רק לפני שלושה שבועות בפעילות משטרתית בפזורה הבדואית בנגב נתפסו עשרות מטבעות וטבעות מהתקופות הרומית והביזנטית. גורם ברשות העתיקות: "עלייה זו נובעת, כפי הנראה, ממגפת הקורונה והעובדה שרבים מתושבי ישראל ישבו בבתיהם ללא פרנסה".
בפעילות שוטרים של משטרת ישראל מתחנת ערוער ולוחמי יס"מ נגב לפני שלושה שבועות בוצע חיפוש במתחם בית הפזורה הבדואית בפזורה הבדואית בכביש 25. ע"פ המשטרה, במהלך החיפוש אותרו ונתפסו מטבעות וטבעות עתיקים מהתקופה הרומית והביזנטית ונפתחה חקירה מקבילה בידי רשות העתיקות. זאת במקביל לתפיסת כלי יריה מוסב, ופריטי אמצעי-לחימה (אמל"ח) נוספים.
- דעה: הגנץ צריך ללכת, האיזנקוט צריך להחליט
- דעה: בתקופת החשמונאים היה לנו את חוני המעגל, כעת יש לנו את גנץ הפוקק
- האם אישרו, ומי אישר, ליועץ הניו מדיה של ראש הממשלה שימוש בצ'קלקה?
- דעה: הזמן האבוד, או למה חזרנו?
- ראש הישיבה דיבר על מספר אחד, משרד החינוך נתן מספר אחר ובדרך חשף אמת מדאיגה
פקח היחידה למניעת שוד עתיקות של רשות העתיקות האחראי לאזור הנגב, גיא פיטוסי, אמר למגזין לתוך הלילה כי "הפעם מגיע הקרדיט לחלוטין למשטרת ישראל ולקשרים בינינו. במשטרה לא כולם מכירים מטבעות עתיקים. במקרה הזה, המשטרה ערכה חיפוש בבית בנושא אחר לחלוטין על-פי מודיעין שהיה ברשותם, ותוך כדי חיפוש נמצאו המטבעות", והוסיף: "בשל העובדה שמדי-פעם אנחנו נעזרים במשטרה בחיפושים כאלה, אנחנו עושים הרצאות לכוחות מה זה עתיקות ומה זה מטבעות עתיקים".
בנוגע לממצא הגנוב שהתגלה, פיטוסי הסביר כי "זה מטבעות רומים וביזנטיים ככל הנראה מאזור הנגב. רואים שהממצא עבר ניקוי. להערכתי, אלה מטבעות שלוקטו בשטח, כנראה על-ידי גלאי מתכות. בחיפוש עצמו גלאי מתכות לא נמצא", והרחיב: "יש אתרים רבים שעוברים בהם גלאי מתכות כשהמטרה לסחור במטבעות ובממצא". ע"פ פיטוסי, הזיקה הגדולה ביותר של שודדי עתיקות בדרום הארץ נקשרת לסיפורי אגדות לזהב טורקי שהושאר, ע"פ אמונה מסוימת, במקום. במקביל, רוב הנזק לאתרי העתיקות נעשה לעיתים עם כלים מכניים גדולים, שמשטחים אזורים נרחבים בתלים.
בהתאם, אתר החדשות YNET פרסם בשנת 2018 תפיסה "על-חם", דומה ביותר לתפיסה הנוכחית, של כ-150 מטבעות עתיקים שנשדדו מאתרים ארכיאולוגיים בנגב. באותה כתבה נכתב כי השודד חיפש בחורבת חלוצה, עם גלאי מתכות, אחר שלל. צוות של שוטרי רמת נגב, פיטוסי והארכיאולוגית ד"ר טלי אריקסון-גיני, שחפרה בעבר בגן לאומי עבדת, תפס את החשוד והוא הועבר לחקירה. לאחר תפיסת רכב החשוד והפריטים, הוא שוחרר בערבות ובתנאים מגבילים. אך אלו אינם מקרים בודדים.
