מי שהקים ובנה מאין את התחום היה לימים רה"מ אריק שרון ז"ל עוד בתפקידו כשר התשתיות הלאומיות. "הוא הביא את ההחלטה לשולחן הממשלה" אמר למגזין לתוך הלילה אחד האנשים שהיו שם בתהליכי קבלת ההחלטות של תכנון והקמת מערכת הגז בישראל.
החלטת ממשלה לפתח את משק גז בישראל התקבלה ב-1997, הכולל ניסוח חוק הגז הטבעי, תכנון והקמת מערכת ההולכה ואיתור ספקי גז פוטנציאליים. אך באותם ימים לא קיים בישראל ידע בתחום. בשיחה למגזין לתוך הלילה, מנכ"ל משרד התשתיות לשעבר, אל"מ (במיל') אלי רונן, הסביר כי ראש הממשלה אריק שרון ז"ל הוא האדם שדחף, ביסס והקים דה-פקטו את משק הגז בישראל.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
"הרבה וויכוחים מקצועיים, ומהותיים" התייחס רונן לתקופה, וקבע: "מי החליט? אריק שרון. הוא קיבל את ההחלטה. במכרז חברת החשמל בסוף שנת 1999 התמודדו שלושה גופים. BRITISHGAS ייצגה את מאגר עזה-מארין, EGPC חברת הגז הממשלתית המצרית, ושותפות ים תטיס בבעלות דלק קידוחים ונובל אנרג'י. תגליות הגז בישראל האצו את התהליך של פיתוח משק הגז הטבעי בישראל".
"הזוכה במכרז הייתה חברת EGPC המצרית בשל הצעתה שהייתה הזולה ביותר ליחידת גז. הדרישה של דלק קידוחים ונובל אנרג'י הייתה גם לצרוך את הגז הישראלי אך מאחר שהיו יקרים יותר הם נדרשו להשוות להצעה המצרית לרמת המחירים, ואכן כך עשו. חברת חשמל היא זו שהוציאה את המכרז, ושקיבלה את ההחלטה לחלק את הגז בין ים תטיס לחברה המצרית" מסר רונן, וציין: "בסוף 2003 מערכת האספקה מערכת שמספקת את הגז מהמאגר MARI-B למערכת ההולכה) הגיעה ממאגר MARI-B לחוף אשדוד. 25 ק"מ במספר חודשים בודדים". האתגר היה לחבר בין מערכת האספקה שהוקמה ע"י היזם, לבין מערכת ההולכה שהוקמה ע"י חברה ישראלית. המורכבות בנושא הייתה שמדינת ישראל אימצה את התקן ההולנדי להקמת מערכת ההולכה, ומאידך חברת נובל אנרג'י הקימה את מערך האספקה ע"פ התקן האמריקאי.
בשנת 1997, בכהונתו הראשונה של בנימין נתניהו כראש ממשלה, התקבלה החלטה ראשונה בתחום הגז הטבעי. החלטה שקבעה תכנון של מקטע ההולכה, לגבש את חוק משק הגז הטבעי ולחפש ספקי גז פוטנציאליים. ההקמה בפועל נעשתה בתקופתו של שרון כראש ממשלה. בשנים 2000 עד 2003 בנוגע למקטע הראשון. באתר חדשות העסקים "ביזפורטל" התייחסו לתקופה כ"תגלית ים מציתה את הדימיון", והרחיבו כי בשנת 2004 עם סיום פיתוח המאגר החלה ישראל להשתמש באופן משמעותי מהפקה מקומית.
"בתפקידי השונים כסמנכ"ל, המשנה למנכ"ל ומנכ"ל במשרד התשתיות החלה בנייתה של מערכת ההולכה של הגז הטבעי" אמר רונן למגזין, והוסיף: "ב-1997 לא קיימת תשתית להולכת הגז, אין תגליות גז, ואין תשתית חוקית רגולטיבית. ליצור יש מאין. מקורות הגז באותה עת היו לייבא גז ממצרים או לייבא גז נוזלי מספקים פוטנציאליים בעולם לרבות מקטאר. עם קבלת ההחלטה ב-1997 החל תהליך התכנון של מקטע ההולכה, גיבוש חוק משק הגז הטבעי ואיתור ספקים פוטנציאליים, ובשנת 2000 יצא מכרז להולכת הגז הטבעי".
