"למעלה משנה חלפה מאז התקבלה ההחלטה בדבר העמדה לדין של המעורבים, בכפוף לשימוע, וטרם הושלמו הליכי השימוע לכלל החשודים בפרשה" מסרו מהתנועה לטוהר המידות. נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות למגזין לתוך הלילה: "אין באפשרותנו למסור מידע הנוגע לתלונה אשר נתקבלה אצלנו".
התנועה לטוהר המידות פנתה ביום שני שעבר (18.01) בתלונה רשמית לנציב הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות, כבוד השופט (בדימוס) דוד רוזן, על רקע העיכוב בקבלת הכרעה סופית כנגד הנאשמים בפרשת הצוללות וכלי השיט. "מאז פורסמה ההודעה הראשונה על הכוונה להגיש כתב אישום בכפוף להליך שימוע, לרוב המעורבים בתיק, חלפה למעלה משנה. מאז פורסמה ההודעה לגבי החשודים הנוספים, חלפה קרוב לשנה. חרף זאת, טרם התקבלה כל החלטה בעניין זה" כתבו בפנייה, והוסיפו בסעיף נוסף: "מאז ההחלטה בדבר העמדה לדין, בכפוף לשימוע, למרבית החשודים, חלפה למעלה משנה, והליך השימוע טרם הסתיים. בתגובה הראשונה שהוגשה לבית המשפט העליון מסרה הפרקליטות כי הליך השימוע יושלם בתוך חודשיים ממועד הגשת התגובה. מן התגובה השנייה שהוגשה שלושה חודשים לאחר מכן עולה כי הדברים לא בוצעו והליך השימוע לא הושלם". פניית התנועה נחתמה ע"י יו"ר הועד המנהל, אביה אלף, וחבר הועד המנהל של התנועה, האלוף (במיל') יעקב (מנדי) אור.
- הערכה: עשרות אתרי עתיקות בישראל נפגעו במהלך הלחימה בדרום ובצפון
- "ובאזור": דיוני הצעת החוק לסיפוח עתיקות ביו"ש החלו היום בועדת החינוך של הכנסת, ללא עבודת מטה ברורה עם גורמי המקצוע
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
בפנייה ציינו כי "פרקליטות המדינה לא פרסמה מידע בדבר התקדמות הליכי השימוע והמועד הצפוי לסיומם, ואף לא הבהירה את התמיהות העולות מן הפער בין רשימת שמות החשודים הנזכרים במידע שפורסם לציבור (תשעה) לבין מספרם כאמור".
כזכור, בדצמבר 2019 משרד המשפטים פרסם כי פרקליט המדינה החליט לשקול העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, של חשודים שונים שנחקרו בתיק 3000. ביניהם עורך הדין דוד שמרון, בן דודו ועו"ד הקרוב לראש הממשלה, אלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, נציג חברת טיסנקורפ, מיקי גנור, דוד שרן, אליעזר (מודי) זנדברג, רמי טייב וצחי ליבר. בפברואר 2020, הודיעה פרקליטות המדינה כי יוגש כתב אישום בתיק הנדון גם נגד תא"ל (במיל') אבריאל בר יוסף, מי שהיה סגן ראש המל"ל, ותא"ל (במיל') שי ברוש, גם זאת בכפוף לשימוע.
"התמשכות ההליכים בפרשה זו, במשך זמן שאינו סביר, פוגעת באינטרס הציבור, באמון הציבור בתהליכי קבלת החלטות על ידי פרקליטות המדינה וביעילות האכיפה. התנהלות זו אף עלולה לגרום לשיבוש ההליך הפלילי ולפגוע הן בזכויות החשודים והן ביכולת להוכיח את אשמתם" הסבירו בפנייה, והרחיבו: "דברים אלה תקפים, מקל וחומר, כאשר מדובר בעבירות כה חמורות מתחום השחיתות הציבורית, הקשורות לתהליכי רכש אסטרטגי לצה"ל בשווי של מיליארדי שקלים. וזאת, גם בהיבט של מחויבות מדינת ישראל לאמנות בין לאומיות עליהם היא חתומה, לרבות למול מדינות ה-OECD , למניעת שחיתות בתחום הרכש הבטחוני. במקרה מעין זה קיימת ציפייה כי השימוע יקוים במהירות וביעילות".
"לכך נוסיף את הפגיעה באמון הציבור בהליכי קבלת ההחלטות על ידי רשויות אכיפת החוק בתיק זה: חשדות חמורים ביותר כלל לא נבדקו; חקירה של מספר מצומצם של מעורבים במישור הפלילי; וכן מהות האישומים אשר נכללו בכתב האישום כמו גם אלה שלא נכללו בו" פורט בפנייה, וצוין כי היה מצופה כי "עצם קיום השימועים, תאריכיהם והמועד הצפוי לסיומם ולקבלת החלטה בהם, יפורסם לציבור באופן שקוף".
בפנייה לא חסכו ביקורת מהתנהלות היועץ המשפטי לממשלה, הד"ר אביחי מנדלבליט. "היועץ המשפטי לממשלה עיכב את עבודתה של ועדת הבירור הממשלתית שהוקמה על ידי שר הביטחון, בנימוק של הצורך להסדיר את עבודתה במקביל לקיומו של ההליך הפלילי. בהמשך הדברים ונוכח ההגבלות שביקש היועץ המשפטי לממשלה להטיל על עבודת הוועדה לאור ההליך הפלילי, אף התפטרו כלל חברי הוועדה המיועדת מתפקידם" נכתב בפניית התנועה, והוסבר: "משמעותה המעשית של עמדה זו הינה, מצד אחד, גרירת רגליים בקבלת החלטה על העמדה לדין פלילי של המעורבים הנ"ל, ומצד שני מניעת הליכי בדיקה וביקורת רב מערכתיים בטענה כי ההליך הפלילי טרם הסתיים".
מנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות נמסר כי "בהתאם לחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו-2016 אשר הנציבות פועלת מכוחו, אין באפשרותנו למסור מידע הנוגע לתלונה אשר נתקבלה אצלנו".
