי להשתלטות הצבא הרומי על מרחב שפלת יהודה לאחר דיכוי המרד והדגשת הצביון תושבי האזור החדשים הלא -יהודיים. עדויות לתהליך זה של השתלטות רומית על מרכזי יישוב יהודיים לאחר דיכוי מרד בר כוכבא והפיכתם למיושבים בידי "נוכרים" – הן מקרב משוחררי הצבא הרומי והן מקרב בני הפרובינקיות השכנות – ניכרות בשני אתרים סמוכים למדרס. בית גוברין שמונה ק"מ מדרום ובית נטיף כשישה ק"מ מצפון.
"המבנה המונומנטלי, שנצפה ע"י העוברים בדרך, סימל את עליונותה של רומא ואת שלטונה באזור, לאחר שהכניעה את תושביו המורדים של חבל ארץ זה" נכתב במאמר.
פלג-ברקת, החוקרת את האתר, אמרה למגזין לתוך הלילה: "עוד טרם החפירה ניכרו שרידיו של מבנה מרשים בחלקו המערבי של האתר הצופה על כביש 38, הנמשך בתוואי הדרך הקדומה מירושלים לבית גוברין. חוקרים שונים הציעו לזהות את המבנה עם בית כנסת מהתקופה הרומית המאוחרת, שכמותו מוכרים בעיקר בגליל ובגולן", והוסיפה: "אלא שחפירות וסקרים בשפלה, צפונה מקו בית גוברין העלה שהיישוב היהודי הפורח שהיה באזור זה נעלם בעקבות מרד בר כוכבא. בחפירה הסתבר שמדובר במבנה שיש לזהותו כמקדש ולא כבית כנסת. המאפיינים האדריכליים שלו – היותו מוגבה מעל סביבותיו, חזיתי וסימטרי ומעוטר בעיטור אדריכלי מגולף היטב מצביעים על זיהוי זה".
ע"פ החוקרים, החלטת השלטון הרומי להקים מקדש באתר נעשתה על רקע השתלטות הצבא הרומי על המרחב לאחר דיכוי המרד בו. החוקרים הוסיפו כי הקמת מבני פולחן מחוץ לתחומי הערים ומרכזי היישוב הגדולים, בנקודות מפתח לאורך דרכים מרכזיות, היה בעת הקדומה אמצעי להפגנת כוח. ביטוי כזה של השלטת מרות מתכתב עם השימוש שנעשה בהקמת מבני דת לאורך דרכים ביהודה בתקופות מאוחרות יותר, למשל כנסיות בתקופה הביזנטית או קברי שייח' בתקופה הממלוכית.
החוקר פרופ' יורם צפריר ז"ל הציע ששינוי שמה של הפרובינקיה תחת שלטון רומא מיהודה לסוריה פלסטינה לאחר מרד בר-כוכבא הונע גם באופי המתיישבים החדשים ולא רק מרצון דיכוי שאיפותיהם של היהודים לעצמאות. גודלו של הישוב היהודי בחורבת מדרס מהמאה הראשונה לפנה"ס ועד מרד בר כוכבא נאמד ב-120 דונם. מאז שנת 2015 עומד האתר בחורבת מדרס במוקד מחקר אקדמי בראשות ד"ר פלג-ברקת. במסגרתו נערכו במקום שתי עונות סקר ושלוש עונות חפירה מטעם האוניברסיטה העברית.
(כל הצילומים צולמו ע"י טל רוגובסקי ושייכים למשלחת חורבת מדרס של האוניברסיטה העברית)
