עיתון "הפייננשל- טיימס" בשבוע שעבר דיווח כי הרשת החברתית החלה את התהליך לאחר מעורבות התופעה בבחירות לנשיאות 2016. בהתאם, אתר "צבא האמת של פוטין" הישראלי, העוסק בפייק ניוז רוסי, פרסם את דרכי הפעולה של אותם חמ"לים. וכן, יש לפחות אחד כזה בישראל.
באתר "צבא האמת של פוטין" נכתב כי הצוותים המנטרים ידיעות כוזבות פועלים החל משנת 2017. הניטור מתרחש לא רק ברשת החברתית פייסבוק, אלא ברשתות החברתיות של חברת-העל: וואטסאפ ואינסטגרם. עוד דווח כי הצוותים השונים מסתייעים בגורמי צד ג'- אקדמאיים.
- המלחמה שלנו, הפחד שלהם: גוף ניתור דיסאינפורמציה טאיוואני טוען כי נעשה שימוש בסרטונים ובתמונות מהלחימה בעזה במסגרת מבצעי השפעה על הציבור המקומי
- תוך מעקב רעידות האדמה בסנטוריני ובאיים הקיקלידיים, לפני שבועיים פורסמה לכל ראשי המחלקות בבית החולים רמב"ם רשימה עם דגשים למקרה של צונאמי מתקרב
- ממתין להכרעה: ממצאי חקירת נציבות שירות המדינה של תקיפת העיתונאי על ידי רמ"ט שר התקשורת הועברו אמש לבחינת אגף המשמעת בשירות
- פריצה בחומת המבצר: הפתקים המועברים לידי ראש הממשלה במסגרת משפטו הפלילי לא נשמרים, ותוכנם לא מאוכסן
- מעל 5 מיליון ב-16 חודשים: עלויות משכורות יועצי ראש הממשלה מטעם משרדו נחשפות
"הצוותים בוחנים את המידע שלפניהם ומחליטים אם הוא אמיתי או מזויף, על סמך שני קריטריונים: התוכן שהם בוחנים חייב להיחשב כ'לא אותנטי' (למשל, כזה שמגיע ממשתמשים שמציגים את עצמם באופן מטעה- א"ב) והמאמץ להפיץ חדשות מזויפות חייב להיות מתואם ממספר מקורות" נכתב בתחקיר. במהלך החקירה שלהם, הצוותים מתחילים לבנות תמונה ברורה יותר של קבוצת החשבונות שמאחורי המידע החשוד ודרכי הפעולה שלו. ע"פ התחקיר, החברה מחלקת את גורמי הפייק ניוז בשלל דרכים וביניהן לגורמים פנימיים מול חיצוניים וגם גורמים ממשלתיים לא-ממשלתיים. כשלכל פעילות חשודה יש סיווג משלה.
בתחקיר הועברו חלק מפרוטוקול הפעולה של החברה במקרה של זיהוי פעילות חשודה כהפצת פייק ניוז מכוונת. "כאשר הצוותים מבחינים במידע שלדעתם עונה על שני הקריטריונים שצוינו, הם לוקחים את הממצאים ומביאים אותם לקבוצה של 10 עד 20 בכירים בפייסבוק, שצריכים להחליט האם אותם גורמים חשודים אכן הפרו את המדיניות של פייסבוק" נכתב בידיעה. עוד נכתב בידיעה כי "חסימת מידע מזויף שמופץ ברשת היא משימה חשובה מאוד של הצוותים, אך זוהי לא המטרה היחידה שלהם", והוסבר: "החברה הגדירה שלושה דפוסי פעולה של פעילות זדונית ברשת: איסוף מידע על גולשים, יצירת מידע והעצמה של המידע הזה".
עוד דווח באתר כי בכיר בממשל האמריקאי בהתייחס לדפוס הפעולה כנגד פייק ניוז ברשתות החברתיות לקראת בחירות 2020 אמר: "זהו מירוץ ללא קו סיום. אנחנו חייבים לשמור בכל יום על המיקוד ותשומת הלב שלנו". במקביל, במאי 2019 דווח בעיתון כלכליסט כי קבוצת ארכימדס הישראלית הפעילה רשת של עמודים מזויפים ששימשה להתערבות במערכות בחירות בעולם. הרשת הזאת נחשפה ע"י פייסבוק. בין המדינות בהן ניסתה להשפיע החברה ברשתות החברתיות ניתן למנות מדינות בדרום-מזרח אסיה, אמריקה הלטינית ואפריקה.
"הרשת כללה 161 עמודים, 65 חשבונות, 23 קבוצות ו-12 אירועים בפייסבוק וכן ארבעה חשבונות אינסטגרם" פורסם בכתבה, והורחב כי הרשת "החלה לפעול ככל הנראה בסביבות דצמבר 2012, עת קנתה הרשת פרסומת ראשונה בפייסבוק, והשקיעה בסך הכל 800 אלף דולר בפרסום בפייסבוק, ששולמו באמצעות ריאלים ברזילאים, דולרים ושקלים".
מגזין G של העיתון הכלכלי "דה מרקר" פרסם ברשימת הסטארט-אפים החמים של 2019 את חברת סייברה כקונטרה לתופעת הפייק-ניוז.
