בארץ

המדינה קיבלה הארכה עד ה-15 באוקטובר למענה עתירת התנועה לאיכות השלטון בעניין פרשת הצוללות והמניות

מסיבת העיתונאים של התנועה לאיכות השלטון ביוני. קרדיט: התנועה לאיכות השלטון.

כבוד השופט נועם סולברג קבע את התאריך, טרום תאריך ה-29 באוקטובר כמבוקש בבקשת הדחייה. בין המשיבים בקשת המשיבים ראש הממשלה, ח"כ בנימין נתניהו, ובן דודו, איש העסקים נתן מיליקובסקי. באותו זמן, נדחתה הצעת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות בכנסת. סיעת כחול לבן נעדרה. יו"ר התנועה, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, מסר בנוגע לבקשת המשיבים: "הבקשה לדחות את תשובת המדינה למעשה מנסה לקבור את פרשת הצוללות וכלי השיט".

המשיבים לעתירת התנועה לאיכות השלטון בבג"צ בעניין פרשת הצוללות ("תיק 3000"), ביניהם ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש), הד"ר אביחי מנדלבליט, קיבלו דחייה למתן תשובתם לעתירת התנועה לאיכות השלטון בעניין פרשת הצוללות והמניות. שופט בית המשפט העליון נועם סולברג קבע את התאריך  ב-15 באוקטובר ולא ב-29 באוקטובר כפי שרצו המשיבים. מנגד, התנועה לאיכות השלטון התנגדה למהלך. עורכי-דין מטעם התנועה הוציאו הודעה לבית המשפט העליון המבקשת לא לאפשר את הדחייה בתשובת המדינה.

סולברג קבע את פסיקתו בהסתמך על "היקפה של העתירה, הצורך לקבל התייחסות מאת שורה של גורמי מדינה, עם השלכות קשיי מגיפת הקורונה, פגרת הקיץ וחגי תשרי".

יו"ר התנועה, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, מסר בנוגע לבקשת הדחייה: "הבקשה לדחות את תשובת המדינה למעשה מנסה לקבור את פרשת הצוללות וכלי השיט. היועץ מנסה לגלגל אותנו אל עבר תקופת ההתיישנות, כך שגם אם תתקבל ההחלטה בבית המשפט העליון שההחלטה שלו של היועץ שלא לפתוח בחקירה היא לא סבירה בצורה קיצונית, יוכל היועץ לטעון שישנה התיישנות שחלה על הפרשה הזו", והוסיף: "זו החלטה שערורייתית ומקוממת. אני מקווה שבית המשפט ידחה את הבקשה הזו ולא ייתן ליועמ"ש לחמוק מההחלטה שהייתה צריכה להתקבל לפתוח בחקירה בפרשת השחיתות החמורה ביותר בתולדות מדינת ישראל".

התנועה העלתה חשש להתיישנות לגבי כל העבירות שלא נחקרו בסוגיית הפלדות והמניות, לנוכח העובדה שבנובמבר תסתיים תקופת ההתיישנות, וסבורה שיש פה חוסר תום לב בעמדת היועמ"ש שרוצה להכניס אותנו לתקופת התיישנות ולא לחקור את התיק. נוסף על כך, לטענת התנועה ישנה פגיעה אנושה באמון הציבור – גם לאור העובדה שלא נעשתה שום בדיקה במערכת הרכש הביטחונית ופגיעה באמון הציבור במערכת אכיפת שלטון החוק.

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה לדחייה: "בג"צ נתן למשיבים זמן רב מידי למתן תשובה. אנו מקווים כי תוספת הזמן תביא לכך שהצדדים יגישו תגובות רציניות ויאפשרו לבג"ץ לקבוע מועד לדיון רציני בעתירת התנועה ובכך להביא סוף סוף לחקירה של פרשת השחיתות הביטחונית החמורה ביותר בתולדות ישראל".

ראש האגף המשפטי בתנועה, עו"ד תומר נאור, מסר בנוגע לבקשה: בשלה העת לקבל החלטות בפרשה הזו, שהיא מהחמורות שידעה מדינת ישראל. החומרים מונחים בפני היועץ המשפטי לממשלה מזה למעלה מ-3 שנים, כאשר החומרים הנוגעים לפרשת המניות מוכרים לו היטב מזה שנה וחצי לפחות. לא ברורה טענת היועץ המשפטי לפיה דרוש לו זמן נוסף לגבש עמדה, ובייחוד כאשר אנו נמצאים במירוץ התיישנות שעומד לקראת סופו. אנו מקווים שבית המשפט יורה ליועץ המשפטי לממשלה להגיב לאלתר, על מנת שנוכל לשים סוף לפרשה מטלטלת זו.

באותו זמן, ממשלת 36 השרים הפילה את הצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר פרשת 3000 של יש עתיד- תל"ם. סיעת כחול לבן נעדרה מההצבעה. גם חברי הכנסת של ישראל ביתנו לא תמכו בהצעה, בטענה שהחליטו לעסוק רק בנושאים הקשורים לקורונה. בכך 48 חברי כנסת התנגדו לעומת 19 שתמכו. בד בבד, התנועה לטוהר המידות פנתה אמש ליועמ"ש בדרישה לזירוז הליכי השימוע וקבלת ההחלטה הסופית על הגשת כתבי אישום נגד המעורבים בפרשת הצוללות.

(בהכנת הכתבה השתתף אריה הלבר)


About the author

אלון ויס, מערכת "לתוך הלילה"