עם הכסף הגדול, באה התאווה. תחקיר מערכת לתוך הלילה חשף את מערכת הלחצים וברזי הכסף הנקראת תכנית "החגורה והדרך" הסינית, שבה נתניהו הוא כביכול לא יותר מבורג במערכת. כמו כן, נמצא שבצמרת הממשל הישראלי פועלים, לכאורה, לקידום אינטרסים סיניים תוך כדי הצגת מצגי שווא של הישגים דיפלומטים, כשלמעשה מהווים סיכון לביטחון מדינת ישראל.
ההתקרבות האחרונה בין מדינות מוסלמיות, אפריקאיות וערביות, כמו צ'אד, לבין מדינת ישראל אינה מקרית, וכמוה גם כניסת תפעול סיני של תשתיות, לאחר בנית הנמל ע"י חברות סיניות אינן מקריות. לנתניהו כביכול לא הייתה נחוצה ההתקרבות הזו לצ'אד ונרמול היחסים עמה, אולם מה שהוכתר כהישג דיפלומטי יכול להיות דבר שונה לחלוטין. לפני שנתחיל בהצגת התחקיר יש להסתכל על התמונה הגדולה: יוזמתו של מנהיג אחר – נשיא סין שי ג'ינפינג שהכריז ב-2013 רשמית על יוזמה שאפתנית ביותר לחיבור סין עם המערב דרך הים והיבשה. כך נולדה יוזמת "החגורה והדרך" (BRI) או יוזמת "דרך המשי החדשה".
בכתבה של "סאות' צ'יינה מורנינג פוסט" דווח ב-2018 כי לסין יש קשרי השקעות ומסחר קרובים ביותר עם 71 מדינות מהמזרח התיכון, אפריקה ואמריקה הלטינית וזאת כחלק מיוזמת "דרך המשי". עוד פורסם כי בנקים סיניים השקיעו סכום כולל של 200 מיליארד דולרים להלוואות, שישמשו למימון יותר מ-2700 פרויקטים במסגרת התכנית. יתרה מזאת, ב-2017, משרד החוץ הסיני פרסם כי סין וישראל יקיימו יחסים ושותפויות בילטראליות כוללות וחדשניות. הסכמים כלכליים בין סין לישראל המחייבים את שני הצדדים. באותו מעמד שי הדגיש כי החיבור בין ישראל ומדינות נוספות במזרח התיכון נעשה הדוק יותר ויותר. באותו פרסום נכתב גם כי ישראל מוכנה להשתתף אקטיבית ביישום היוזמה ו"מצפה לראות את סין בתפקיד גדול יותר במזרח התיכון".
מי המשתתפות ביוזמתו של שי אתם שואלים? על פי פרסומים זרים שונים המספרים נעים מעשרות מדינות ועד 100 מדינות, ביניהן ערב הסעודית, צ'אד, אוזבקיסטן ופקיסטן.
כוכב אדום בתוך מגן הדוד
ההשקעה הסינית במסגרת היוזמה לא נשארה במסגרת מדינות ערב ומדינות אפריקה בלבד. עוד נכתב כי כבר מ-2013 שר התחבורה ישראל כ"ץ מקדם בעיקר מכרזים לחברות סיניות. בתחילת חודש מרץ בשנת 2013 נתניהו טס לסין לפגישה עם שי. לאחר המפגש הכריז האחרון על התכנית השאפתנית בהמשך 2013. ב-10 במרץ 2013 נתניהו חוזר לארץ וב-18 במרץ 2013 מסיים את תפקידו שר המודיעין הראשון דן מרידור. בהודעה לתקשורת לקראת ביקורו המתוכנן של נתניהו בסין נכתב כי "בפגישות בין ראש הממשלה נתניהו לבכירי הממשל החדש בסין יידונו נושאים בעלי משמעות אסטרטגית בקשת רחבה של תחומים, וייחתמו הסכמים חדשים בין המדינות".
בכתבה של גלובס בשנה שעברה נכתב כי נמל אשדוד יישאר בידיים ממשלתיות ישראליות לעוד חמש שנים למרות כוונות קודמות לתת לו לעבור תהליכי הפרטה. תהליכי הפרטה דומים הוקצו לנמל חיפה. בכתבה של דה מרקר באותה תקופה נכתב כי במסגרת הרפורמה המיוחלת "נמל חיפה ייצא לתהליך מכירה מלא למשקיע אסטרטגי. היעד ליציאה להליך המכירה הוא סוף הרבעון השני של 2019". לפי כתבת גלובס בחודש האחרון, ראשת העיר החדשה של חיפה עינת קליש-רותם מתנגדת להקמת נמל המפרץ.
