בין הממצאים קטעי מגילה מקראיים כתובים מימי בר כוכבא, שלד ילדה עטוף בד, בן 6,000 שנה, הסל השלם הקדום ביותר בעולם וסנדל ילד מהתקופה הרומית. ארכיאולוג רשות העתיקות: "אנחנו מעריכים שסקרנו כ-70% מאזורי המצוק של מדבר יהודה. מאוד חשוב וראוי לסיים את המלאכה המשמעותית הזו, ולהגיע לממצאים לפני השודדים".
רשות העתיקות חשפה בחודש מרץ השנה (16.03) ממצאי ביניים של מבצע ארכאולוגי לאומי, שמתנהל מזה ארבע שנים, לסקר ולחפירת מערות ונקיקי מדבר יהודה בראשות הרשות, קצין מטה ארכיאולוגיה ביהודה ושומרון (קמ"ט ארכיאולוגיה) ומשרד ירושלים ומורשת. בין הממצאים הייחודיים ניתן למנות סל קלוע שלם הקדום בעולם, מלפני 10,500 שנים (התקופה הניאוליתית קדם-קראמית ב'- א"ו), שלד של ילדה מלפני 6,000 שנה, מטמון מטבעות ומסרק כינים מבית שני, קטעי מגילות נדירים בני אלפיים שנה של לוחמי בר כוכבא, וסנדל ילד מהתקופה הרומית. ע"פ רשות העתיקות, עשרות בני נוער וחניכי מכינות הצטרפו לחפירות הארכיאולוגיות במבצע, באזורים שאליהם התאפשרה גישה נוחה יחסית.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
נפחו של הסל, שנראה כי שימש לאחסון, 90-100 ליטר. הסל, שהשתמר בשל תנאי היובש הקיצוני במדבר, מספק מידע חדש ומעניין על שיטות האחסון של המוצרים לתקופה של טרום המצאת הקרמיקה. הוא קלוע מחומר צמחי, בשיטה שאינה שכיחה בתעשיית הקליעה. תיארוך הסל התבצע באמצעות פחמן 14 ע"י פרופ' אליזבטה בוארטו מהיחידה לארכיאולוגיה מדעית במכון ויצמן, ונחקר ע"י ד"ר נעמה סוקניק וד"ר יניב מילבסקי מרשות העתיקות. ע"פ עיתון "הארץ", 800 מערות נסקרו לאורך 80 קילומטר של מצוקים, בין היתר ע"י רחפנים. המבצע יצא לדרך לאחר שעלה חשד כי חוליות של שודדי עתיקות הגבירו את מאמציהן באזור. את המבצע הובילו הארכיאולוגים ד"ר עופר שיאון, אמיר גנור, ד"ר איתן קליין ופבלו בצר.
פיסות המגילה התגלו במערת "האימה", שנחפרה בשנות ה-60 ע"י פרופ' יוחנן אהרוני, בתוך ערימות השפך של משלחת אהרוני. כלומר בתוך העפר שאותה משלחת חפרה. המערה קיבלה את שמה בשל גילויים של 40 שלדים של גברים, נשים וילדים שנטבחו על ידי הלגיון הרומאי. זו הפעם הראשונה בתולדות חקר המגילות הגנוזות שממצאים מגיעים ישירות מהחפירה למעבדות שימור. ע"פ ד"ר אורן איבלמן וביאטריס ריאסטרה מיחידת מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות, הסיקו כי מדובר בכתבי יד של שני סופרים שונים. בדיווח של "הארץ" פורט כי לדעת החוקרים המגילה נכתבה במאה הראשונה לספירה, בתקופת בית שני, בדומה לרבות ממגילות ים המלח שנמצאו בעבר. ממצא נוסף שהתגלה במערת האימה הוא שלד, ככל הנראה של ילדה, שתוארך לתקופה הכלקוליתית (כ-6000 שנה טרום זמננו- א"ו). השלד התגלה כשהוא מונח בתנוחה עוברית, עטוף בבד, ומונח בגומחה שכוסתה בשתי אבנים שטוחות.
