בתחילת היום, עם הסייגים המובנים, ח"כ דודי אמסלם הינדס אפשרות של כניסת רע"מ לממשלת ימין לאחר קבלת רוב ימין "מלא מלא" של 61 מושבים בבחירות הקרבות. לא איחרה הודעת הגינוי, השלילה וההתקפה נגד אמסלם מתוך שורות מפלגת הליכוד. ביניהם יו"ר המפלגה בנימין נתניהו. אמסלם בתחנת הרדיו גלי ישראל: "נתניהו הוציא הודעה כדי לפגוע בי. נדהמתי שלא התקשר והוא עושה את זה לא פעם ראשונה".
"חברי הליכוד חלקם תקפו אותי. נתניהו הוציא הודעה כדי לפגוע בי. נדהמתי שלא התקשר והוא עושה את זה לא פעם ראשונה". כך אמר היום (26.06) חבר הכנסת דודי אמסלם (הליכוד) ליעקב ברדוגו ומוריה קור בתוכניתם "רבע לחמש" בתחנת הרדיו "גלי ישראל". זאת לאחר דברי הגינוי שיצאו מחברי מפלגתו, ובראשם יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, נגד דבריו בתוכנית הבוקר בקשת 12 בהם אמר ש"אם מנסור עבאס רוצה להצטרף לאחר שיש לנו 61 – אהלן וסהלן".
כאמור, בליכוד הגיבו בחומרה לדבריו של אמסלם. יו"ר המפלגה ויו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, מסר בטוויטר בנוגע לדברים: "נדהמתי לשמוע את הדברים שאמר דודי אמסלם שאותם אמר על דעתו בלבד, כפי שכבר קרה בעבר. רע״מ היא מפלגה אנטישמית אנטי-ציונית, תומכת טרור שמייצגת את האחים המוסלמים ששואפים להשמיד את ישראל. הליכוד בראשותי לעולם לא הסכים ולעולם לא יסכים להכניס את רע״מ לקואליציה כלשהיא", וטען כי "ב-2019, כשהימין היה עם 60 מנדטים לאחר שליברמן ערק לשמאל, סירבתי להצעות של מנסור עבאס לתמוך בהקמת ממשלה בראשותי ולכן הלכנו לבחירות. בניגוד ללפיד, בנט, סער, גנץ וליברמן – שיושבים עכשיו בממשלה עם תומכי טרור אלה ותמורת תמיכתם מכרו להם את המדינה – הליכוד בהנהגתי לעולם לא עשה זאת ולעולם לא יעשה זאת".
יו"ר "הציונות הדתית", ח"כ בצלאל סמוטריץ', הגיב לדברים ב"רדיו ללא הפסקה": "לא נשב בשום קואליציה עם תומכי טרור אנטי־ציוניים. יש לנו אחריות לדאוג לאזרחי ישראל הערבים, נדאג להם כפי שעשינו בשנים קודמות".
אך אמסלם הוא לא הח"כ היחיד בקרב חברי הליכוד ש"מעד בלשונו" היום. ח"כ ניר ברקת אמנם הגיב לדברי אמסלם ברשתות החברתיות כי "אני מתנגד בתוקף לישיבה בקואליציה עם תומכי טרור. האמירות האלה פוגעות במאמץ המשותף שלנו להחזיר את הליכוד בראשות נתניהו לשלטון ולהקים ממשלת ימין חזקה", והרחיב בריאיון ברשת ב': "לא נשב עם מי שתומך בטרור, בתנועה האסלאמית. אנחנו תנועה ציונית והם תנועה אנטי-ציונית. צר לי שהדברים נאמרו, נהיה נאמנים לדרך שלנו". אך כשנשאל באותה תחנת רדיו ע"י המראיינת אסתי פרז האם רע"מ וח"כ מנסור עבאס תומכי טרור, ענה ברקת כי "ודאי, הם תומכים בשתי מדינות". פתאום תמיכה ברעיון שתי המדינות משול ל"אירוע טרור". לא רק זאת, אלא שבדיון העקרוני, וללא שיניים חדות, בועדת חוקה בנושא "חוק הנאשם" המגביל הטלת המנדט להרכבת ממשלה ע"י הנשיא על חבר הכנסת שנאשם בפלילים, ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) טען כי יו"ר המפלגה טעה בעברו כשתמך בחוק בעל נוסח דומה. איך היה מגיב לכך בנימין נתניהו של פעם לאותן האשמות? של טעות, טעות ועוד טעות?
בין היתר, הדיון המחודש בטיב מעמד רע"מ ושיתופי הפעולה עמה נועד להשיג ככל הנראה שתי מטרות בזירה הציבורית. האחת, המטרה הברורה של התנעת הבחירות. זה הם או אנחנו. ביבי או טיבי, סיבוב שני (או חמישי. תלוי איך סופרים- א"ה). לא משנה ששיתוף הפעולה בין השניים עלה מהלך בשנה החולפת. שנית, השארת האופציה להידברות פתוחה, כדרך מילוט, והעמדת עמדת רע"מ כמפלגה "סקטוריאלית", המוכנה לקבל על עצמה מי שמוכן להידבר עמה למבחן. תוכנית א', ותוכנית ב'. קלאסיק ביבי. אם המצב לקיפאון פוליטי ידרוש, הדיונים עם רע"מ יתניעו. אמירות בצד, הימלטות מאימת הדין וניסיון מחודש לביטול המשפטים אין. אמנם תאריך לא נקבע, אך עצם ההזדמנות לבחירות נותנת את אותותיה. עם הרחת ריח הבחירות, הדיון עצמו להחלפת צריח בכנסת הנוכחית עקר מיסודו.
אמסלם הוסיף ל"גלי ישראל" כי "אני בסוף בנאדם. מכבד את ראש הממשלה נתניהו, יודע מה עשיתי בשבילו מאמין בזה באמונה שלמה והוא אחד המנהיגים הכי חשובים שהיו לעם ישראל, זה לא קשור לעניין. הוא לא צריך להגיד נדהמתי ושאמסלם עושה את זה לא פעם ראשונה. יכול לבוא ולהגיד שטעיתי." מנגד, גורמים ברע"מ מסרו לכאן חדשות כי "נתניהו מאבד את העשתונות – הוא יודע שיצטרך אותנו אחרי הבחירות".
אם אינכם מאמינים למקרא עיניכם, די לקרוא את פעולת יו"ר האופוזיציה מעל אותיות קידוש הלבנה מאת יוסי ורטר מעיתון "הארץ" בסוף השבוע האחרון. ורטר כתב: "ביום רביעי, בתוך הרעש והתזזית שאחזו בכנסת טרם ההצבעה על פיזורה, חמק לו בנימין נתניהו לתוך המליאה. הוא הצביע בעד הצעת חוק של דודי אמסלם ומאי גולן, לשינוי דרך מינוים של שופטי בית המשפט העליון. הצביע ונמלט". תמצית הצעת החוק, שהובלה ע"י אמסלם ומאי גולן, הייתה להעביר את בחירת השופטים לממשלה, ומשם לאישור הכנסת. גולן עוד הדגישה בנאומה בנוגע להצעת החוק כי כך "נחזיר את השפיות". זוהי התמצית. הפעולה הדו-מערכתית. האיום, והצגתו כתיקון. בכך אנו ניכנס לעולם המראה. אור זה חושך, לילה זה יום, והרס זה בנייה. מה היה אומר על המצב הקיים לואיס קרול, ומי היה מתפקד בתור הכובען המשוגע? זמנים יגידו.
