החקירה מתנהלת ביחידה הארצית לשמירה הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה ובמשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה. תוקף הצו עד ה-28 בפברואר. בד בבד, המשרד הבהיר כי לא היה בידיו התראה מוקדמת או זיהוי מוקדם מאף גורם בינלאומי או ישראלי טרום נחיתת הזפת בחופים בשבוע שעבר. שתיים מעשר הספינות החשודות הגיעו לנמל אשדוד, אחת נשללה מעורבותה.
בית המשפט השלום בחיפה שהוציא צו איסור פרסום על חקירת אסון הזפת חזר בו חלקית מהחלטתו. אתר "העין השביעית" דיווח שלשום (23.02) כי שופט בית המשפט השלום בחיפה, ד"ר זאיד פלאח, חזר חלקית מהחלטתו הקודמת לאור התגייסות של עיתונאים ממערכות תקשורת שונות. "הצו בטל" פסק פלאח, והוסיף: "אני אוסר פרסום בדבר שיטות החקירה, הגורמים החוקרים וחומרים המגיעים מהרשות החוקרת וכל פרט שמקורו ברשות החקירה. מתיר פרסום כל פרט שמקורו בחקירה עצמאית של כלי התקשורת ולא ברשות החקירה".
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
ע"פ הדיווח, בבית המשפט נכחו יו"ר הוועד המנהל של עמותת העין השביעית, עו"ד אלעד מן, שייצג את "העין השביעית", יואב איתיאל מאתר "וואלה חדשות" שהגיש את הבקשה הראשונה להסרת הצו, חן ביאר מתאגיד השידור הישראלי, עו"ד אמיר בשה כמייצג ארגון העיתונאים ויפעת גליק מכאן 11. בהתאם, עורכי הדין תמיר גליק ובר לאודון שייצגו את רשת 13 ותוכנית "הצינור", אחיה ראב"ד מאתר YNET וצפריר רינת מעיתון "הארץ". אוריין אשכולי ייצגה את כתבת עיתון "גלובס" שני אשכנזי.
המשרד להגנת הסביבה הודיע ביום שני האחרון (22.02) כי ידע לראשונה על אירוע נחיתת הזפת לאורך חופי ישראל "רק בעת הגעת הזפת לחופים ביום רביעי, 17 בפברואר. מדובר על אירוע של עבריינות סביבתית שהתרחש לפי החשד למעלה מ-50 קילומטר מול חופי ישראל, מחוץ למים הטריטוריאליים שלה". זאת לאחר שבשעות הבוקר בית המשפט השלום בחיפה אישר הוצאת צו איסור פרסום, בהתאם לדרישת המשרד להגנת הסביבה, בנוגע לחקירת המקרה ע"י יחידה הארצית לשמירה הסביבה הימית ובמשטרה הירוקה הנמצאות תחת אחריותו. הצו תקף עד ה-28 בפברואר.
"ישראל חברה באמנת ברצלונה של-פיה מדינות ואוניות מחויבות לדווח על כל אירוע חריג, בוודאי אירוע מסוג כזה של דליפת שמן, לכל המדינות והגורמים הרלוונטיים. דיווח שכזה לא הגיע לגורמים הישראלים – לא בדיעבד ולא עד לרגע זה. אין דיווח לאף גורם עד עתה לאף מדינה במזרח התיכון" נכתב בהודעת המשרד, והוסיפו: "ברגע שהמשרד חישב את התאריכים האפשריים לדליפת הנפט לפי הכיוון והעוצמה – הוא פנה ל-REMPEC ממלטה ול-EMSA בבקשת איתור ספציפית באמצעות מערכות הלוויינים שלהם. האירופים ביצעו בדיקה מדוקדקת, שהעלתה מספר איתורים אפשריים במרחב ובזמנים שונים החשודים כמקור לזיהום. איתורים אלה התקבלו מהאירופים, ומומחי המשרד בדקו אותם באופן מיידי. מתוך המקומות החשודים נמצא באמצעות מודל לחיזוי תנועות ים שהמשרד הריץ, כי אחד המיקומים במרחק של 50 ק"מ ממול לחופי אשקלון בעל התאמה טובה למקור ולחיבור שלו לגושי הזפת שנחתו בחופים".
בהודעת המשרד להגנת הסביבה הורחב כי המשרד מיד "הפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותו ואיתר עשר ספינות כחשודות פוטנציאליות ופועל למצוא את האחראית ולפעול כנגדה. מתוך עשר האוניות החשודות שתיים אף הגיעו לנמל אשדוד. מפקחי היחידה הימית של המשרד ביצעו ביקורת פתע באונייה אחת חשודה שעדיין שהתה בנמל, ואולם היא נשללה כמקור אפשרי ונמצאה תקינה בכל הפרמטרים". משרדי הפנים, הגנת הסביבה והבריאות הודיעו אמש לציבור הרחב שלא להגיע לחופים לפעילות רחצה, ספורט ונופש – וזאת עד להודעה חדשה בשל זיהום הים התיכון והחופים בזפת, מראש הנקרה ועד חופי המועצה האזורית חוף אשקלון.
