בארץ תחקירים

שותפות לוויתן פרסמה הודעה לקיום משב נוסף בהרצה, אך התאריך לא ידוע

קרדיט: מגזין לתוך הלילה

המשרד להגנת הסביבה: חברת נובל נדרשה להודיע לציבור לפחות 24 שעות לפני תחילת הנישובים המהותיים בתוכנית ההרצה ואי-עמידה בתנאים יוביל להפסקת ההפעלה. מעמותת שומרי הבית נמסר: "נובל אנרג'י שמה את הוראות המשרד להגנת הסביבה לחוכא ואיטלולא והמשרד אף לא מבחין בכך".

בהודעה לתקשורת של שותפות ליוויתן נמסר כי השלב שלישי של הרצת ההסדה יחל בין התאריכים ה-15 עד ה-22 בדצמבר. עוד נכתב בהודעה כי מתחילת  תקופת ההרצה, שהחלה ב-19 בנובמבר, כבר התקיים נישוב אחד. על-פי אישור ההרצה, משך הנישוב החריג יהיה כשמונה שעות. בד בבד, המשרד להגנת הסביבה פרסם בהודעה לתקשורת כי חברת נובל אנרג'י נדרשה להודיע לציבור לפחות 24 שעות לפני תחילת הנישובים המהותיים במסגרת התוכנית.

בהתאם, נכתב בהודעה  כי אי-עמידה בתנאי המשרד יוביל להפסקת ההפעלה. אחד התנאים המשמעותיים של תקופת ההרצה היא יכולת הניטור- שתי תחנות ניטור פעילות, המנטרות אף בנזן, העלאת הנתונים לאתר האינטרנט של חברת נובל ועדכון מועדים קריטיים. תנאים נוספים כוללים ניטור דליפות ממתקני האסדה באמצעות מצלמה טרמית, ביצוא בדיקות אונליין ודיגומים סביבתיים.

ע"פ עמותת שומרי הבית תנאים, אשר בחלקם, לא מתקיימים בפועל. גורם מעמותת שומרי הבית אמר למגזין לתוך הלילה כי "נובל אנרג'י כבר כעת אינה עומדת בהגדרותיו של המשרד. המשרד הנחה את נובל אנרג'י להקים שתי תחנות ניטור, כתנאי לתחילת תקופת ההרצה. בפועל, תחנה אחת כלל לא הוקמה ולא חוברה למערך הניטור הארצי", והסביר כי  "קיסריה. התחנה שמציין המשרד- היא תחנת איגוד ערים ולא תחנת נובל אנרג'י. ותחנה שנייה, מעיין צבי, מתפקדת באופן חלקי ביותר- אינה מציגה נתוני רוח וגם לא נתוני מזהמים אחרים מקבוצת ה- BTEX להוציא בנזן, כנדרש וכמבוצע בתחנות אחרות".

במקביל, ע"פ הודעת המשרד להגנת הסביבה, ובהתבסס על נתוני נובל אנרג'י, עולה כי בשני מועדי פליטות לאוויר ללא מתקני הפחתת פליטות שאך הם נמצאים בהרצה כי יפלטו לאוויר פר הרצה "עד 1551 טון מתאן, עד 67 ק"ג בנזן ועד 24 טון NMVOC. גזים הנוצרים בזמן שריפת דלק פחמימני, בזמן התאיידות של דלק נוזלי או בזמן ייצור חומרים ממיסים.  מנגד, ע"פ הצהרות נובל אנרג'י יפלטו בכלל התקופה עד 3203 טון מתאן, 49 טון NMVOC ו-154 ק"ג בנזן. מהנתונים השונים עולה הבדל של 101 טון מתאן, 2 ק"ג בנזן וטון NMVOC.

קרדיט: מגזין לתוך הלילה.

בדו"ח "הרוצח השקט: מצב איכות האוויר בישראל" של ארגון "אדם,טבע ודין" בשנת 2019 עולה תמונה מדאיגה. ע"פ הדו"ח, בשנת 2010 קבע איגוד ה-OECD כי 2548 מתים כל שנה בישראל מזיהום אוויר. בהתאם, במסמך עלה כי כתוצאה מזיהום אוויר המדינה מפסידה שמונה וחצי מיליארד שקלים. בהתאם, הארגון קבע כי בשנת 2016 הפליטה השנתית של בנזן עמדה על 293 טון. בהתאם, מדד הפליטה של חומרי NMVOC יעמוד על  33,154 טון, אליו יתווספו בתום תקופת ההרצה עד 49 טון וחומרים נוספים.

מעמותת שומרי הבית נמסר כי  "שוב מקבל הציבור הודעות עדכון מגוף מסחרי, אינטרסנטי ודורסני, במקום לקבל אותן באמצעות הרגולטור שאמור להיות האחראי על טובת הציבור. היכן המשרד להגנת הסביבה? היכן משרד הבריאות? האם מעתה באופן גלוי, אוחזים הטייקונים ברסן המדינה?".