"זו טכניקת קליעה צפופה מאוד ואנחנו משערים שהסל שימש לאגירה. זה גם מסביר למה הוא חסר ידיות, כי לא תכננו לקחת אותו ממקום למקום" אמרה ד"ר נעמה סוקניק, אוצרת החומרים האורגניים ברשות העתיקות, לעיתון "הארץ".
קצין מטה ארכיאולוגיה במנהל האזרחי שביהודה ושומרון, חנניה היזמי, מסר למגזין לתוך הלילה: "מעמד זה הוא בהחלט מעמד מרגש, בו אנו מציגים וחושפים לפני הציבור פיסה חשובה ומשמעותית בהיסטוריה ובתרבות של ארץ ישראל. כבר בסוף שנות ה-40 של המאה שעברה, נחשפנו לראשונה לנכסי המורשת והתרבות שהותירו לנו יושבי ארץ ישראל עם הגילויים הראשונים של מגילות מדבר יהודה", וקבע: "כעת בפרויקט לאומי זה, ובהמשך לפרויקטים קודמים, נתגלו ונחשפו ממצאים ועדויות חדשים השופכים אור נוסף על אותן תקופות ותרבויות במרחב. הממצאים שהתגלו מעידים על אורח חיים עשיר, מגוון ומורכב, וכן על תנאי האקלים הקשים ששררו באזור לפני מאות ואלפי שנים.
"יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי משקיעה לאורך השנים מאמצים ומשאבים רבים, כמו גם במבצע זה, במטרה לשמור על אתרי העתיקות ברחבי יהודה ושומרון למען הדורות הבאים, תוך נקיטת פעולות ומבצעי אכיפה כנגד שודדי העתיקות הפועלים במרחב" הסביר היזמי.
רונית לופו, ארכיאולוגית ופרהיסטוריונית ברשות העתיקות החוקרת את שלד הילדה שנמצאה, הסבירה כי "מבצע הסקר והחפירות במדבר יהודה הוא מיזם מרגש וחשוב, שאני זוכה ללוות מהזווית הפרהיסטורית. לקחתי חלק פעיל בלא מעט מהפעילויות, בהן ימי סקר וחפירות שונות. העבודה ההשוואתית העקבית בכל מערה ונקיק, וסימון המערות, מהווים חלק חשוב מאוד בעבודה. השיטתיות מיצרת תמונה 'ממעוף הציפור', על ההתרחשות במדבר בתקופות קדומות. היכולת 'לחבר בין הנקודות' ולמצוא עדויות שמלמדות אותנו על אנשים מלפני אלפי שנים, היא מרגשת בעיני בצורה בלתי רגילה", וציינה: "העובדה שמדובר בילדה קטנה, שעטפו אותה בשמיכה, מרגשת בצורה יוצאת דופן. קשה שלא לדמיין הורים, המכסים את ילדתם הקטנה בהמון אהבה, בעת הפרידה. מדובר בממצא מאוד מוחשי, שמפעיל את גלגלי המוח. מה שאפילו יותר מדהים בממצא הזה, הוא האופן בו השתמר – בזכות השמיכה והאקלים של המדבר. נותרו פיסות עור וגידים והכי מדהים (או קשה לעיכול, תלוי במסתכל) זה שאפילו מצאנו שאריות של שיער. כשניקינו את השלד, שמנו לב שהילדה שכבה עם יד מתחת לסנטר – תנוחה שכל הורה מכיר אצל ילדיו".
