סיפורם של קבוצת נקם היה אחד מדברים רבים שקרו בשואה שהיו בדרך להישכח. אך שאלה אקראית אחת הובילה לגילוי מדהים. סרט דוקומנטרי חדש, שחשף את הפרשה שהיתה יכולה לשנות את כיוון ההיסטוריה לאחר מלחמת העולם השנייה. מערכת לתוך הלילה תפסה את אבי מרקדו, אחד מיוצרי הסרט, על קולנוע, החיים ומה שביניהם.
הכל התחיל כשלימד באוניברסיטה בקורס בקולנוע. "לאחר צפיה בממזרים חסרי כבוד של טרנטינו היה סטודנט ששאל למה אין סרט ישראלי על נקמה". אמר אבי מרקדו, אחד מיוצרי הסרט. "מצאתי ספר של מיכאל בר-זהר על פרשות נקמה, ויש שם פרק אחד על הנושא. ללא שמות. כשקראתי שניסו להרעיל שישה מיליון גרמנים הבנתי שיש עלילה".
מרקדו אמר:" הרבה גורמים אמרו שהרעיון טוב אבל 'אף אחד, לא רוצה סרט שואה'", והוסיף:" לפני שנתיים, לאחר עבודה על סרט אחר שלי בשם אמריקה, נפגשתי בחול עם חברה מלימודיי. הרעיון היה לנסות ולהוציא את הסיפור, החוצה". למרקדו לקח ארבע שנים ליצור את הסרט. הישג משמעותי שבזכותו נכנס לדוקו, שיוכיח שלפעמים המציאות עולה על כל דמיון של במאי הוליוודי.
הם היו חמישים. כעת הם חמישה. אחד נפטר במהלך השבועיים האחרונים. התכנית, על פי התחקיר, היתה הרעלה קולקטיבית של אוכלוסייה גרמנית. בראש, הקבוצה עמד לא אחר מאשר אבא קובנר. "אף אחד לא ידע את הכל. ידעו הרבה יותר על פעילות הבריגדה היהודית" אמר מרקדו. אחד הדברים שנמצאו בתחקיר היו קלטות שהוקלטו על ידי חברי הארגון בשנת 1985. הקלטות הגנוזות נחו בשלווה במוזיאון מורשת בגבעת חביבה עד שנחשפו. מרקדו הסביר: "לדעתי, הם חשבו שחייבים לספר את הסיפור מהכיוון שלהם. ומצד שני, הם פחדו שיגלו ולא יבינו אותם. הדרך היחידה לעשות סרט כזה היא רק אם אתה מטפל בחומר ובאנשים עם אהבה ורצון לספר". על כל אחד מחברי הארגון אפשר לעשות סרט בפני עצמו. אחד היה שנתיים במחנה הריכוז אושוויץ. אחד היה שותף לפעולה הראשונה כנגד הנאצים במסגרת המחתרת. ואחר היה מראשי מרד גטו ווארשה. המטען הרגשי בסרט והרגישות בטיפול במהות התוכן הם משהו שלא קל לעכל.
הרגע המשמעותי ביותר עבור מרקדו היה ברגע מכונן במיוחד. "כולם היו מותשים לאחר יום ארוך של צילומים" אמר מרקדו, והסביר: לראיין אדם זה קשה, לראיין אדם שעבר כל כך הרבה-יותר". הרגע עצמו מתועד בסרט. רגע של כנות וכאב. קאז'יק, בן 95 אחד מהמרואיינים סיפר על גטו ווארשה ועל לילה אחד בו מצא תינוק צורח מחובק על ידי אימו השכובה על הרצפה" ברגע שסיפר לי השפלתי עיניים, והוא כמעט צעק עלי- אומר לי תסתכל לי בעיניים" קאז'יק המשיך וסיפר למרקדו שכאשר התקרב, הבין שהאישה מתה, הוא לא ידע מה לעשות וברח משם. מרקדו הדגיש כי" היה חשוב לו לספר את הסיפור המלא של כל אחד מהם, בכדי לא לשפוט. זה מה שהם עברו. זו עובדה". הסרט מעורר דיון. דיון על אנושיות. ערכיות. על החלטות שאנשים עברו במהלך ובעקבות אחת התקופות החשוכות בהיסטוריה האנושית.
במהלך הסרט הנשים הן אלו שמובילות את הסרט ולאט לאט יותר ויותר אנו נחשפים גם לגברים המשתתפים. בסרט יש אנשים שלא דיברו מעולם על מה שעברו. על מה שקרה ומה שתכננו.
במהלך הסרט הנשים הן אלו שמובילות את הסרט ולאט לאט יותר ויותר אנו נחשפים גם לגברים המשתתפים. בסרט יש אנשים שלא דיברו מעולם על מה שעברו. על מה שקרה ומה שתכננו.
הסרט הוקרן בערב יום השואה הבן לאומי בערוץ 4 הבריטי, הוא נכלל גם בסדרת הקרנות ברחבי העולם בשלל פסטיבלים ואף נמכר לשידור לערוץ נאשיונל ג'יאוגראפיק. כעת, בנימה אישית,
לרוב הציבור בישראל, השואה נמצאת בקונצנזוס והיא נושא רגיש. אחת כמה וכמה כשמדובר על מקרה של נקם בעקבותיה. "הסרט השפיע" קבע מרקדו, והסביר: "מבחינה אישית, השואה תמיד בערה בי. ולכן היה לי מאוד חשוב לעשות את הסרט הזה. המטרה שלי היא שהסרט יעורר דיוןעל נושא הנקמה". מרקדו הרחיב כי כיוצר "מה שמעניין אותך זה התחומים האלה, שהם לא שחור ולבן, נקמה זה עניין מורכב ואני מאמין שהגיע הזמן לדבר עליו ואני מקווה כי הסרט ישבור את מעגל השתיקה.", הסרט, שמעורר תהיות אתיות בשל אמינותו כסרט דוקומנטרי, בהחלט נותן תחושה עלילתית אך על הצופה להבחין- מבחינת האנשים שחיו את הדברים, זו הייתה המציאות.