בד בבד, ביולי 2018 מקים בלו סטאר אינדקס (חברה המקנה אינדקסים לגבי התעשייה הישראלית- א"ו), סטיבן שוהנפלד, אמר בפני רשת CNBC כי יש הבטחות למניעה בהתערבות בתחומי הביטחון והגנת הסייבר אך ההשקעה הסינית חובקת "כל סקטור טכנולוגי חדשני אחר". עוד אמר שוהנפלד כי "אם אתה מסתכל על מפה, ישראל ממוקמת אסטרטגית עבור יוזמת דרך המשי".
במאי שנה שעברה, דווח בכתבה של יוסי מלמן כי ארבעה חברי כנסת בהובלת עומר בר-לב ממפלגת "העבודה" ביקשו להתייחס בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לגבי "הכניסה של אלמנטים סיניים לתחומים האסטרטגיים של ישראל". עוד נכתב כי בעשר השנים האחרונות נכנסו עשרות תאגידים סיניים לשוק הישראלי כספקי תשתיות, תחבורה ומזון. הסינים גם היו מעורבים בבניית מנהרות הכרמל, ומעורבים כעת במסילת רכבת כרמיאל-עכו, מערכת הרכבת הקלה בתל אביב ובנמלים בניהול חברת "שנחאי אינטרנשיונל פורט גרופ" (SIPG) בנמל צפון בחיפה ובבניית נמל דרום ליד אשדוד ע"י חברת "פאן מידטריאן אנג"נירינג" (PMEC). אף היא סינית. שתי החברות בבעלות ממשלתית סינית דרך משרד "הועדה לפיקוח וניהול נכסים בשליטת המדינה"(SASAC) הסינית- הגוף המנהל את חברות הממשל הסיני. כמו זרועות שונות של אותו גוף. כמו פקולטות באוניברסיטה.
ע"פ האתר של המשרד, משרד SASAC מעצב ומנהל את בנית וארגון העסקים הממשלתיים הסיניים ותעדוף כלכלי בהתאם לרצון המדינה. הגוף הזה אחראי להגדרת הרגולציות של נכסים של המדינה בהתאם לחוק הסיני. חברת PMEC, חברת בת של תאגיד "חברת בנית תקשורת סין" (CCCC) הסיני. חברת SIPG נמצאת תחת בעלות SASAC. בינואר השנה דווח בכלכליסט כי חברת PMEC מתמודדת לרכישת תחנת הכוח אלון תבור מחברת החשמל ובבניית תחנת התפלת המים שורק בסמיכות לממ"ג, יחד עם עוד שתי חברות בבעלות סינית.
ח"כ עופר שלח אמר ל"ג'רוסלם פוסט" כי "הדאגה האמיתית [של פלישה סינית] הוא הביטחון והאילוצים האסטרטגיים למדינתנו". באותה תקופה, משרד הביטחון מנע מחברות סיניות מלהשתתף במכרזים לשירותים עבור צה"ל ומערכת המודיעין הישראלית. אמיר גל-אור מקרן ההשקעות אינפניטי אמר בראיון עבור כלכליסט ביוני שנה שעברה בכותרת "חברות סיניות יבצעו בעתיד רכישות ענק בישראל" כי המכירות יהיו בתחומי "הרפואה, הפינטק, אנרגיה ירוקה וחקלאות. סין הפכה כבר ליעד הראשון של חברות ישראליות". דובי גדליהו דיווח במרץ שנה שעברה כי במהלך שלושת השנים האחרונות הוזרמו 17 מיליארדי דולרים לפרויקטים תחבורתיים בחיפה באוויר, ביבשה ובים. גדליהו הוסיף כי מאחורי הקלעים של המהפכה התחבורתית הרחבה נגלה מכלול סבוך של אינטרסים פוליטיים, כלכליים ובעיקר בינלאומיים. עוד כותב גדליהו כי נמל המפרץ החדש יהיה בבעלות המדינה, אבל תפעולו בפועל יתבצע ב-25 השנים הבאות על ידי חברת "שנחאי אינטרנשיונל פורט גרופ" (SIPG) הסינית, שזכתה במכרז החכירה של חברת נמלי ישראל ב-2015.