חגי המר, ארכיאולוג ברשות העתיקות ואחד ממובילי מבצע סקר מדבר יהודה, מסר: "מבצע סקר מערות מדבר יהודה הוא אחד המיזמים החשובים שהתרחשו כאן בארץ בעשורים האחרונים. המבצע מציב לעצמו מטרה להגיע לכל הממצאים החשובים שעוד נמצאים במדבר יהודה, שהם בעלי ערך לאומי וארכיאולוגי מאוד גבוה. אנחנו עושים כל מאמץ להפוך את הקערה על פיה ולהגיע לכל הממצאים לפני השודדים", והוסיף: " במהלך סקר המערות שערכנו במדבר, מצאנו ממצאים מדהימים. באופן אישי, זכיתי לחשוף מטמון מטבעות ששכב לו שם במערה במשך 1,900 שנה, מימי מרד בר כוכבא. המטבעות, יחד עם ראשי חיצים, חניתות, אריגים, סנדלים ואפילו מסרקי כינים, הם פריטים שהותירו אחריהם המורדים היהודים שנמלטו למערות בסוף מרד בר כוכבא. מטמון המטבעות הנדיר, מכיל סמלים יהודיים כמו נבל ועץ תמר".
"אנחנו מעריכים שסקרנו כ-70% מאזורי המצוק של מדבר יהודה. מאוד חשוב וראוי לסיים את המלאכה המשמעותית הזו, ולהגיע לממצאים לפני השודדים. אנחנו מחכים להנגיש את הממצאים לציבור בתצוגות, ואף לחזור ולשתף את הציבור בחפירות" קבע המר.
אוריה עמיחי, ארכיאולוגית ברשות העתיקות שמובילה בשנים האחרונות את המבצע הלאומי במדבר יהודה, מסרה : "כל ילד וילדה בישראל גדלו כשהם שמעו את סיפור המגילות הגנוזות. כולנו יודעים ומבינים שהמגילות מהוות את ליבת התרבות שלנו – אין מחיר לעותקים הקדומים ביותר של התנ"ך, ולערך התרבותי – לאומי שהם מעניקים למדינה שלנו. על הרקע הזה, קשה לתאר את תחושת ההחמצה, כשאנחנו יודעים שיש ממצאים שנשדדו מהמערות, או כאלה שמצויים באדמה ועדיין לא הגיעו אלינו", והסבירה: "הזיכרון הכי מרגש בעבודה שלי עד כה, היה הרגע שמצאנו סנדל מהתקופה הרומית. מצאנו אותו בפתח מערת האימה, השוכנת בין שמים וארץ. מצאנו שם שני מטבעות – רגע מרגש בפני עצמו. לא היינו בטוחים שיש צורך להשקיע בחפירה במערה, ולחלוטין במקרה, בעודי מסתכלת על הקרקע, נתקלתי ברצועת עור. במבט חטוף, חשבתי שזאת רצועה של סנדל משנות ה-50 שהיה שייך לאחד החופרים של פרופ' יוחנן אהרוני. חשבתי לעצמי שבכל מקרה כדאי להרים את הסנדל – גם שנות החמישים זה מעניין, ולמה לא לנקות את המערה? כשהרמתי את הסנדל ראיתי את התפרים בצד, באזור של העקב, ובאותה שנייה הבנתי שזה – זה! הנה מה שחיפשנו, המערה הזאת מצדיקה חפירה, יש פה עוד מה לגלות. מדובר בסנדל קטן יחסית, כנראה של ילד או ילדה".
"אני משחזרת את הרגע הזה בראש – עומדת בפתח המערה עם הסנדל ביד אחת (ושתי ידיים רועדות מהתרגשות) מסתכלת עליו ועל הוואדי מתחתינו. מאותה מערה, רואים באופק את מערת האגרות המפורסמת. ממש יכולתי לדמיין את הילד הקטן הזה, שהסנדל היה שלו, שברח מהבית – אולי בירושלים, בעין גדי או בחברון, עומד בפתח המערה, כשהוא יודע שמעליו יש מחנה מצור רומי. דמיינתי את כל מה שבטח עבר לו בראש באותו רגע, האנשים שהוא מכיר תחת המצור, העובדה שידע שיש יהודים במערה ממול… דמיינתי את התקווה והייאוש שלו; הוא הסתכל על המדבר מבלי לדעת שהסיפור ייגמר טוב עבור בני עמו. הוא לא ידע שארכאולוגית ישראלית במדינת ישראל תגלה את הממצא הזה – הסנדל שלו, אחרי 1900 שנה" הסבירה אוריה.
