המעשה האחרון של שר המשפטים הנוכחי, ח"כ אמיר אוחנה, רק הראה את נקודת השפל הנוכחית של הממשל הנוכחי. הפרת צו איסור פרסום זה רק המהלך האחרון של אדם שמעשיו מדברים כפליים לגבי מטרתו. השאלה האם נשלח או לא מידי נתניהו לגבי כל פעולה ספציפית היא חסרת משמעות.
חשיפת צו איסור הפרסום ע"י שר המשפטים הנוכחי הינה רק האבן האחרונה המדרדרת על עבר התהום הערכי בו מהלכת דק דק המערכת השלטונית בישראל. נדמה כי כל מה שמעסיק בימים אלו את שר המשפטים איננה הדרך אלא הפיתרון. זה לא משנה בהכרח, אפילו אם יקטרגו עליו עיתונאים מסוימים. האדם משולח כל רסן, ומוכן לעבור על חקירה שאולי דרכיה עולות בספק, אך תוצאתן לא.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
שר המשפטים במידה רבה מזכיר את פאט גריי. מי זה? ראש סוכנות ה-FBI בפרשה עלומה בתקופתו של נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון שנקראה פרשת ווטרגייט. מישהו זוכר? לא בטוח. גם הוא היה בתפקיד מעבר. אבל איך אומרים בישראלית? הכי קבוע זה הזמני, ואין כמו תפקידי אמון.
בשעתו, גריי הודה ב"גניזת" מסמכים שהיו קשורים לאותה פריצה ב-1972. אוחנה לא עשה את אותה טעות. הוא לא היה צריך. הוא פשוט ניסה לערער על אמינות הנתונים בפגיעה במערכת עליה הוא מופקד. בסרט "האיש שהפיל את הבית הלבן", דמותו של גריי נתנה 48 שעות לצוות החוקר את הפרשה לפני סגירתה הראשונית. אני מאמין שאם אוחנה היה השר המופקד על החקירות בזמן התנהלותן, ברגע היוודען הוא היה נותן אפילו פחות.
ככה זה כשהמטרה מקדשת את האמצעים, אך מהי המטרה? כנראה השחתה של כל המערכת התקשורתית והשיפוטית. הכל למען הצלת המנהיג העליון מאימת הדין. נכון. הוא לא רגב ולא אמסלם. אך הוא בהחלט מאמין בכל נפשו בנתניהו. גם, לצערנו, במה שהוא מסמל. שחיתות ומתירנות.
בהתייחס לזירה הפוליטית, יש לראות האם הסכין הפוליטית המושחזת של יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, בהכרח תהיה כף המאזניים של הממשלה הבאה. ליברמן הודיע חגיגית בחדשות 12 כי הוא זה שקובע את הכללים. הוא הקינג מייקר. והוא במידה הרבה זה שיזרוק את הפור, ולא אף אחד אחר. נדמה כי רה"מ לא יפגע בשותפיו הטבעיים. ואף לא טילדי-די וטילדי-דם הימניים גרסת כאן11, זאב קם ומיכאל שמש, אשר סיקורם של הפוליטיקה נתון בספק בכל דיווח חדש.
שותף טבעי אחד שהפך את עורו מדרך הערכים הוא שר הביטחון הזמני עד מאד ח"כ נפתלי בנט. נדמה כי בנט הוא בהחלט פוליטיקאי. איך אמרו חכמים: דרך ארץ קדמה לתורה, וכך כנראה דרכו של בנט. כמו נוח, הוא בהחלט היה הצדיק בדורו. הוא אף במידה רבה בגד בשותפתו מזה שנים, שרת המשפטים לשעבר וח"כ בהווה איילת שקד. כנראה נפרדו איש ואשה לדרכו. הרי בנט יוכל להיות הש"ג מחמד ששקד לעולם לא תוכל להיות לרה"מ. חוסר פעולה ביטחונית? בנט אשם. חוסר מדיניות? בנט אשם. חוסר היענות מצד הצבא? אתם כבר יודעים את התשובה. הרי לאחר לכתו של נתניהו את הזירה הפוליטית, שקד תתחרה כנגד ח"כ גדעון סער על ההנהגה. מה שבנט, כ"ץ ואחרים לעולם לא יוכלו לעשות.
