ע"פ הערכות המשרד, כמות הפסולת הכוללת לשנת 2020 תעמוד על כ-10.5 מיליון טון. זאת כאשר חלק משמעותי מפסולת הבניין יושלך בשטחים פתוחים באופן לא חוקי, ולא יגיע לאתרי הטיפול והמחזור המורשים. ההשלכות יוצרות מפגעים סביבתיים בצורת זיהום מי תהום ונגר עילי, פגיעה נופית ואף מפגעי אבק.
בתחילת החודש, המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה עיכבה לחקירה מנהל עבודה, נהג משאית ובעליה לאחר תיעוד אותה משאית פורקת פסולת בניין בשטח פתוח בנתיבות שלא כחוק. אך היא לא היחידה. ע"פ הערכות של המשרד, כמות הפסולת הכוללת לשנת 2020 תעמוד על 10.5 מיליון טון פסולת. עלות הטיפול השנתית במפגעי פסולת בנייה יכולה להגיע ל-100 מיליון שקלים בשנה. זאת כאשר בשנים 2018 ו-2019 יצרו בישראל 6.2 מיליון טון פסולת בניין בממוצע בשנה. חלק משמעותי מאותה פסולת הושלך ויושלך בשטחים פתוחים באופן לא חוקי, ולא יגיע לאתרי הטיפול והמחזור המורשים. ההשלכות יוצרות מפגעים סביבתיים רבים כגון זיהום מי תהום ונגר עילי, מפגעי אבק ופגיעה נופית.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
בחזרה למקרה בנתיבות. בהודעה לתקשורת נמסר כי החשודים שנלקחו לחקירה מוכרים למשטרה הירוקה. רק בשנה החולפת, תפס המשרד שתי משאיות תחת בעלותם בפעילות השלכת פסולת לא חוקית, ואף התנהל מולם הליך הסרת מפגע סביבתי משמעותי בשנת 2019 בשטח חקלאי במועצה האזורית חוף אשקלון. הגשת כתב אישום פלילי יוחלט בהתאם לממצאי חקירת המשטרה הירוקה. תפיסת הכלים שבאמצעותם בוצעו העבירות הסביבתיות מהווה את אחד הכלים להגברת הציות הסביבתי ולמניעת הישנות העבירות.
ע"פ הצעת תיקון החוק לשמירת הניקיון (תשע"ט- 2018) של המשרד להגנת הסביבה להסדרת הטיפול בפסולת בנייה ומניעת השלכתה ברשות הרבים, שאושרה בנובמבר 2018 בקריאה ראשונה בכנסת, תגרום לכך שהכסף שהציבור ישלם יגיע ליעדו, לאתרים המורשים. צעד משמעותי ללחימה בתופעת ההשלכות.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "מחזור החומרים מאפשר צמצום כריית משאבי טבע ומחצבים, חיסכון בעלויות היצור, חיסכון בהובלת חומרים ומונע מפגעים היכולים להיווצר כתוצאה מהפסולת", והוסיפו: "כיום, שרשרת הטיפול בפסולת הבנייה אינה מוסדרת מבחינה רגולטורית, עובדה המנוצלת על-ידי גורמים עבריינים לגריפת רווחים בלתי חוקיים על חשבון הציבור והמדינה. תיקון החוק מגדיר את השחקנים המרכזיים בשרשרת הטיפול בפסולת הבניין, וקובע את התפקידים, הסמכויות והחובות של כל אחד מהם".
המשרד להגנת הסביבה רוצה להבטיח את הגעת פסולת הבניין אל האתרים המורשים שבהם מתבצעים טיפול ומחזור סביבתיים, ובכך לצמצם באופן ניכר את הפגיעה בשטחים הפתוחים. "עם תחילת עבודתה של הכנסת ה-23, המשרד ימשיך לקדם חוק חשוב זה" נמסר למגזין לתוך הלילה.
מפקד המשטרה הירוקה, יוסי בר, התייחס לתפיסת המשאית בנתיבות: "המשרד להגנת הסביבה ימשיך ויפעל למיצוי שלל הסמכויות המוקנות לו הן במישור המנהלי והן במישור הפלילי, זאת לצורך מיצוי כל הפעולות האפשרויות כדי למגר את תופעת השלכת הפסולת בשטחים פתוחים בפרט ועבירות סביבתיות בכלל", והוסיף: "המשטרה הירוקה תמשיך לבצע פעולות אכיפה ממוקדות כנגד יעדי פשיעה, ותיישם את הסמכויות המוקנות לה – לרבות סמכות החקירה ותפיסת הכלים שאיתם בוצעה העבירה. נמשיך לפעול להגברת ההרתעה כנגד הזיהום הסביבתי".
מדד ההצלחה של המשטרה הירוקה של המשרד נקבע ע"י פגיעה בפעילות השוטפת של העבריינות הסביבתית. בין שלל האמצעים שניתנו למשטרה הירוקה מכורח הסמכויות שהואצלו עליה ניתן למנות תפיסת כלים וחפצים שבאמצעותם בוצעו עבירות סביבתיות. נכון לכתיבת שורות אלה, ע"פ מדדי המשרד נתפסו החל מתחילת שנת 2019 ועד ימינו 165 כלים ב-114 אירועי אכיפה.
