לאור חוק הקורונה, ריכוך או לא, מגזין לתוך הלילה התיישב לריאיון לילי עם עו"ד אורן פסטרנק, ממובילי מחאת הריבון הא-מפלגתית, נגד המהלכים האחרונים בכנסת ונגד ממשלת 36 השרים הבזבזנית, טרום הפיצוץ התקשורתי בעניין חוק הסמכויות המסוכן.
"בגלל שמדובר בהגבלות כל-כך קשות של זכויות אדם וחירויות פרט, בא היועמ"ש ובג"צ ואמרו לממשלה דבר פשוט: 'אתם לא יכולים כממשלה לעשות פגיעה כל כך חדה, כל- כך קשה בזכויות יסוד, בהליך שהוא הליך מזורז. לא מספיק אנשים עוברים על הדברים. הציבור לא מספיק נחשף. זה התקנות לשעת חירום, זה דברים מעכשיו לעכשיו במהירות אך לא בזמנים כאלה ממושכים'. אם עבר מספיק זמן, אז צריך לעשות תהליך מסודר של חקיקה ראשית. באה הכנסת לכאורה, אך בואו נדייק, באה הממשלה ומגישה הצעת חוק לכנסת. הם רוצים להעביר את הסמכות לממשלה לתקן תקנות לשעת חירום בתהליך חקיקה ראשית לכאורה כמו שנתבקשו. אך מה עושים? בדיוק ההיפך ממה שביקשו מהם". כך אמר עו"ד אורן פסטרנק, ממובילי מחאת הריבון העל-מפלגתית, והוסיף: "אמרו להם 'בואו תעשו הליך חקיקה ראשי, שהוא לוקח יותר זמן, בודקים את הדברים לעומק, נכנסים ובודקים אחת-אחת את הפגיעות. האם הן מידתיות ונותנים זמן לציבור להגיב. מה הם עשו? עשו את ההיפך המוחלט. באו באישון לילה. באו בערב חג, מספר שעות לפני כניסת החג. העלו רק את ההצעה לאתר של ההתנגדויות כדי שאף אחד לא יידע מזה"
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
- בג"ץ הורה על השהיית חקירת המבקר את צה"ל ושב"כ בנוגע למחדלי אירועי ה-7 באוקטובר, בשלב זה של הלחימה
"נכנסנו לתרדמת שבועות. עכשיו ברגע זה, אנשים דתיים בכלל לא יודעים מזה. הם נכנסו לתוך החג, ויצאו מתוך החג ביום שבת בערב, כשבעצם כבר כמה ימים הסיפור הזה עומד כמה ימים" אמר פסטרנק, והסביר: "מדובר בחוק דרקוני שפוגע בזכויות יסוד. צריך לתת לציבור להתנגד לזה. צריך לעשות את זה בתהליך איטי ומסודר, לא בתהליך של בליץ. מדברים פה בפגיעה, בין השאר, אני מייסד מחאת הריבון אז אדבר על משהו שמפחיד אותי מאוד באופן אישי, אני חרד לכך שלא אוכל להפגין. מדברים בצורה חד-משמעית וברורה, בסעיף חמש של הצעת החוק, על כך שהכנסת מסמיכה את הממשלה להגביל בין השאר גם הפגנות. אנחנו מדברים פה על הזכות להפגין. זה כבר לא צחוק. זה כבר לא הזכות להתקהלויות, בקניונים או דברים כאלה, שהציבור יכול להגיד 'בסדר, אנחנו מבינים, יש קורונה'. יש פה פגיעה בזכויות יסוד. ואנחנו לא מדברים על זה שרק לפני יום לא גמרנו להגיש את ההתנגדויות לכך שעצורים לא יפגשו עורכי-דין. כלומר, מונעים מבן אדם, בעצור, לפגוש עורך דין. אפשר מה שנקרא לשכוח מכל השיטה המשטרית שלנו".
"זה מצטרף לציטוט שיחות שלא צריך את זה. מספיק לנתר חולה ורק למצוא אותו. אז מצוטטים לשיחות, לא נותנים למפגין להיפגש עם עורך-דין, וכעת לא נותנים לו גם להפגין. מדובר פה בשרשרת של חוקים שהמטרה שלהן מאוד ברורה: לסכל את המחאה. יש כאן מחאה שמתארגנת שנקראת הפגנת המיליון. אנחנו מתכוונים לעלות לבלפור ולהקיף את בית ראש הממשלה
איש. וכנסת וממשלת ישראל נערכות לזה בחקיקת חוקים דרקוניים שימנעו מאיתנו את הזכות הדמוקרטית שלנו להפגין" אמר פסטרנק, וקבע: "אנחנו מחאת הריבון. זו מחאה של אנשים מכל הקשת הפוליטית. עומדים איתנו אנשים שהצביעו ביבי וימשיכו להצביע לו כל החיים, ומצד שני אנשים שיצביעו טיבי. לנו מפריע שהממשלה הזו ממשלה בזבזנית שזורקת את הכסף של הציבור לפח, ולא דואגת לצרכים הכלכליים של הציבור ומתעלמת מרצונו של הבוחר".