תוך כדי, בשנת 1999, מתגלות תגליות הגז הראשונות. MARI-B בבעלות דלק קידוחים ונובל אנרג'י. עזה-מארין, שעד היום נמצאת בבעלות הרשות הפלסטינית. בנוגע למה שהתחולל בעניין הקמת מערכת הולכת ואספקת הגז, רונן הסביר כי היה צורך בחברה זרה, בשל חוסר בידע המקצועי בארץ באותה תקופה. בשנת 2000, אמנם התקיים מכרז להקמת התשתית הדרושה- אך רק חברה אחת, אירופית, הגישה הצעה. ההצעה הייתה כשלעצמה יקרה ועל-כן המכרז בוטל. הייתה פה דילמה האם להוציא עוד מכרז או להקים חברה ממשלתית שתקים את מערכת ההולכה. תהליך לא קצר.
"כשכשל המכרז ויש גז אך אי אפשר לצרוך אותו, אז היה ברור שמישהו צריך למלא את הוואקום. אחד הדיונים הקשים ביותר לגבי זהות החברה שתקום. לי היה ברור שזו תהיה חברה ממשלתית בסופו של יום. הוחלט שבשלב הראשון, שחברת החשמל כצרכנית עיקרית של הגז תקים את המערכת. חברת החשמל הקימה את המקטע הימי באמצעות קבלן אמריקאי ובהמשך, משהוקמה חברת הגז הנקראת נתיבי גז לישראל (נתג"ז), החברה המשיכה להקים את כל מערך ההולכה היבשתי של הגז וקיבלה תחת אחריותה את מקטע הימי שהוקם ע"י חברת החשמל. הפתרון של חברת החשמל, היה הפתרון הנכון לאותם ימים" פירט רונן.
כתב התשתיות של עיתון "כלכליסט", ליאור גוטמן, דיווח בחודש שעבר כי חברת החשמל ושותפויות הגז המחזיקות במאגרי תמר ולוויתן מתקרבות להסכמות מחיר חדשות עבור כלל ההתקשרויות ביניהן, כולל פתיחה של החוזה מול שותפות מאגר תמר מ-2012 , ולא לחכות לקיץ. זאת כאשר ע"פ החוזה חברה החשמל אמורה לקבל הנחה של 25%. משמעות ההתפתחות היא שחברת החשמל תשלם כ-4.8 דולרים ליחידת חום (MMBTU) , לעומת כ־6.4 דולרים כיום. עוד דווח בכלכליסט כי בחברת החשמל מצפים שהמחיר החדש ייכנס לתוקף מוקדם ככל האפשר, ואם הצדדים לא יספיקו לסכם הכל במהלך ינואר אז לכל המאוחר בפברואר־מרץ 2021. במקביל, חברת החשמל מצפה להוזלה נוספת שתגיע לכל הפחות לכ־4.2 דולר ליחידת חום, כלומר כזו שתגלם כבר עכשיו את ההנחה השנייה שנקבעה בחוזה המקורי בין הצדדים: פעימת הנחה שנייה של עד 11% בשנת 2024.
במהלך 2015 הייתה למדינה הזדמנות לתקן את העיוות בדיוני מתווה הגז, אבל היא בחרה לתת לחוזה חסינות ולחכות לפתיחת החוזה שתוכננה לקיץ 2021. ע"פ הדיווח, עיקר ההתקשרות בין הצדדים מקורה בתקופה בה הגז המצרי נעלם ומאגר ים תטיס הישראלי היה על סף מיצוי. "החוזה הישן, שזכה לכל האישורים הרגולטוריים ולאישור הממשלה, התברר בדיעבד כניצחון למונופול הגז. שכן הגז לחברת החשמל נמכר במחיר בסיס גבוה. במאי 2017 מבקר המדינה מצא שהתמחור המופקע יגלגל לאורך 15 שנות החוזה תשלומים עודפים של כשמונה מיליארד שקלים על חשבון הציבור" נכתב בכתבה. בהתייחסות להזדמנות מתווה הגז שנקבע הרבה לאחר תקופתו, רונן ציין כי "כאיש מקצוע מתווה הגז קיבע מחיר גבוה מדי לטעמי".
