מנהל אגף הארכיונים ביד ושם הוסיף כי במסגרת תכנית חדשה של איגוד והתחקות אחר מידע של יד ושם בשם "תיקים אישיים", הציבור יוכל לעזור בשחזור דרכם של הנספים ולמלא חסרים בסיפורם. כיום ישנם כבר 300 אלף תיקים אישיים של קורבנות השואה.
למרות הקורונה: במסגרת פיילוט באגף הארכיונים ביד ושם התקבלו 12 אלף הצעות לאיגוד קורותיהם של קורבנות שואה ב"תיקים אישיים". ע"פ המידע שהתקבל במגזין לתוך הלילה עולה כי מדובר בשלב נוסף וחשוב באיסוף שמות קורבנות השואה. יד ושם מוביל את המיזם מאז הקמתו, והצליח להגדיל את מאגר שמות הנספים שהיה בידיו ע"י מתודות וטכנולוגיות שפיתח מ-2.7 מיליון שמות בשנת 2004 ,ל-4.8 מיליון שמות כיום. כמעט פי שניים מהמאגר שהיה זמין בתחילה באינטרנט. "בשני העשורים האחרונים יד ושם מוביל מיזם רחב היקף לאיסוף ולסריקה של עשרות מיליוני דפי תיעוד מתקופת השואה, בעשרות שפות בכל רחבי אירופה, ובהם בין השאר מידע על גורלם של היהודים. "אנחנו ממחשבים מתוכם בין השאר מידע רב ערך על קורבנות השואה, ועל גורלם" אמר למגזין לתוך הלילה ביום שני האחרון (20.04) מנהל אגף הארכיונים ביד ושם, ד"ר חיים גרטנר, והוסיף כי בגרסה החדשה של "מאגר שמות קרבנות השואה", נוספה האפשרות לקבץ את המידע ב"תיקים אישיים" ובהם מידע ממקורות שונים על אדם אחד. יד ושם יצר עד היום למעלה מ-300 אלף תיקים אישיים כאלה.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
"מטרתנו המרכזית היא לאגור ולאגד את אבני הבניין של הזיכרון על השואה" אמר גרטנר, והוסיף כי לצד אתגר האיסוף, יד ושם שואף להפוך את המידע האנלוגי לדיגיטלי. "חלק מהקושי הוא שגם אם נדמה כי זהו אותו אדם, אי אפשר לדעת. כי המקורות השונים לא דייקו תמיד בתאריכי לידה, מקום מדויק של מגורים ועוד" מסביר גרטנר. אחת הבעיות הקשות ביותר להתחקות אחר מסלולו של שם הוא קישור המקומות בו היה האדם. מקומות שינו שמות, ותחת מדינות שונות די הרבה באירופה של אותה תקופה. המאמץ הוא בקישור למרות השינויים. גרטנר הסביר כי "קשה אוטומטית לחבר ידע, ולכן היינו צריכים למצוא דרכים מתוחכמות למצוא קשרים ולהציגם, בצורה ממוכנת ואף ידנית".
סיפור אחד מבין המיליונים הוא של יהודה ליב ברודר, שהיה בן 27 בתחילת מלחמת העולם השנייה, וגר בעיר בנדין בפולין. כמחצית מתושבי בנדין היו יהודים. המידע במאגר השמות על גורלו של ברודר היה מבוסס בתחילה על שני "דפי עד", דפי עדות שמילאו קרובי משפחה, אח ודודה, ששרדו. "רוב המידע בשני הדפים הללו דומה, אם כי הם מעשירים זה את זה, ובכל מקרה שניהם מעידים שנרצח, ומשערים שבאושוויץ. בנוסף מצאנו את שמו של ברודר ברשימת יהודים בגטו בנדין וגם פריט המידע הזה נמצא במאגר" הסביר גרטנר, והוסיף כי " לפני כשנה צילמנו באחד הארכיונים בפולין תיעוד ומצאנו רשימה נדירה, רשימת קבורה של יהודים שנרצחו ביריות בעת נסיון בריחה מבנדין בין ה-22 ל-26 ביוני 1943. היכולת שלנו כיום לחבר בין פרטי המידע הללו שעוסקים באדם אחד – מאפשרת לנו ליצור "תיק אישי" ובו כל מקורות המידע על יהודה ליב ברודר. המידע הזה חשוב לעולם ובודאי לבני משפחתו". אבני הבניין של זיכרון השואה כעת לאט לאט מסתדרים עבור קורותיהם של קורבנות רבים. כעת, המשתמשים במאגרי המידע הממוחשבים של יד ושם יוכלו לעזור, ולהשפיע.
אז מה צריך לעשות? לגלוש ב"מאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה" של יד ושם באינטרנט לאתר רשומות-מידע שקשורות לדעתכם לאדם אחד, ולמלא הצעה לחיבורם לתיק אישי.
"יצאנו בקמפיין השבוע, בעברית ובאנגלית, במטרה להיעזר ב"חכמת ההמון" ולאתר "תיקים אישיים" חדשים, בעזרת הציבור הרחב. החיבור הזה חשוב מאין כמוהו לזיכרון קרבנות השואה, להחזיר לנו שם, סיפור חיים של אדם, משפחה וקהילה שאבדו" אמר גרטנר. בנוגע לפעילות בימי וירוס הקורונה, גרטנר הוסיף כי ישנה עלייה בעשייה במאגרים. "אלפי אנשים פונים אלינו ויכולים לעזור במידע על קרובי משפחה ועל קהילות, ושם מוצאים דברים מדהימים עבור אנשים" הסביר גרטנר. בגירסה החדשה של מאגר שמות קרבנות השואה הזמין באתר יד ושם באינטרנט, יוכל כל אדם להציע הצעה לקיבוץ של פריטי מידע שונים שקשורים לאותו אדם. בכך, מקווים ביד ושם, חוכמת ההמונים תוכל לעזור לשחזר את החלקים החסרים בידע שלנו על קרבנות השואה. גרטנר קבע: "דווקא כשאנשים בבתים, יכול להיות הזמן המתאים וההזדמנות עבורם לנסות לחבר חיבורים יקרי ערך. אנחנו סבורים שיש הזדמנות בזמן הלא שגרתי הזה לתרום לזיכרון היהודי".
לקבלת מידע נוסף, ולהנחיות מפורטות יותר לחצו כאן לכיצד להציע "תיק אישי" חדש.
