בארץ

המדינה הגישה בשבוע שעבר ארכה שביעית במספר לדחיית מימוש חוק הגיוס

חייל בירושלים בחודש שעבר. קרדיט: משה איינהורן, SHUTTERSTOCK.

בין הטענות לדחייה עלו כמובן אי העברת תקציב מדינה, משבר הקורונה ואף הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין. ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון, עו"ד תומר נאור, הגיב לבקשת הארכה הנוספת: "אין אח ורע בתולדות מדינת ישראל למקרה שבו מתבקשת דחייה שביעית של יישום פסק דין, ובוודאי פסק דין שמבטל מצב שהוכר ככזה שאיננו חוקי".

המדינה הגישה ביום רביעי האחרון (16.09) בקשת ארכה לדחיית מימוש חוק הגיוס בפעם השביעית. בין הטענות לדחייה עלו אי העברת תקציב מדינה, משבר הקורונה והסכם הנורמליזציה עם מדינות איחוד האמירויות ובחריין. "בהתאם לבקשת ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, ועל דעת ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה, מתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע כי מועד פקיעת פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון יידחה פעם נוספת- בשלב זה, עד ליום 16.10.2020" פתחו בהגשת ההארכה של המדינה.

"גם בימים אלה, מתמודדת ממשלת ישראל עם התפשטות נגיף הקורונה והמשבר הכללי שבא בעקבותיו. לאור זאת ולאור תהליכים מדיניים משמעותיים המתקיימים בעת האחרונה בזירה הבינלאומית, לצד סוגיות ביטחוניות דחופות, קיים קושי, כפי הנמסר, לצפות בשעת כתיבת שורות אלה את מסגרת הזמנים הנדרשת להשלמת הליכי חקיקה" נכתב בבקשת הארכה.

ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון העותרת, עו"ד תומר נאור, הגיב לבקשת הארכה הנוספת: "אין אח ורע בתולדות מדינת ישראל למקרה שבו מתבקשת דחייה שביעית של יישום פסק דין, ובוודאי פסק דין שמבטל מצב שהוכר ככזה שאיננו חוקי. די אם נציין את העובדה העצובה כי צעיר שהתגייס לצבא ביום שבו ניתן פסק הדין, אמור לסיים בימים אלו את שירותו הצבאי, על מנת שנבין את גודל האבסורד", והוסיף: "דומה שנגמרו למדינה התירוצים. יש כנסת כבר למעלה מחצי שנה, ולצידה ממשלת 'אחדות' רחבה ומנופחת שמתעסקת בפוליטיקה קטנה במקום לקדם שוויון בנטל ולקיים את פסק הדין של בג"צ".

"מדהים במיוחד הלעג לרש, שעה שאותה ממשלה שדחתה את קבלת תקציב המדינה והותירה מדינה שלמה משותקת, מתלוננת כעת שהיא לא יכולה לקבל החלטות משום שהיעדר התקציב צמצם את עבודתה. לקרוא ולא להאמין" אמר נאור.

באתר החדשות וואלה-ניוז דיווחו בשבוע שעבר כי לפי ההסכם הקואליציוני עם מפלגות ש"ס ויהדות התורה, במידה והחוק ייפסל על ידי בג"ץ, יפעלו ראש הממשלה בנימין נתניהו וגוש הימין "לתיקון הפגיעה וזאת נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, כאשר מדיניות הממשלה תהיה ברוח המדיניות שבמדינת ישראל לא יגבילו את מכסת לומדי התורה".

עו"ד עודד גזית, בא כוחה של מפלגת יש עתיד בעתירה נפרדת בנושא, קבע כי העותרת מתנגדת לבקשה. ע"פ גזית, ניסיון המדינה "מלמד כי כל עוד לא יקבע בית המשפט הנכבד מועד אחרון וסופי לכניסתו לתוקף של פסק הדין – ימשיכו המשיבים בהגשת בקשות ארכה עד עולם. אין מדובר בנבואה ביחס לעתיד, כי אם בהסתמכות על העבר. המאבק בקורונה חשוב ביותר, אבל לצדו על הרשות המבצעת להמשיך במילוי יתר תפקידיה, וביתר שאת – מילוי הוראות פסק דין של בית משפט נכבד זה".


About the author

אלון ויס, מערכת "לתוך הלילה"