ע"פ אומדן כלל הערכות שיצאו מהגופים שפעלו לכיבוי גל השריפות הנרחב עולה תמונה מדאיגה. בין אם בשל תקלה, טעות אנוש או בשל התלקחות בשל ירי ארגון הטרור חיזבאללה מלבנון- הנזק הוא משמעותי. בעת האירוע המתגלגל, השר לביטחון לאומי היה ברובו באולפן טלוויזיה ובעת אירוע הצדעה בבירת ישראל. לא התקבלה תגובה מצד המשרד להגנת הסביבה באשר להנחיות השרה לאור המצב. אמנם ההיקף האמיתי של הנזק שנגרם עדיין לא ידוע, אך קק"ל הודיעה כבר לאחר הערכה לאחר שחלק ממוקדי הדלקות כובו כי הנזק עקב השריפות כפול מהנזק שנגרם בימי מלחמת לבנון השנייה.
בוער: כ-16 אלף דונמים של טבע וחורש טבע נשרפו במהלך גל הדלקות בכ-100 מוקדים שונים בצפון ישראל. כך עולה משכלול כלל העדכונים מצד הגופים שפעלו לכיבוי השרפות. ביניהם, שירות כבאות והצלה לישראל (כב"ה), קרן קיימת לישראל (קק"ל), רשות הטבע והגנים (רט"ג), משטרת ישראל, כיתות הכוננות, טייסת הכיבוי "אלעד" וגופים נוספים. ע"פ הערכות רט"ג, ברמת הגולן נשרפו כ-10 אלף דונמים עקב ירי מלבנון. בהקשר הזה, רט"ג הודיעה כי השריפה ברמת הגולן "חוללה נזק משמעותי בחלקים גדולים של שמורת הטבע יער יהודיה ובערוץ הזוויתן, כולל חלק מהנקיק השחור. על פי ההערכות, השיקום של חלק מהשטחים יימשך כמה שנים". ע"פ הערכות כב"ה, בעמיעד נשרפו כארבעת אלפים דונמים. ע"פ הערכות קק"ל, ביער ביריה נשרפו 800 דונמים מנפילת כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) של ארגון הטרור חיזבאללה. זאת מתוך כ-20 אלף דונמים של יער. ע"פ קק"ל, באותו מקום נפל כטב״ם במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006. המקום עבר שיקום נרחב, אך נפל שלשום בשנית כטב״ם שמחק את השיקום. אתמול, עוד עבדו במרץ צוותי כיבוי של קק"ל ושל כב"ה לכיבוי שרפה שהחלה יום לפני כן ביער ברעם של קק״ל ככל הנראה מנפילות של חימוש אויב במקום.
- בג"ץ הורה על השהיית חקירת המבקר את צה"ל ושב"כ בנוגע למחדלי אירועי ה-7 באוקטובר, בשלב זה של הלחימה
- דעה: עוד כמה פסעים שכאלה, והניצחון המוחלט יהיה ניצחון פירוס לישראל
- ע"פ הערכות: כ-16 אלף דונמים נשרפו בגל השרפות בצפון הארץ
- באי קטן בתעלת למאנש, עקב יוזמה חדשה המוסתרים והמסתירים בתקופת מלחמת העולם השנייה נחשפים-מחדש
- דעה: נתניהו הצליח לזקק ניצחון פוליטי צר באירוע הגשת שמו להסגרה בבית הדין הפלילי בהאג, ולסנדל את מתחריו
בד בבד, תוך כדי ניסיונות ההשתלטות על כל 96 מוקדי האש, קק"ל הודיעה כי הנזק הנאמד היה כבר כפול מהנזק שנגרם במהלך מלחמת לבנון השנייה. עוד דווח ביער רכס סולם ראש הנקרה נשרפו כ-1200 דונם וביער קרן נפתלי נשרפו כ200 דונם עם נזק חלקי במקום. 90% מיער הרי נפתלי נשרף, מדובר על כ 8000 דונם שנשרף בעוצמות שונות. מדובר על נזק משמעותי גדול של כ-14 אלף דונם לעומת 7 אלף דונם ממלחמת לבנון ה-2. לאחר שיגיעו לכל האזורים בקק״ל מעריכים כי הנזקים יגדלו אף יותר. ע"פ דיווח של עיתון מעריב, בשבוע החולף נשרפו חוץ מהשרפות ברמת הגולן ועמיעד עוד תשעת אלפים דונמים ברכב רמים ובביריה. עוד דווח כי לפחות 16 בני אדם נפצעו קל בפעולות הכיבוי הסבוכות. בריאיון לעיתון מעריב, שלי בן ישי, מנהל מרחב צפון בקק"ל, אמר כי "יש מורכבות ואתגר מאוד גדול להחזיר את הירוק והטבע לצפון. ברמה העקרונית הצומח יתחדש, האקולוגיה חזקה, הטבע חזק. תוך 40 שנה נראה נוף יפה מתפתח, אבל עד אז – אני מאמין שעד עשר שנים – נתחיל לראות התחדשות טבעית ונתחיל את הטיפוח של ההתחדשות הטבעית ושיקום הנזקים. זה תהליך ארוך של הרבה עבודה, תהליך לא פשוט עם הרבה אתגרים".
