מצדדי הגז, מצדדי נתניהו, כל אחד בבועה שלו. מבחינתם אלו שמבקרים את המנהיג הם בעייתיים, ילדי שוליים. כי ביקורת זה רע. להסתיר זה טוב. וקפיטליזם חזירי- בכלל מדהים.
בסוף השבוע הקודם, הפרשן נחמיה שטרסלר, זה שהתגאה שרה"מ בנימין נתניהו מתקשר למספר הפלאפון הפרטי שלו, הודיע בצלצולים ומחול שדים כי "כל מה שהם (תושבי חוף הכרמל- א"ו) אמרו היה שרלטנות ורמאות. ביום הנישוב היה אזור חוף הכרמל אחד הנקיים בארץ, ורמת הבנזן שנפלט לא התקרבה אפילו לתקן, שהוא המחמיר מסוגו בעולם".
- דעה: הגנץ צריך ללכת, האיזנקוט צריך להחליט
- דעה: בתקופת החשמונאים היה לנו את חוני המעגל, כעת יש לנו את גנץ הפוקק
- האם אישרו, ומי אישר, ליועץ הניו מדיה של ראש הממשלה שימוש בצ'קלקה?
- דעה: הזמן האבוד, או למה חזרנו?
- ראש הישיבה דיבר על מספר אחד, משרד החינוך נתן מספר אחר ובדרך חשף אמת מדאיגה
אז נכון נחמיה. ביום הנישוב אכן הנתונים הראו נתונים זוהרים. לעיתים זוהרים מדי. גם לקרוא לאנשי עמותת שומרי הבית, עמותה אזרחית ירוקה, "כת" זו דרך נפלאה להגדיר כל גוף אזרחי שרוצה להשפיע על מקבלי ההחלטות כגוף לא לגיטימי. הניסיון של הפרשן, אשר לעיתים קרובות נראה קרוב מאוד לצלחת הפוליטית-כלכלית, להגדיר את המאבק כדבר איזוטרי מעוררת תהייה. תהייה עמוקה מדי.
שטרסלר הרחיב ואמר כי כל המאבק הוא לגבי "קלקול נוף השקיעה". הוא לא התייחס לתפוקות הלוואי של הגז. על אי-הסדרים לכאורה בתהליכי נתינת המידע ע"י שותפות הפרויקט. על ההמלצות ועל חוות הדעת המקצועיות, אף הביטחוניות, שהגיעו לתקשורת הישראלית. משמע, נדמה שהוא אפילו לא עשה את הדבר הבסיסי ובדק במחשבו על הנושא. או שהוא במכוון לא רצה. אך ניתן לו ליהנות מהספק.
הגז הוא משאב מתכלה. הוא לא איסופי. תשאלו רק את שותפות מאגר ישי. בהתייחס למעצמתנו האנרגטית, אנחנו לא כל-כך חזקים. אדרבא, נדמה כי אנחנו בעיקר יודעים לקבוע מחיר טוב בעסקה. כלומר, אנחנו יודעים לקבוע מחיר שנדמה חריג בקנה מידה עולמי ליחידה. ככה אנחנו, ישראלים אוהבים להתבלט. אז בפעם הבאה ששטרסלר כותב- תקחו נשימה ארוכה ותבחנו אותה בעין של אינטרס. ושאף אחד לא יעבוד עליכם.