במאמר נרחב של ה"פייננשל טיימס" הלונדוני בנושא השאיפות הימיות של סין באזור, שפורסם בשנה שעברה, נקשר ניהול הנמל העתידי בחיפה ישירות ליוזמת "דרך אחת וחגורה אחת" (BRI) . מנכ"ל Clearsky, בועז דולב, הסביר בכתבה בינואר השנה למעריב כי "שנת 2019 תהיה השנה שבה לא נוכל יותר לשבת על גדר הסייבר ולצפות בסין וארה"ב מתגוששות מבלי שנבחר צד. בשנה החולפת ראינו כיצד הגבירה סין את התקיפות במרחב הסייבר למען קידום האינטרסים הלאומיים שלה, באגרסיביות וללא כל התחשבות בהסכמים מדינתיים, עסקיים ורגולטוריים, והיא פועלת גם כאן, בישראל".
בהרצאה סגורה באוניברסיטת ת"א השנה התריע ראש השב"כ, נדב ארגמן, כי התרחבות חברות סיניות בארץ מסוכנת לביטחון המדינה. "השפעה מסוכנת במיוחד" אמר ארגמן באירוע. בקיץ שנה שעברה פורסמה בווינט עדותו של לוחם יחידת אופק בשב"כ כי הם נחשפו לחדירה ופריצה בקנה מידה שלא הכירו בתשתיות ישראליות. ע"פ אותו גורם, החומרה "המזוהמת" היתה בבתי חולים, אתרים ממלכתיים, משרד הפנים הישראלי, תשתיות נוספות ואפילו בבתי ספר.
בהתאם פורסם במעריב שנה שעברה כי משרד החקלאות התכוון להחכיר ל-40 שנה לרשות המעצמה האסייתית שטח של כ-מיליון דונמים בנגב ובערבה. באותה כתבה, סמנכ"ל תשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות, גרא קאושנסקי, טען כי "לא ייתכן שהממשלה לא קובעת תהליך מקצועי לבחינת המשמעויות ארוכות הטווח לענף והעוסקים בו ולמשק כולו". בדצמבר 2017, עיתון גלובס פרסם שבמסגרת הפעילות תממן סין הקמת שני מתקני התפלה. באתר ווינט נכתב בשנה שעברה כי לפי פרסומי האקונומיסט, העומד בראש אחת סוכנויות המודיעין הישראלי הופתע לאחרונה לגלות כי ייתכן שלפועלי בניין סיניים שעובדים בפרויקט גדול יש גישה למתקן ביטחוני רגיש. עוד נכתב כי הגורמים מודאגים גם מעסקאות רכישה של טכנולוגיות חדישות שישראל סוגרת מול סין.
באותו נושא דווח באתר החדשות ווינט כי אחת החששות היא מפני שליטה סינית על תשתיות אסטרטגיות ואפשרות של ריגול. במאמר, רבים צמצמו את האפשרויות לנמל חיפה- בסיס צי הים הראשי של המדינה. על פי המאמר, העסקה מעולם לא נידונה בממשלה או במועצה לביטחון לאומי. אם נחזור למאמר האקונומיסט, בו נכתב "אך יש אזור אפור של טכנולוגיה דו-שימושיות, כגון בינה מלאכותית ומוצרי אבטחת סייבר". אנשי עסקים ישראלים עלומי שם אמרו לאקונומיסט: "הסינים כל הזמן מנסים למצוא דרכים לקניית טכנולוגיה דו-שימושית". מנגד, "ישראל חייבת לעשות עסקים עם סין, כמובן, אך אין שום מנגנון רציני שיבטיח שלא נמכור נכסים כלכליים חשובים וידע טכנולוגי יקר".
על פי האקונומיסט, בשמונת החודשים הראשונים של 2018, ישראל מכרה לסין סחורות ושירותים בשווי 3.5 מיליארד דולר. במהלך ביקורו של סגן-נשיא סין בישראל וואנג צ'ישאן נחתם הסכם שת"פ לארבע שנים להגברת שיתופי הפעולה בחדשנות, מדע, חינוך, כלכלה, סחר, טכנולוגיה, בריאות, איכות סביבה, אקדמיה, מש"ב וחקלאות. רה"מ נתניהו אמר עוד באירוע: "חברות סיניות כבר פותחות מרכזי מו"פ ברחבי ישראל. החברות הסיניות מעורבות גם בעשרות פרויקטים אסטרטגיים של תשתיות בישראל. דנו בזה באריכות בפגישתנו".
