מאמר דעה: הבחירה הנכונה

מהקשבה לתכניות האקטואליה החדשות לבקרים, ניתן היה לחשוב כי חלק מהעיתונאים מקריאים הודעות היוצאות מבלפור. הבחירה היא של כולנו, ולכן אנחנו חייבים לבחור נכון. אריה הלבר מהרהר במדוע כל הבחירות הללו שמקפיאות את מערכות המדינה חיוניות.

נראה שע"פ התקשורת אנחנו עומדים בפני מערכת בחירות סוערת ונשכנית במיוחד. בתוכנית אקטואליה אחת נודעת, נשמע המנחה המדופלם מרים להנחתה למי שניתן להגדירו כפרשן מטעם. "מה דעתך שהוגשה תלונה כנגד בני גנץ בנוגע לכך וכך" זעק המנחה זעקת קרב, והוסיף כי "עדיין אין חקירה" כהערת אגב. משם השיחה התעסקה בעיקר ביריב ראש הממשלה, ולא בראייה כי האיש שהכווין, ניווט והביא את ספינת "מדינת ישראל" למי הסירנות הוא הבעייתי בעניין. וזה לשון המעטה.

כך זה נמשך. פינג פונג בלאגנץ. מיד עם סיום השמעת דברי ההבל של אותו פרשן על יו"ר כחול-לבן, הלכו על ראשו של גבי אשכנזי והנה חזר חלילא. לא היה צורך בתכנית הרדיו, אלא רק בחיוכה המסתמן של איילה חסון במהדורת הסופ"ש בחדשות13. בכל תחנות "התקשורת השמאלנית" עסוקים בהעלאת גירה של האשמות על ראשי כחול-לבן. המדמיין הממוצע היה מעלה פרשנות קונספירציה כזו או אחרת.

כל-כן ברור שהם "מתודלקים" ע"י "צבא המלך" נגד "צבא הדמוקרטיה". מועמד נאשם בפלילים. שוחד, מרמה והפרת אמונים. זו הבעיה. לכן, כל אחד נגדו הוא אויב העם. כל אחד הוא בוגד, נאשם בפלילים ובכלל הניסיון להציג את הדבר כנורמה הוא אחד. הרי גם לגבי גדעון סער הפריחו שמועות שונות ומשונות.

האמת היא שאין צורך "לנקות את האורוות". יש צורך ברפורמות, אך לא הכל אותו דבר. המדינה לא נוסדה ע"י המלך, ולא רק הוא יכול לשלוט בה. היא תתקיים הרבה אחריו.