"פרויקט לוויתן מתהדר בנוצות טווס, ומנפנף בתוצאות מודל פיזור המזהמים, וכן בתוצאות המוצגות לציבור מתחנות הניטור. כמה נוח להתעלם מכך, שמודל פיזור המזהמים בוצע על מידע חסר, היות ונובל אנרג'י, שוב, התרשלה, והעבירה את דגימות החומרים הנדיפים למעבדה, במיכלים לא אטומים, וכמו כן החברה מסתירה מידע חיוני ביחס להרכב המאגר", נכתב בהודעה של העמותה, והורחב: "כמה נוח, להתעלם מנתוני הניטור כאשר אלו אינם מחמיאים ללוויתן, ומציגים נתונים חריגים של בנזן וחלקיקים נשימים עדינים, חומרים מסרטנים בכל רמת חשיפה. כמה נוח, לשכתב את ההיסטוריה, למחוק את נתוני הניטור החריגים, לעצום עיניים ולשכוח מהאמת. כמה נוח, להתעלם מקביעת ארגון הבריאות העולמי, כי רמת החשיפה הבטוחה היחידה לחומרים הקרצינוגנים האלו היא אפס. כמה נוח להתעלם מהציבור כולו".

קרדיט: מגזין לתוך הלילה.

בהתאם, בהודעת העמותה נכתב כי "מועד הנישוב הראשון של תחילת ההרצה הוסתר מהציבור. נובל אנרג'י טרחה ליידע לגבי ההרעלה, רק לאחר תחילת פליטת המזהמים לאוויר. הציבור למד על ההרעלה בעיקר באמצעות תופעות הלוואי הגופניים שלהם, באמצעות תחנות הניטור שהדגימו ערכים קיצוניים (ערכים שנמחקו בהמשך), ובאמצעות אמצעים נוספים כמו מצלמה תרמית, שחשפו את שקרי נובל אנרג'י במערומיהם והוכיחו מעל לכל צל של ספק, שעל החברה הזו לא ניתן לסמוך".

"כעת, טוענים בנובל אנרג'י שיואילו בטובם לתת לציבור התראה של 24 שעות לפני מועדי הנישוב הבאים. אין לנו כל כוונה לסמוך על הצהרות נובל אנרג'י. אנחנו עוקבים אחרי פעילות האסדה באמצעים שעליהם אנחנו סומכים, ונעדכן את הציבור" נכתב בהודעה, וצוין: "אנו ממליצים לציבור בתחומי עוטף לוויתן לעקוב אחר ערוצי העדכון שלנו ברשתות החברתיות".

ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בהבאת הגז מהקידוחים בלב ים אל היבשה היות והשימוש בו יצמצם את השימוש בדלקים מזהמים (פחם, סולר) ובעלי השפעות בריאותיות משמעותיות ויאפשר שיפור באיכות האוויר בישראל ובבריאות הציבור".

עוד נכתב בהודעה כי "מיקום אסדת לוויתן נקבע במסגרת תכנית המתאר הארצית (תמ"א 37 ח') אשר נדונה ואושרה במועצה הארצית לתכנון ולבניה בה אנחנו חברים", והוסיפו: "מיקום האסדה (כ-10 ק"מ) מקו החוף, גדול בהרבה מכל מרחק בין תעשיה ומגורים במרבית אזורי התעשייה בישראל. במידה והמתקן היה מוקם מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל (כפי שנעשה במסגרת פרויקט תמר), חוק התכנון והבניה לא היה חל לגביו, בכפוף להכנת תסקיר השפעה על הסביבה ובהליכים מפוקחים ושקופים לציבור".

בהודעה המשיכו כי המשרד "ער לחששות התושבים בנוגע לפוטנציאל ההשפעה של החומרים העלולים להיפלט לאחר הקמת האסדה ואף נפגש עימם". ע"פ המשרד , הוא תומך בהשלמת מידע נכון ועדכני עבור כלל החומרים כולל VOC's הרלוונטיים במטרה להפיק את תסקיר השפעה על הסביבה מלא ומשקף את פעילות האסדה. מנגד, בהודעה נכתב כי "המשרד עמד ועומד על כך גם היום כי פיתוח משק הגז ייעשה תוך עמידה בקריטריונים סביבתיים מחמירים להגנה על האוכלוסייה ושמירה על בריאות הציבור".

"על פי דוח רשם הסרטן הלאומי שהתפרסם בנובמבר 2018 וסיכם תקופה של השנים 2000-2015,  לא ניתן על סמך נתונים אלו לקשור קשר סיבתי בין התחלואה והאסדה" נכתב בהודעה. מנגד לתשובת משרד הבריאות, ע"פ התקשורת הישראלית מרבית התפוקה ממאגר הגז לוויתן מיועד לייצוא.

About the author

אלון ויס, מערכת "לתוך הלילה"