בכתבה שפורסמה בדצמבר 2018 בעיתון גלובס עלה תנאי אמריקאי כי הצי השישי לא יעגון בנמל חיפה אם ינוהל על ידי סין. בעקבות הפרסומים, מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, יגאל מאור, אמר בריאיון למגזין G של עיתון גלובס כי אין צורך בטכנולוגיה מתקדמת על מנת לרגל אחר הצוללות בנמל חיפה. "מה זו השטות הזאת, שהסינים צריכים לבנות כאן נמל כדי שיוכלו לרגל אחרי ספינות ישראליות ואמריקאיות? הם יכלו לשכור דירה ברחוב הצלבנים ולראות הרבה יותר טוב מאשר ברציף הסיני" קבע מאור. אך מה שאנו מדברים עליו הוא נמל אחר לחלוטין. נמל דרום.
רה"מ והנשיא
כתב עיתון "דה מרקר" אלי בר-אלי דיווח בשנת 2016 כי הסינים שבונים את נמל אשדוד העסיקו את ניר חפץ כיועץ בשעה שהיה יועצו של רה"מ ישראל. עוד דווח כי ההתקשרות עם חפץ נעשתה דרך חברת PMEC . אנחנו נחזור אליה. בספטמבר 2014, היה זה נתניהו שחתם על הסכם זיכיון מול הסינים במעמד שגרירת סין בישראל, שר התחבורה ישראל כ"ץ ושר האוצר דאז יאיר לפיד. עוד נכתב בכתבה כי "במארס 2015 זכתה מפעילת הטרמינלים SIPG , אף היא בבעלות ממשלתית סינית במכרז להפעלת נמל חיפה". נתניהו אמר בשעתו כי " למערכת היחסים בין ישראל לסין יש פוטנציאל, שרק כעת מתחילים לממש אותו". במעמד הודה לפיד כי הדוחף המרכזי שעסקה היה השר ישראל כ"ץ. נזכיר שלאחרונה מונה כ"ץ ע"י רה"מ לשר חוץ.
באותה כתבה אפילו נכתב כי עו"ד הראל לוקר ליווה באותם ימים קבוצה סינית במירוץ לרכישת כלל ביטוח. לוקר היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בשעתו. זה מעלה תהיות אם לוקחים בחשבון שלפי עיתון כלכליסט דווח ביולי 2014 כי בלוג אבטחה זר הודיע שהאקרים סינים פרצו למערכות המחשוב של רפא"ל, תע"א ואלישרא בין אוקטובר 2011 לאוגוסט 2012. בספטמבר 2014, נתניהו חותם על הסכם זיכיון מול הסינים כזכור במעמד שגרירת סין. בשנת 2015 נתניהו מאשר את הבאתם של 20 אלף עובדים סינים לישראל. בשנת 2017 הוא מאשרר את החלטתו.
נזכיר שבמקביל, בשנת 2014 שטייניץ פועל כשר האנרגיה לבנות קו גז אשדוד-אילת. לתחנת הכוח באילת. מי חונך אותה תחנה? איש העסקים פטריק הו ההונג קונגי. בשנת 2016 הודתה חברת חואה-וויי (HUAWEI) הסינית שיש לה מרכז מחקר ופיתוח (מו"פ) בישראל.
באותה שנה עולה הצעה להגביל ולהכניס רגולציה לישראל בעניין הסיני. ההצעה נופלת. לפי גורמים שונים, בין גוש דן לאשדוד קיים מתחם ניסויים שבו בוחנים ציוד ייחודי לישראל ומספר אתרים אסטרטגיים חיוניים לישראל. בעוד הציוד הגרמני בחיפה הנו ציוד שחומרתו החיצונית לחלוטין גרמנית, ולא סתם גרמנית אלא בייצור חברה שחלק מהנהלתה איראנית כשיש ברית איראן-סין קיימת. אך זה לא הסוף.
בביקור בסין בשנת 2017 נחתמו 25 הסכמים לשיתוף פעולה במגוון תחומים. לפי הערכת הסינים ההסכמים שווים כשני מיליארד דולרים. בין ההסכמים תכנית רב שנתית לקידום יחסי ישראל סין. הסכם להבאת אלפי פועלים מסין. מנהיגים צעירים ממשרד המדע- משלחות לארץ. עוד נכתב בכתבה כי שר המדע אופיר אקוניס חתם עם מקבילו הסיני על שני מזכרי הבנות בתקציב כולל של 56 מיליון שקלים, שיוקצו לקידום מחקרים משותפים לסין ולישראל בתחומי מדעי המוח, טכנולוגיות, מים, טכנולוגיות ביו רפואיות וערים חכמות. בנובמבר 2018, פורסם בדבר ראשון כי הסכם סחר חדש נחתם בבייג'ינג אשר יעודד ייצוא של טכנולוגיות ישראליות לסין. ההסכם הנוכחי הוא גרסה מעודכנת של הסכם משנת 2012 שנועד לעודד עסקאות ייצוא טכנולוגיית מים, אנרגיה ירוקה ועוד.
