תיעודים מהשבועות האחרונים הציגו כי כלי הארטילריה העתיק ששומש מה-7 באוקטובר ע"י כוחות צה"ל במערכה "השקטה" בצפון מול גבול לבנון. מאות שנים לאחר שהופסק השימוש בו במחוזותינו על-ידי צבא סדיר, כלי הנשק "חזר לשירות" בשדה הקרב ע"י חיילי צה"ל. הרשת אמנם געשה עם שימושים בבינה מלאכותית ואילתורים נוספים לבדיחות על-גבי האירוע, אך זהו אכן אירוע היסטורי.
צליל החבל, ומשקולת הנגד, בתנועה באוויר. כדורי אש מעבר לחומה. לראשונה מזה מאות שנים, חזר כלי ארטילריה עתיק- הטרבושה-"לשירות קרבי פעיל" במסגרת צבא סדיר באזור סוריה-פלשטינה. זאת במסגרת פעילותם של חיילי מילואים במערכה בצפון המדינה. למעשה, השימוש בטרבושה הופסק באיזורינו עם הופעת התותח בערך בשנת 1517. בעיתון "דהמרקר" דווח כי צה"ל אישר בשלב כלשהו שאכן מדובר ב"יוזמה נקודתית" של מספר חיילים בגבול הצפון. במענה לפניית המגזין, חזרו בדובר צה"ל כי הצבא לא משתמש בשגרה באמצעים עתיקים, וחידדו כי מדובר בפריט יחיד וביוזמות נקודתיות. זאת לאור דיווחים סותרים על מספר יחידות בתקשורת הישראלית.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
הטרבושה הוא כלי ארטילריה להעפת קלע דרך מערכת הנעזרת בחבלים ובמשקולת נגד. זאת במקום כף המוחזקת במקום, שלאחר שחרורה מעיפה את הקלע. הטרבושה, מכורח החבל, אלסטית יותר ופועלת כמעין רוגטקה בקנה מידה גדול הרבה יותר. הטרבושה אמנם נהפכה לסמל לחימת המצור בימי הביניים אך להאם ידעתם שיש כשני סוגים? בעיקרון, יש את העתיקה יותר שנמשכה ע"י אנשים ליצירת התנופה לזריקת הקלע, ויש את המאוחרת יותר שגרסה מסוימת שלה תועדה בסרטון. כן כן זו עם משקולת הנגד. תיאורים מוקדמים של מכלול הטרבושה המוקדמת נכתבו עוד במסמך מהמאה הרביעית לפני הספירה בסין. גרסה זו של הטרבושה יוצאה מערבית לסין בסוף המאה החמישי לספירה. כך הועברה מהעולם הערבי אל אירופה והעולם המערבי לאורך המאות.
ראש המגמה להיסטוריה צבאית במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר אילן, הד"ר טל טובי, מסר למגזין כי "התיעוד הצבאי האחרון אודות השימוש בטרבושה הוא במהלך המצור שהטיל קורטז על עיר הבירה האצטקית טנוצ'טיטלאן ב-1521. נשק קלע כדוגמת הקטפולטה היה בשימוש במהלך מלחמת החפירות בחזית המערבית להשלכת רימוני יד. בהמשך החולפו במרגמות קלות". ד"ר טובי חידד כי "יש עדויות על שימוש בנשק כזה במהלך מלחמת האזרחים בסוריה וכן של מפגינים נגד המשטרה באוקראינה ב-2014".
א', אחד משלושה לוחמי מילואים יוצאי פלחה"ן גולני שהשתמשו בכלי העתיק, מסר בשבוע שעבר לאתר Ynet כי השתמשו בכלי המצור והארטילריה העתיק לשריפת צמחייה בלבנון, ולחשוף מתקני חיזבאללה. "הרעיון להשתמש בכלי הזה נבע משתי סיבות", אמר, "צמרת הצבא בוגדים בנו, בוגדים בעם ישראל, מביבי דרך גנץ, דרך כל הצמרת הביטחונית. הם יכלו לשרוף את כל לבנון ביום אחד. זה לא נובע מחוסר יכולת אלא מחוסר רצון". א', שנמצא במילואים עוד מהשבעה באוקטובר, עוד הוסיף כי השימוש בכלי החל עוד באוקטובר. שימוש שרק כעת התפרסם. "האמריקנים עשו את זה יפה מאוד בוויטנאם בעזרת חביות נפל"ם. הסיבה השנייה היא שלשרוף צמחייה כמו בדרום לבנון לא יעזור עם הפצצות ה'לגיטימיות'. מניסיוננו האישי במלחמת לבנון השנייה, החימוש ה'רגיל' לא יודע לשרוף וראינו צורך להשתמש בטרבושה" הסביר לאתר החדשות, ומסר: "פתחנו גוגל ובעזרת ידע טכני הבנו איך עושים את זה. אנחנו אנשים שעובדים באזרחות בעבודות טכניות, וזה איפשר לנו להבין איך משתמשים בכלי הזה. כוחות אחרים ראו כי טוב והתחילו להשתמש בו גם".
בתגובה לדבריו, צה"ל הודיע כי "מדובר בהתבטאות חמורה העומדת בניגוד מוחלט לפקודות, לערכי צה"ל ופוגעת בממלכתיות של הצבא. מפקדיו של משרת המילואים יקיימו איתו בירור בנושא והוא יטופל פיקודית ומשמעתית בהתאם".
כל זאת לא מנע ממשתמשים רבים לציין את האירוע יחד עם פרסום יצירות בינה מלאכותית ותמונות מצחיקות בנושא. משתמש אחד כתב "טרבושה זה לחלשים" וצירף תמונה של קסדה דמוית קסדה הלנית מהסרט הפופלארי "300" יחד עם כוונת. אחר יצר עם תוכנת בינה מלאכותית תמונה של צה"ל משתמש בכלי קלע וארטילריה עתיקים.