ממידע שהתקבל במערכת לתוך הלילה עלה כי בשנת 2020 נתפסו 63 חוליות שודדי עתיקות, מול 37 חוליות שוד עתיקות בשנת 2019 בשטחים הכלולים בקו הירוק. מעל 100 חוליות שודדים נתפסו במהלך שנת 2020 בשטחי יהודה ושומרון. גורם ביחידה, הנמצאת בחזית המאבק בשוד העתיקות ובשודדים, מסר למגזין כי "עלייה זו נובעת, כפי הנראה, ממגפת הקורונה והעובדה שרבים מתושבי ישראל ישבו בבתיהם ללא פרנסה", ופירט: "שנת 2020 הייתה שנה לא רגילה בתחום המסחר בעתיקות כיוון שמרבית השנה החנויות היו סגורות. עם זאת, נצפה מעבר לפלטפורמות מקוונות והעלאת פריטים למכירה במכירות פומביות. אנו מעריכים את שוק העתיקות הגנובות במיליוני שקלים". הגורם ציין כי בשל העובדה ששנת 2021 עדיין לא הסתיימה לכן המידע הסטטיסטי עדיין לא מעובד. השוני בתיעוד תפיסת שודדי העתיקות נובע מאי-החלת החוק הישראלי בשטחי יהודה ושומרון. שטחים בהם המנהל האזרחי אחראי לאכיפה בנושא.
פיטוסי כתב בעבר בנוגע לשוד בחבל מודיעין כי "במדינת ישראל מוכרים כ-30 אלף אתרי עתיקות, האוצרים בחובם מידע על אלפי שנות התפתחות ויצירה של התרבות האנושית. רוב אתרי עתיקות נמצאים בשטחים פתוחים, באתרים שאין בהם שמירה, גידור או שילוט, וככאלה הם נגישים לכול. אתרי העתיקות הם משאב בלתי מתחדש, וכל חפירה לא-מבוקרת בהם משמידה עדויות היסטוריות ותרבותיות, שאי אפשר לשחזרן. מדי שנה נפגעים מאות אתרים משודדים וממחפשי אוצרות, החופרים בהם במטרה לגלות עתיקות יקרות-ערך לצורכי מסחר ואספנות. פעולת השודדים מדלדלת את משאבי העתיקות הלאומיים ומוחקת דפים שלמים של היסטוריה אנושית ותרבותית. בעוד אנשי המחקר וכלל הציבור רואים בעתיקות נכסי תרבות יקרי-ערך השייכים לכלל, אחרים סוחרים בהן למען בצע כסף".
"בישראל פועלת מערכת משומנת, המזינה ומפעילה את שוק העתיקות. בתחתית המדרג פועלים עשרות 'חופרים', המאורגנים בחוליות המונות חמישה עד עשרה אנשים. אלה יוצאים באישון לילה מהכפרים שמעבר לקו הירוק, בייחוד מאלה שבאזור שפלת יהודה. החוליות חודרות לשטח ישראל עם כלי חפירה וציוד משוכלל לגילוי מתכות, ומבצעות חפירות לא-חוקיות לגילוי עתיקות. ה'חופרים' פורצים, הורסים ובוזזים את כל הנקרה בדרכם ומותירים אחריהם נזקים בלתי הפיכים. האתרים המועדפים לביזה ולהרס הם בעיקר אתרי יישוב וקבורה יהודיים מימי הבית השני, שנמצאים בהם מטבעות נדירים מימי המרידות ברומאים, שערכם רב בשוק העתיקות הבין-לאומי" פירט פיטוסי.
בחזרה למקרה בפזורה הבדואית. פיטוסי חידד בנוגע לפגיעה בהבנה ובמחקר הארכיאולוגי כי "אנחנו מדברים על קונטקסט. מטבע שאין לנו מושג מהיכן נלקח, בהיבט המדעי יש לנו בעיה. החשד הראשוני הוא תמיד שהממצא הנתון אולי מזויף. הנזק בפעולת השוד היא קודם כל לאתר. הוציאו פריטים, ובכך הוציאו מידע- אם אנחנו לא יודעים מאיפה המטבעות הגיעו, אז נלמד פחות טוב את האתר ואת הפריטים שימצאו בו. ההקשר הארכיאולוגי, והמסקנות ממנו, לא קיימים פה הלכה למעשה. נורא קשה לדעת לקשר מטבע לאתר מסוים".
