עם כל-כך הרבה תיקים לחלק, האם הממשלה הנוכחית מסמלת את מידת האמון של הציבור בנבחריו? האם יש מה לעשות בנידון? הפלונטר הפוליטי-משפטי ממשיך להסתבך ולהתבלגן מבחינת הקואליציה. רה"מ בנימין נתניהו כנראה הציב רף חדש.
ממשלה היא הגוף המוביל את המדינה. גוף אליו נושא העם את עיניו. הממשלה, על כל חלקיה, היא חוד החנית של המערכת הלאומית. היא בסופו של דבר זו שמעצבת את חיי האומה. לא הכנסת. לא מערכת המשפט. היא.
היא האור ההולך לפני המחנה. נדמה כי ההנהגה הנוכחית שכחה זאת. הצפייה לקבל אפילו מעשה פרוזאי פנטסטי של נראות ולא תוכן של ניקיון כפיים נתפס כעת כחולשה. הנהגה שתעבוד למען שגשוג, הצלחה, ביטחון ודאגה לעתיד.
אם הממשלה הנוכחית היא דוגמא ומופת לעם, אז עם הספר בבעיה. אין יותר דיו לכתיבה, ועוד יש דרך ארוכה. כשראשי המערכת המבצעת חשודים בכל-כך הרבה דברים, בכל-כך הרבה מובנים, זה קשה לקבלה. אפילו יותר אם מסתכלים על המצב ממשקפיים ערכיות.
שר החקלאות המיועד נאשם בשוחד. עובדה. שר הבריאות נאשם בהפרת אמונים. עובדה. וכך הלאה? אין מה לעשות. אם יש ממשלה שכזו, יש להתגאות. פשוט מאוד. לעבוד על זה מול המראה. מה שלא התחיל טוב, לא ימשיך טוב, ויעורר טוב- יש צורך שנשכנע אותנו שיהיה טוב. לוגיקה הפוכה, או אמת אלטרנטיבית.
