שבכל הבחירות אנו מבקשים שיח מינימלי, שיח מינימלי של פאסון דמוקרטי. הבחירות האחרונות משוועות לתחושת נחיצות כזו.
מערכת הבחירות הנוכחית, שהגיעה השבוע לסופה עם רוב ההמלצות לרה"מ בנימין נתניהו, שונה מעט מקודמותיה; ההאשמות, ההשתלחויות וההלצות מזכירות את קרבות בגין-פרס. המאבק המדמם בין הגושים-לא-גושים המחלקים את הקולות היהודיים לקואליציה ואופוזיציה, מזכיר את אלה בכיכר ציון. הביטוי "ביבי או טיבי" המונח על שפת כל אזרח. הערבים יסתדרו בלי הגנת המדינה.
אלא שמה שנשתנה במערכת הבחירות הזו אינם אמצעי ההפחדה: הכדורים, המתלוננת או הפסיכולוגית. לאלה קל היה לצפות מרב-האומן מבלפור. הייחוד נמצא, לפני הכל, בחמישה מנדטים שעתידים להכריע את בחירות 2019. אם זה לא היה ברור, מפלגת זהות היא הפתעת הבחירות לקראת כינון הכנסת ה-21. חדשה, בועטת ולא מתפשרת – המפלגה השמרנית-ליברטריאנית שזינקה לה פתאום בסקרים. בת טבעית לגוש הימין שהצליחה למשוך עשרות אלפי מצביעי מרכז-שמאל אל שורותיה.
החל מלגליזציה של קנאביס וכלה בביטול מכסים – לזהות יש הרבה מה להציע לבוחרי השמאל הליברלי. מחירות הפרט ועד הבטחת כלכלה חופשית. אלא שבמצע המיתולוגי מתחבאת המפלצת – מביטול רשם הנישואין ומיסוד מונופול הרבנות במסווה של נישואין אזרחיים, ועד הכפפת מוסדות המדינה להלכה. למי שלא קרא במהלך הבחירות, אולי כעת זה הזמן. שיעור בסיסי איך למסמס מסרים במצע מפורט. להערכתי, פייגלין לא יעלם מהמפה הפוליטית לחלוטין. בבחירות הבאות, תוכל מפלגתו לעבור את אחוז החסימה. זאת בהנחה שיהיו אכן בחירות.