"מדובר במחטף, חד משמעית" אמר פסטרנק, והסביר: "הבנו את הסיפור הזה במקרה, גייסנו את כל הפעילות שלנו ופחות מ-24 שעות הגענו ל-1000 התנגדויות". בחוק השב"כ, לדוגמא בכדי לסבר את האוזן, נרשמו פחות מאלף התנגדויות. "גם אם יש קורונה, הם הורידו את כמות הבדיקות, ופתאום עכשיו העלו את הבדיקות. היה ברור לנו לפני חודש. צעקנו על כך מעל כל במה. מה שפירטנו בתכנית שלנו, זה מה שהם עשו. גם אם יש קורונה, זה לא אומר שאי אפשר להפגין. אין שום בעיה. היו סגרים, והיה עוצר, ועדיין הפגנו. שמרנו על שני מטרים בין אדם לאדם ויצאנו להפגין. עכשיו הם רוצים להגביל את הזכות להפגין? זה לא נורמלי".
"היום הבנו סופית שזה לא ייעצר. זה היה ברצף ואתה רואה את ההתנהלות. הם הגישו את החוקים ברצף השבוע" אמר פסטרנק בהתייחס לרצף חוקי ציטוט השב"כ, מניעה ממפגש עורכי דין-עצורים וכעת חוק הקורונה, ואמר: "אני עד היום, הייתי מ"פ במילואים בצנחנים, רס"ן, עורך-דין, עד היום הרגשתי בטוח בכל צעד. גם בתור מארגן מחאה, עדיין הרגשתי בטוח. היום, פעם ראשונה בחיי, אני עוד כמה ימים בן 47. היום פעם ראשונה שאני מפחד. אני מודה. זה לא דבר שאני גאה להגיד אותו. היום אני מבין שהשלטון יכול בהחלטה של דקה להפעיל את החוק הזה. להעביר את זה בקליק. אתה יכול ללכת להפגין מול בית ראש הממשלה, ו'יקטפו אותי'. ואף אחד לא יידע איפה אני. יקחו אותי, ישימו אותי במעצר ולא יתנו לי לדבר עם עו"ד. פה זה ביטחון. זה שמצוטטים לי? בסדר. מצוטטים לי לשיחות. אני לא עושה שום דבר שהוא עבירה על החוק. נגיד שזה בסדר. אם יוכלו להעלים אותי. טוב, ניתן לדבר במכשיר שלא מסבירים מה זה. אין לי זכות להתבטא, אין לי זכות להתבטא".
בהתייחס לדבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לביטול החששות בנוגע לחוק, פסטרנק מסר: "חשפנו את המחטף, יצאנו בקמפיין, הצלחנו לגרום כבר ל 13,000 התנגדויות לחוק המסוכן תוך שלושה ימים, זה נתון פנומנאלי. אילצנו את שר המשפטים להאריך את המועד להגשת ההתנגדויות וקיבלנו הצהרות מרככות מצד ביבי, גנץ וניסנקורן, אבל אנחנו כבר לא מאמינים לכלום. נמשיך להגיש התנגדויות, נחריף המאבק וגם נצא לרחובות".
"אני מפוחד, ממשלה מסוכנת ביותר" סיכם פסטרנק.
בהתאם, בעיתון ידיעות אחרונות דווח כי שר המים והשכלה גבוהה, ח"כ זאב אלקין, דרש מנכ"ל לכל משרד תחתיו. כלומר שני מנכ"לים להם שר אחד. אדרבא, כפי שדווח בעבר באתר כלכליסט ובאתר מגזין לתוך הלילה, ע"פ עובד אגף התקציבים איל טולדו בשנה שעברה, עלות לשכת מנכ"ל משרד ממשלתי יחיד תעלה לציבור כ-2.5 עד 3.2 מיליון שקלים בשנה. בדיווח של גלובס אמש (02.06) נכתב כי גם שר הביטחון ורה"מ החליפי, יו"ר כחול-לבן בני גנץ, ביקש בקשה לשתי מכוניות שרד מדגם אאודי 8A. "על פי הערכות, עלות כל רכב נאמדת מסוג זה ב-800 אלף שקל, ועם התוספות הנדרשות לאבטחה העלות מזנקת לעד פי ארבעה" נכתב בגלובס.
