עוד שבועיים יחל במשך עשרה ימים פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-35 בחיפה. עשרה ימים של אושר צרוף קולנוע. הקרנות בכורה? צ'ק. סרטים מדוברים בעולם? צ'ק. אבל היכן הסרטים הפחות מוכרים? הפנינים הפחות מוכרות? יצאנו לבדוק.
הצפייה בפסטיבל הנוכחי היא גדולה. מאות עד אלפי מבקרים. מספר רב של סרטים מעולים. מה רע? בפסטיבל יקרינו אפילו את המגדלור. ניסוי קולנועי שכבר הוכתר בעולם כאחד הסרטים המדוברים והמוערכים ביותר בעת הנוכחית. אבל מה עם אלו הפחות מדוברים? סרטים שיכולים להפוך לסרטי-פולחן? קאלט? מערכת לתוך הלילה בחרה חמישה סרטים פחות מדוברים במהלך הפסטיבל.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
1. פיראנות
מי שאהב את הסרט והסדרה גומורה, ייהנה מפנינת החן האיטלקית הזו. לא סתם. הסרט מבוסס על פרי עטו של מחבר "גומורה" רוברטו סביאנו. הסרט, בבימויו של קלאודיו ג'ובאנזי ("פריחה", "עלי עם העיניים הכחולות") הוא יצירה מהפנטת על התבגרות בלווי סמים, פשע והקרבה.
לא סתם זכה הסרט בפרס התסריט בפסטיבל ברלין. השילוב הריאליסטי של עוני ופשע, עם סיפור קשה של התבגרות בצל אותן תופעות בלב האבן של נאפולי, הופך את הסרט בהחלט להמשך מסוים לגומורה. בסגנון, בתסריט ואפילו בצילום.
2. הבוגד
אם הסרט הראשון ברשימה עוסק במפת הפשע הנפוליטני, הסרט השני לא הולך רחוק ומנחית את הצופים בסצנת המאפיה האייקונית בעולם- הסיציליאנית. אי-שם בשנות ה-80 הלא כל-כך עליזות. סיפורו של אדם מהבוסים בתקופה, תומאסו בושקה, מפרישה ועד כפרה. הסרט מגולל את אחד הפרקים המעניינים והסבוכים במאפיה הסיציליאנית. הבמאי, מרקו בלוקיו עטור הפרסים, מצליח לספר לנו אפוס פשע שלא יורד ברמתו מ"החברה הטובים" של מרטין סקורסזה.
ע"פ ביקורות קודמות, תצוגת משחק מרהיבה של השחקן האיטלקי פיירפנצ'סקו פאבינו רק חותמת את הגולל כי זהו אחד מסרטי הפשע ללקסיקון. התהייה היחידה: מתי יגיע להפצה במחוזותינו?
3. נלסון
נלסון נדמה על הכיוון הסוריאליסטי, אם לא כתוב שמדובר בהשראת סיפור שקרה. השנה 1955. משפט בבית דין צבאי חושף את מסע האפוס של "טוני נלסון", חייל-לשעבר בשירות הצבא הישראלי, שהואשם בעריקות לתקופה של 846 ימים. במסעו, הוא חוצה את מרכז אירופה ומגיע בדרך לווייטנאם. הכל בשם מה שהגדיר צדק. או נקמה.
לודי בוקן ההולנדי, שעד לאחרונה היה ידוע בעיקר כמפיק, מביים את היצירה הזו. האפשרות להפיכתה לקאלט, אפילו ישראלי, הינה בהחלט על הפרק.
4. מר. ג'ונס
תמיד הייתה תפיסה של סטאלין כשמש העמים, ואת ברה"מ כמעין איזו כנס אידיאולוגי. אז זהו. פשוט לא. הסרט העלילתי הזה מגולל את סיפורו האמיתי של העיתונאי הוולשי גארת' ג'ונס שבשנת 1933 חשף את האמת הקשה והמזוויעה של החלום האוטופי הקומוניסטי. התחקיר העיתונאי, תחת המשטר הסטליניסטי, סיכן את חייו, המוניטין ודרכו המקצועית של ג'ונס. סיפור שלא היה ידוע ברבים. עד עתה.
כסיפור שהיווה השראה חלקית לספר "חוות החיות" האייקוני של בן תקופתו של ג'ונס, ג'ורג' אורוול, מפתיע שלא בא קודם למסך הכסוף. אגב, ג'יימס נורטון בהופעה משכנעת וטובה בתפקיד הראשי.
5. קויה נוי
סרט הביכורים הדוקומנטרי של דניאל בינסטד אמור להיות יצירה יוצאת דופן של גורל. ובחינת הצופים, לא רחוק מהבית. הסרט מציג את נוי, מהגר עבודה לישראל בהווה ואליל רוק פיליפיני בעבר, ושגרת חייו בדוחק בישראל. הסרט הוא מעין עימות עם העבר. וניסיון לחלום על עתיד אחר.
יצירה מרתקת ונועזת.