יו״ר קק״ל, יפעת עובדיה לוסקי, מסרה ביום שלישי כי "בעיצומו של ירי הטילים המאסיבי של חיזבאללה, צוותי החירום של קק"ל ניצבים בחזית המאבק בשריפות שמשתוללות ביערות ובשטחים הפתוחים בצפון. המאבק חולש על מוקדים רבים והוא מאתגר ודורש תיאום עם שירותי הכבאות, כוחות הביטחון והרשויות המקומיות. כלל הצוותים שלנו עובדים ללא לאות, לילות כימים, כדי להשתלט על הלהבות המשתוללות, להציל חיים ולמנוע נזק בלתי הפיך", והוסיפה: "הנזקים בצפון עצומים ועוד קשה לאמוד אותם. מלאכת השיקום תהיה גדולה, אך כפי שנרתמנו לסייע לתושבי הדרום, נהיה גם למען תושבי הצפון״.
במקביל, במהלך האירועים בצפון נרשמה ביקורת ציבורית רבה בנוגע להתנהלותו של השר לביטחון לאומי, יו"ר מפלגת עוצמה יהודית איתמר בן גביר, האמון על שירות הכבאות וההצלה. ע"פ דיווח בכאן11, הזמן השריפות המשתוללות בצפון ביום שני האחרון, השר נכח באולפן הטלוויזיה של ערוץ 14 ובאירוע הצדעה בבריכת הסולטן בירושלים. אירוע שהארגן שר המורשת עמיחי אליהו ממפלגתו. בד בבד, בעת אירועי השריפות בצפון, השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, כן הייתה בדרכה להיפגש עם ראשי רשויות מצפון הארץ.
כך, השרה דיברה דרך מערכת זום בדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת העוסק ב"חוק אקלים" שהוגש מטעם משרדה. במסגרת הדיון בועדה בראשות ח"כ יעקב אשר אמרה השרה כי "החוק לא הכי טוב שיש, אבל הכי טוב במסגרת הממשלתית, אל מול העשייה שלנו מול המשרדים האחרים". ע"פ דיווח של אתר Ynet, החוק מעגן יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 בשיעור של 30%, ביחס לכמות פליטות גזי החממה שנמדדה בשנת 2015 (שנת הבסיס). כמו כן קובע החוק יעד אסטרטגי ארוך טווח לאיפוס פליטות נטו עד לשנת 2050. כדי לממש את היעדים האלו קובע החוק תהליך עבודה ממשלתי סדור ומובנה להכנה ועדכון אחת לחמש שנים של תוכנית משקית מקיפה ליישום היעדים, ולדיווח שנתי על ההתקדמות ביישומה.
מנגד, מספר ארגוני סביבה פרסמו את ההסתייגויות שלהן לחוק המוצע לקראת הדיון. "הצעת החוק המובאת בפני הוועדה, מלבד הכותרת שניתנה לה, אינה נותנת מענה משפטי אמיתי, והיא מהווה עלה תאנה להמשך הפקרת תושבי ישראל להשלכות המשבר", כתבו בארגון "אדם טבע לדין" בעמדתם לקראת הוועדה. "מדובר בהצעת חוק מחוררת, שאינה נותנת את המסגרת המינימלית הנדרשת לשם ההתמודדות של ישראל עם משבר האקלים ולהנעת המעבר הנדרש לכלכלה דלת פחמן". ב"אדם, טבע ודין" עוד ציינו כי היעד של 30% הפחתה ל- 2030 הוא נמוך מדי מול יעד האיחוד האירופי לשנת 2030 העומד על 55% הפחתה משנת 1990. בנוסף, הבעיה החמורה ביותר היא האפשרות שהחוק מעניק לממשלה לשנות ללא פיקוח פרלמנטרי או ציבורי את היעדים ואת שנת הבסים בצו.
מלשכת השר בן גביר נמסר לשירות השידור הציבורי: "השר הגיע לחמש דקות בלבד לאירוע הצדעה לגיבורי 7 באוקטובר. לא בילוי ולא הופעה. חבל שאתם לא מספרים שקדמה להופעה הערכת מצב עם נציב כבאות, שיחות עם ראשי מועצות וראשי עיר בצפון, השתתפות בטקס לזכר חללי הכבאות והבוקר גם הערכת מצב בצפון. השר בן גביר עובד 24 שעות ביממה למען הציבור – אבל אתם בתקשורת תמשיכו לתקוף אותו".
למרות פנית המגזין בנוגע לאירועי השרפות הצפון, נכון לכתיבת שורות אלה לא התקבלה תגובת המשרד להגנת הסביבה באשר להנחיות השרה לנושא השרפות בצפון.