בד בבד, מאמצי הניקיון בראשות עמותת אקואושן, בהם לוקחים בין היתר גורמים שונים במערכת הפוליטית, נמשכים לאורך חופי ישראל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והשרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, סיירו בחוף אשדוד המוכה זפת יחד עם ראש העיר אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, ראש העיר בת ים, צביקה ברוט, ראש העיר אשקלון, תומר גלאם, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי, ומזכיר הממשלה ומ"מ מנכ"ל משרד רה"מ, צחי ברוורמן.
כ-200 שוטרים, בהם חניכי המכללה הלאומית לשוטרים של משטרת ישראל, חניכי בסיס ההדרכה החילי של משמר הגבול והמערך האווירי של משטרת ישראל פעלו ביום שני בחוף ניצנים בכדי לסייע בניקיון החוף ושיקומו נוכח הנזק שנגרם לו. מהמשטרה נמסר כי עקב הזיהום הימי הקשה, המתפרס על פני שטח רב של עשרות ק״מ – מראש הנקרה בצפון ועד זיקים בדרום, יופעלו בימים הקרובים עוד מאות שוטרים יחד עם המערך האווירי ברחבי הארץ, זאת בכדי לסייע לרשויות בניקיון החופים והנזק שנגרם. בהתאם, משטרת ישראל בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות ורשות הטבע והגנים, תפעל ותגייס משאבים נוספים לצורך נקיון החופים ומניעת הזיהום הקשה שנגרם בחופי ישראל.
במשטרה ציינו:״בשנה החולפת שמירת בריאות הציבור הפכה למשימה מרכזית של המשטרה, זאת בנוסף לשמירת שלום הציבור ובטחונו", והוסיפו: "גם שמירתם של ערכי הטבע והסביבה חשובים ומשמעותיים עבור כולנו כאזרחים וכשוטרים. לצד המשימות הרבות שעומדות בפתחה של המשטרה, יוקצו משאבים וכוחות שיפעלו וייקחו חלק במאמץ החשוב לתיקון הנזק ככל שניתן, ובהתאם לצו השעה״.
בינתיים, הארגונים הסביבתיים כואבים את עומק הפגיעה בסביבה. עמותת צלול צייצה: "שבוע לתוך אסון הזפת והממשלה לא קיבלה החלטה אחת על סיוע בניקוי החופים", והוסיפו: "רה"מ הצטלם בחוף ליד מתנדבים ובינתיים רשויות לא מנקות כי אין תקציב ואין סיוע ממשלתי. השרה נלחמת כדי להוציא תקציב מתוך הקרן מניעת זיהום ים, קרן ייעודית לזיהום וגם משם לא יצא שקל אחד בודד".
בדפי הרשתות החברתיות של עמותת שומרי הבית העלו תהיות באשר להתנהלות המדינה בנוגע למפגע הסביבתי המשמעותי. "מדוע האסון הזה לא נוטר מראש? מדינת ישראל, על שלל אמצעי ההתראה הצבאיים והאזרחיים שלה, לרבות מכ"מים, לוויינים ומטוסים, לא הייתה יכולה לגלות את כתם הנפט הזה בעודו בדרכו אלינו? מדוע לא פגשנו את כתם הנפט הנוראי הזה בלב ים וטיפלנו בו שם, במקום להמתין שיכה בחוף ויחריבו? היכן כל מערכות ההתראה המתקדמות של מדינת ישראל? מי בכלל אחראי על כך? האם קיים ערוץ להעברת מידע בזמן אמת מהצבא לרשויות האזרחיות?" נמסר מהעמותה, והרחיבו: "מדוע ישראל עדיין אינה מוכנה לאירוע שפך שמן (נפט לסוגיו) גדול בים, על אף אינספור התראות, לרבות ממבקר המדינה (דו"ח 2013), ועל אף החלטות ממשלה לקדם חקיקה (חוק התלמ"ת) בנושא עוד משנת 2008? מדוע אין עדיין תקציבים, כוח אדם, ציוד, ספינות, תחנות חוף ואפילו ביטוח בהיקף מספק?"
"דרשנו בשעתו להתקין על אסדת לוויתן מערכת לחישת שפך שמן מרחוק. לאחר דין ודברים, המשרד להגנת הסביבה חייב את זכייניות כריש-תנין ולוויתן ליישם זאת, על חשבונן. הן היו אמורות להציג את הפתרון עד סוף חודש מאי 2020 וליישמו בפועל עד סוף 2020 (באסדת לוויתן). מדוע הפתרון לא יושם? האם רובד התראה נוסף זה היה מאפשר לנו לגלות את כתם השמן בים, קילומטרים רבים מהחוף, ולתת לו מענה עוד בטרם הוא מכה בחוף ומחריב אותו? מי לעזאזל פישל כאן?" הסבירו בעמותה.
רכז הים וקשרי הממשל של עמותת צלול, ד"ר יובל ארבל, פנה בדף הפייסבוק של העמותה למערכת הפוליטית בישראל: "תראו את האסון הזה. אנחנו צריכים לעצור את התוכניות לקידוחי נפט וקונדנסט".