באוקטובר 2018, פורסם בעיתון גלובס כי שבע הקבוצות המשתתפות למכרז בנית מתקן חדש להתפלת מים בשורק הגישו את מועמדותן. אחת מהן היא חברת PMEC. אותה חברה שבונה את נמל דרום צפונית מאשדוד. אותה חברה שהעסיקה את חפץ. חפץ, שעל פי פרסומים שונים לא קיבל תשלום על עבודתו עבור נתניהו והפך לעד מדינה. אם נחזור לכתבת האקונומיסט, נכתב בכתבה כי אותו בכיר בקהילת המודיעין הישראלית חשש מהאפשרות שפועלי בניין סיניים שכבר פועלים באתר סמוך לאתר רגיש נחשפו למידע ביטחוני רגיש. נזכיר שבמקביל, איטליה היא המדינה היחידה שחתומה במסגרת היוזמה הסינית. ומי הגיע למחוזותינו בדצמבר שנה שעברה לאחר ביקור הנשיא הצ'אדי? שר הפנים האיטלקי מתאו סלביני. מדוע הוא בא דווקא אז לפה, אולי כביכול הוא יודע על משהו שאנחנו לא יודעים? לפני שבועיים, עיתון "הפייננשל טיימס" דיווח כי שר הכלכלה האיטלקי ג'יאובני טריה שיבח בפורום ברומא בו נכחו שני ראשי ממשלות לשעבר של המדינה את יוזמת "דרך המשי". .
בשנת 2017 דווח בתקשורת הישראלית כי יה ג'יאנמינג, מייסד ויו"ר ענקית האנרגיה CEFC והבוס של פטריק הו, היה מצוי במעצר במדינתו. סיבת המעצר נחשבה ועדיין נחשבת למסתורית והעסיקה עיתונאים ברחבי העולם. למיליארדר אין שום זיקה לישראל. הוא תרם, כפי שנודע לתקשורת הישראלית סכום של מיליון שקלים לקרן היסוד ללא מטרה ספציפית לשימוש בכסף. באותה תקופה, מודי זנדברג, חשוד בפרשת 3000, שימש כראש הקרן. חברת הנפט CEFC מחזיקה עסקי אנרגיה ותשתיות ברחבי הגלובוס- בין היתר באוגנדה.
נכון לכתיבת שורות אלה, התאגיד הסיני CCECC בוחן את קנית חברת דניה סיבוס המתפעלת את מנהרות הכרמל במשותף עם התאגיד הסיני. בד בבד, דניה סיבוס עובדת במשותף עם התאגיד הסיני בפרויקט תשתיות הרכבת הקלה בת"א. בתחקיר של "שטח הפקר" של כאן 11 נצפתה פעילות סינית ליד הקריה. בתחקיר עצמו מנכ"ל נת"ע, יהודה בר-און, אמר "הם (סינים- א"ו) מתכננים חלק מהפעילות". בר-און הוסיף כי "באותם מכרזים היו גם חברות אירופאיות. יש איזה אגדה אורבנית שהסינים מאוד זולים ופער המחירים של הקבלן הסיני שזכה במכרז הוא לא פער משמעותי [למקביליו האירופאים]". בהתייחס לשאלת פעילות סינית דומה ע"י אותה חברה באיראן, בר-און ענה: "אנחנו מלווים ומונחים ע"י גורמי ביטחון מאוד משמעותיים במדינת ישראל". מנגד, בר-און הוסיף: "אין שום אמירה של גורם ממשלתי פורמלי שאומר 'חברים יש הסתייגות מחברות סיניות'. אין אמירה כזו". בכתבה השבוע של עיתון "הארץ" נכתב כי מחקר אמריקאי בנושא המליץ לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לתמוך בהקמת מנגנון לפיקוח על השקעה סינית בישראל. באותו תחקיר, נכתב כי סין מעוניינת אסטרטגית בישראל בגלל מיקומה ביוזמת "החגורה והדרך" ובשל הטכנולוגיה.
המשך לחלק ב'.
