קשה שלא להתעכב על מפת התמיכה המורכבת אצל אלו שלא בהכרח נכללים בקרב קהילת מאמיניו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. בין אם זה יו"ר הציונות הדתית, או כתב הכיבוש לגולה גדעון לוי, קשה לא לראות מניע מסוים ביותר לתמיכתם בריצתו המחודשת של יו"ר האופוזיציה לכס ראשות הממשלה בבחירות הקרובות. טור דעה.
אצל תקשורת המתעוררת על צד ימין לבקרים כמו שמעון ריקלין, נתניהו הוא "חמורו של משיח". המטרה, כיאה למתארח בהֶסְכֵּת היריבה האידיאולוגית במרחב העיתונאי, הוא הקמת בית שלישי (או רביעי לרזי ההבחנה). לא רק בקרב התקשורת הימנית של אחרית הימים, אלא גם בקרב הרשימות האידיאולוגיות. זאת בצורת יו"ר "עוצמה יהודית" המפחדת כל-כך, ח"כ איתמר בן גביר, ויו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ'. "הם שורפים את המועדון, מחרחרים אש ומדון ומשחקים בחבית אבק השריפה הנפיצה ביותר בעולם" קבע בן כספית. אך כאן ההקשר הוא שונה. בעוד אכן קהילת מאמיניו של המלך-כהן בעיני עצמו תלך אחריו בגיא צלמוות, קהל אלו הכמהים לביאת הגאולה המשיחית חושבים שדרכו ניתן יהיה להשיגה. הם חושבים שהם יוכלו לרכב על החמור לעבר השקיעה המדומה, אך לשווא. לחמור, מסתבר, יש יותר ממטפל אחד. פתאום מסתבר שהוא מנסה להשיג מכל הבא ליד.
- דעה: הזמן האבוד, או למה חזרנו?
- ראש הישיבה דיבר על מספר אחד, משרד החינוך נתן מספר אחר ובדרך חשף אמת מדאיגה
- פרט טכני? לאחר פרשת ההדתה האחרונה, הטכניון הציב יעד לאירוע חברתי ביום שישי עוד כחודש
- לראשונה בישראל: התגלה מטבע רומי נדיר מלפני 1850 שנה הנושא את דיוקנה של אלת הירח בחוף הכרמל
- ב-28 מוקדים ברחבי הארץ, מאות הפגינו בקריאות אחדות ודמוקרטיה ונגד חזרה אפשרית של יו"ר האופוזיציה לכס השלטון
כך, לא סתם אותו "כבל" לביאת הגאולה, יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, הצהיר היום כי "אם אשוב בשליחותכם להנהיג את מדינת ישראל, אני מתכוון להביא הסכמי שלום מלאים עם ערב הסעודית וגם עם מדינות ערביות נוספות". איך זה מסתדר עם חיזיון מלחמת החורמה, הכוללת, בין ציר חילוניות ישראל לבין ציר הקמת בית המקדש למקומו כביכול? בפשטות, זה לא. אבל החמור יגער, וינסה לאכול מכל מי שיציע לו תפוח. תשאלו את יו"ר רע"מ מנסור עבאס.
מהמתרס השני של המפה הפוליטית, בקצה הפוסט פוסט התנועה הציונית של הפינה השמאלית, מסתתר לו גדעוני משבט לוי אשר מצהיר מזו תקופה בכיכר העיר, שחור על גבי לבן, ומגן על יו"ר האופוזיציה הנאשם בפלילים. נאשם שמשפטו מתנהל כעת. הכיצד? היגנו משיחי ארץ ישראל השלמה עם הפוסט-ציון על ניתן האל לבואכה גאולה? האם יקפצו יריבים מרים אלה באחו? התשובה, ככל הנראה, כן, ולא.
מגמת הגנת נתניהו מצד טורו של גדעון לוי בעיתון "הארץ" ניתנת כבר לזיהוי מרחוק. בטור האחרון, לוי עוד כתב טרום קביעת תאריך הבחירות: "במה נתניהו יותר אופל מיריביו? במה יריביו נאורים ממנו? בישראל כבר לא צריך לנמק. די להגיד נתניהו, בן גביר וסמוטריץ'. השילוש הזה יחריב את הדמוקרטיה הישראלית", והוסיף: "משטר חופש ושוויון מהנאורים בעולם, שני רק לדמוקרטיה באיסלנד, עומד להיהרס בגלל שלושת הטנורים. בצלאל סמוטריץ', אגב, כבר היה שר, ולא זכור שהשמים נפלו. אבל חכו לאיתמר בן-גביר במשרד לביטחון פנים". איך לוי לא נחרד? הרי הם אותם תומכי התיישבות צעירה, או התנחלויות לא חוקיות. מובילי רעיון הסיפוח, וביטול הסכמי אוסלו. איך? כי לוי כבר מעבר למנהרה. הוא מתבונן קדימה, בדיוק כמו סמוטריץ' ובן גביר. התוצאה דומה, אך התובנות שונות. בעוד סמוטריץ' ובן גביר, בעלי הביטחון התדמיתי והאלקטורלי עם כל סקר שמפורסם בהתקרב תאריך הבחירות, רואים בנתניהו ביאת גאולת הארץ השלמה- לוי רואה זאת ולכאורה מהנהן ברצון. עם גאולת הארץ, יבוא כנראה משטר היררכי גזעני. לאחר תקופה שמשטר זה יתקיים, מבחינת לוי כנראה תבוא הגאולה. מדינת הלאום היהודית תתפוגג. אם לא מכוח הריקבון הפנימי, אז מכורח הלחצים החיצוניים. אם יהיה צורך בעשרות שנים של חושך, אז מה? כבר עכשיו יש חושך מבחינת הלוי.
לוי תופס את מדינת ישראל לאור הכיבוש בלבד. את הישראלי כמושחת (לכאורה כמובן). הוא לא צריך קוריוז. הוא חווה זאת בשטחים עשרות פעמים. אם מבחינתו, המדינה עשתה חטא, עליה תמיד לעולם יהיה לשלם. אפילו בחורבנה. הוא לא שוקל את האפשרות של אנרכיה במידה וגלגל החיים יתגלגל לכיוון של המדינה האחת. לא יהיה במקרה כזה "וגר זאב עם כבש". כולם פה יהיו כבר זאבים. אם כבר, זאבים אחד לשני. כך, בשקט בשקט, מדינת ישראל הקיימת כיום תיהרס. הניסיון לחיות ביחד הלכה למעשה ייהרס. בצורה זו חמורו של משיח רוכב על המשיחיים לניצחון אחרית הימים, מבחינתו לפחות. כך יאכל את התפוחים מידם של כל אלו המציעים לו, ואלו שירגישו את רוע הגזירה הם האזרחים.
