ע"פ התנועה, תלונות רבות התקבלו בעת האחרונה כי משרד הבריאות אינו נוקט צעדים מספקים על מנת להגן על צוות הועדות הפסיכיאטריות, עורכי הדין והחולים המאושפזים המופיעים בפני הועדות הפסיכיאטריות בתקופת משבר הקורונה. משרד הבריאות בתגובה: "כבר בתחילת המשבר הנושא נבחן ונקבע שאין הדבר ראוי לעשות בדרך של תקנות שעת חירום אלא שיש לעשות כן במסגרת חקיקה רגילה וכחלק מהסדרה כוללת המתייחסת לדיונים של גופים דומים, בתי דין מנהליים וועדות רפואיות שונות".
תנועת אומ"ץ פנתה לפני שבועיים לשר הבריאות, ח"כ יולי אדלשטיין, בדרישה לנקוט צעדים מספקים להגנת חברי הוועדות הפסיכיאטריות, כמו פסיכיאטרים וקרימינולוגים, עורכי הדין והחולים המאושפזים הפונים אליהן במסגרת חקיקת חרום במאבק בהתפשטות וירוס הקורונה. יו"ר הצוות הרפואי של אומ"ץ, ד"ר משה גורדון, כתב לאדלשטיין: "משרד הבריאות לא יזם חקיקת חרום והדיונים בועדות מתקיימים באופן שגם חברי ועדה נדבקו. לא ננקטים גם צעדים מתחייבים בבית החולים הפסיכיאטרי בו חלו מאושפזים", והוסיף: "מתבקשת אפוא, חקיקת חרום שתאפשר קיום דיונים באמצעות תוכנה חזותית. בעוד שבתי המשפט נערכו לדיונים באמצעות זום, משרד הבריאות, שהיה אמור לשמש דוגמה, לא פעל לחקיקה בנדון".
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
"יודגש, כי הועדות הפסיכיאטריות מתכנסות בתדירות גבוהה, בנוכחות מאושפזים, מצב שיש בו כדי לסכן אותם" כתב גורדון.
בחודש אפריל הועלה תזכיר חוק בסימן "דיונים במצב חירום בבתי דין מינהליים ובוועדות רפואיות (הוראת שעה)" בו נכללו הוועדות הפסיכיאטריות. המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח, המרכז לסיוע משפטי לעולים )המרכז הרפורמי לדת ומדינה, התנועה ליהדות מתקדמת בישראל), רופאים לזכויות אדם, קו לעובד והיא"ס ישראל התייחסו בשעתו לסעיפים הנוגעים לוועדות הפסיכיאטריות במסמך הערות לתזכיר. "חלק מסעיפי החוק המוצע אינם מתיישבים עם צרכיהם הייחודיים של המתדיינים בבית הדין לביקורת משמורת, בית הדין לעררים ובוועדות הרפואיות, כמו גם עם אופי ההליכים אשר משפיעים באופן ישיר על זכותם של המתדיינים לחירות, לחיים ולבריאות" נכתב במסמך, והוסיפו: "כמו כן, במקרים אחרים מעניק החוק, אשר מהווה חוק זמני בלבד, סמכויות אשר אינן נתונות לוועדות השונות על דרך השגרה".
ע"פ הארגונים, מטרת החוק המוצע בנוגע לועדות פסיכיאטריות "למנוע הדבקה בנגיף הקורונה במחלקות פסיכיאטריות, בהן שוהים מטופלים רבים בצפיפות ושמירה על ריחוק חברתי אינה אפשרית. לצד זאת עומדת התכלית של קיום הליך הוגן בהשתתפות הצדדים לו", וקבעו שני תיקונים מהותיים. "לקבוע כי המותב ובאי הכוח ישהו באותו החדר, ורק המטופל ומשתתפים נוספים ייקחו בדיון חלק באמצעים טכנולוגים" נקבע בראשון, כשבשני נקבע: "האמצעים הטכנולוגים שישמשו את המטופל יעבירו קול ותמונה, וכי על בית החולים להעמיד אמצעים כאלה לרשות המטופל, בין שהמטופל מאושפז בבית החולים ובין שאינו מאושפז, ואין ברשותו אמצעים שכאלה".
בסעיף אחר של התזכיר נכתב על הנחיצות של "לאפשר היוועצות חסויה בין המטופל לבין בא כוחו גם בדיונים בוועדות פסיכיאטריות". אם אין למטופל אפשרות להיוועץ עם בא כוחו בפרטיות, המלצות הארגונים היו כי על הבית חולים "להעמיד לרשות המטופל חדר במחלקה, או חדר במרפאת בית החולים או במבנה אחר, שבו יוכל לנהל שיחה חסויה עם בא כוחו באמצעים טכנולוגיים אשר בית החולים יספקם".
משרד הבריאות נמסר בתגובה: "בכל הנוגע להסדרת סמכויות הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית בתקופת קורונה כבר בתחילת המשבר הנושא נבחן ונקבע שאין הדבר ראוי לעשות בדרך של תקנות שעת חירום אלא שיש לעשות כן במסגרת חקיקה רגילה וכחלק מהסדרה כוללת המתייחסת לדיונים של גופים דומים, בתי דין מנהליים וועדות רפואיות שונות. תזכיר בנושא אכן גובש ואף פורסם", והוסיפו: "אנו תקווה שחקיקה זו תקודם במהרה".
