התנועה לטוהר המידות עתרה לבג"צ נגד היועץ המשפטי לממשלה בדרישה להגיש מחדש את כתב האישום נגד חבר הכנסת חיים כץ

זאת לאחר שהחסינות שהעניקה הכנסת ה-22 לכץ פגה עם השבעת הכנסת ה-23. עתירה קודמת של התנועה בנושא נדחתה עקב התפזרות הכנסת ה-22 והאפשרות שעומדת בפני היועץ להגיש מחדש את כתב האישום לכנסת ה-23. ע"פ התנועה, העתירה החדשה הוגשה בשל העובדה שמזה "כשלושה חודשים מפסק הדין היועמ"ש עדיין לא הגיש מחדש את כתב האישום לכנסת".

התנועה לטוהר המידות עתרה שלשום (03.12) לבג"צ נגד היועץ המשפטי לממשלה (יועמ"ש), הד"ר אביחי מנדלבליט, בדרישה שיגיש מחדש את כתב האישום נגד חבר הכנסת (הליכוד) חיים כץ. זאת לאחר שהחסינות שהעניקה הכנסת הקודמת לח"כ כץ פגה עם השבעת הכנסת ה-23. בשעתה הכנסת ה-22 בחרה להעניק כץ חסינות, למרות כתב האישום לניצול לרעה של כץ את מעמדו כח"כ וכיו"ר ועדה, הסתרת מידע חיוני מהכנסת ופעילות בניגוד עניינים חריף. התנועה לטוהר המידות עתרה בעבר בנושא, ונדחתה לאור התפזרות הכנסת ה-22 והאפשרות להעמיד את כץ לדין ע"י היועמ"ש בכנסת ה-23.

בתנועה טענו שלמרות שלושת החודשים שעברו מאותה החלטה, היועמ"ש עדיין לא הגיש מחדש את כתב האישום לכנסת. זאת, על אף שהיה זה היועמ"ש עצמו שקבע כי יש ראיות כנגד כץ, כי מעשיו פגעו באמון הציבור בכנסת וכי הוא אינו זכאי לחסינות לפי הוראות הדין. "פרק זמן זה, של שלושה חודשים, הוא פרק זמן ארוך מן הדרוש להגשה בשנית של כתב האישום לכנסת. אין צורך בשקילת האישומים שוב, או בקיום שימוע חוזר, או בביצוע השלמות חקירה. הדרך להבאת כתב האישום לכנסת סלולה, פתוחה ונקייה ממכשולים" הוסבר בעתירה, והורחב בסעיף נוסף: "בבחינת המהירות הראויה יש לבחון גם את נסיבות המקרה הקונקרטיות, ובענייננו: ההתמשכות הבלתי סבירה של הליכים הפליליים כנגד חבר הכנסת כץ. כאמור, ההחלטה להגיש כתב אישום (בכפוף לשימוע) כנגד המשיב 2 (כץ- א"ו) התקבלה לפני למעלה משנתיים וחצי. לאחר הליכי השימוע, אשר נמשכו גם הם פרק זמן של למעלה משנה, קיבל המשיב 1 (היועמ"ש אביחי מנדלבליט- א"ו) בחודש אוגוסט 2019 את ההחלטה הסופית להעמיד את המשיב 2 לדין".

עיתון "הארץ" דיווח ביולי השנה על קביעת מנדלבליט כי הכנסת פעלה בחוסר סמכות כשהעניקה חסינות לח"כ חיים כץ מהעמדה לדין בעבירה מתחום טוהר המידות, ולכן יש לבטלה. זאת בתגובה לעתירתם של התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטהר המידות לבג"ץ על החלטת הכנסת. בהתאם, עיתון כלכליסט דיווח באוקטובר השנה כי ע"פ היועמ"ש כץ יועמד לדין בכפוף לשימוע בחשד להעלמות מס בשווי 2.2 מיליון שקלים.

"אכן, למשיב 2 עומדת חזקת החפות, אולם שיבתו ל'זירת הפשע', היא וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כאשר מרחפת מעליו עננת כתב אישום פלילי חמור, אינה תורמת לחיזוק אמון הציבור בכנסת ובחבריה, ומעלה חשש שמא ישוב המשיב 2 וינצל את כוח מישרתו לטובתו האישית וכנגד אינטרס הציבור, כפי שעשה, לכאורה, על פי עובדות כתב האישום. לכן, אינטרס הציבור מחייב הכרעה מהירה בעניינו הפלילי של המשיב 2" קבעו בעתירה, והסבירו בסעיף נוסף: "עוצמת הפגיעה באמון הציבור נלמדת מהשוואת זכויותיו של המשיב 2 ,כחבר הכנסת, לזכויותיו של אזרח מן השורה, נגדו מוגש כתב אישום, והוא מבקש כי היועץ המשפטי לממשלה יורה על עיכוב ההליכים הפליליים נגדו".

כץ עם ח"כ גדעון סער. קרדיט: דוברות הכנסת.

"לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה כבר הביע את עמדתו בצורה כה ברורה, מבקשת התנועה לטוהר המידות מבית המשפט העליון לחייב את היועמ"ש להגיש את כתב האישום בהקדם האפשרי, ולסיים את 'גרירת הרגליים' בעניין זה" מסרו בתנועה, וציינו: "במיוחד לאור התמשכות ההליכים בעניינו של כץ, שההחלטה על העמדתו לדין בכפוף לשימוע התקבלה לפני למעלה משנתיים וחצי".

בהתאם, התנועה פנתה בשבוע שעבר ליועמ"ש בעניין החשדות הפליליים כנגד השרים, הח"כים אריה דרעי ויעקב ליצמן, אשר התיק בעניינם ממתין למעלה משנה להכרעתו של היועץ. בפנייה הבהירה התנועה כי עיכוב כה ארוך בקבלת החלטה בתיקים של אישי ציבור אינו סביר וכי על היועמ"ש לקבל החלטה בהקדם. כמו כן דרשה התנועה, כי ככל שיידרש הדבר, ייערך הליך השימוע במהירות הראויה והיועמ"ש יפרסם לציבור את לוח הזמנים הצפוי להחלטה בעניינו של השר דרעי. זאת במיוחד כאשר מדובר בעניינים של שרים מכהנים, וזאת בשל הלכת דרעי-פנחסי, אשר תחייב את התפטרות השרים במידה ויוחלט להגיש נגדם כתבי אישום.