בחקירה משותפת של השב"כ, משטרת ישראל, המלמ"ב ובליווי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, האזרחים, חלקם יוצאי התעשיות הביטחוניות, נחקרו בחשד לביצוע עבירות חמורות, ביניהן עבירות נגד ביטחון המדינה. משירות הביטחון הכללי נמסר: "פרשיה זו ממחישה את הנזק הפוטנציאלי לביטחון המדינה, הגלום בעסקאות המבוצעות על ידי אזרחים ישראלים, מול גורמי חוץ, שלא על פי הדין ובכלל זה החשש כי טכנולוגיה זו עשויה לזלוג למדינות עוינות לישראל".
הותר לפרסום: מעל 20 אזרחים ישראלים, בהם יוצאי התעשיות הביטחוניות, נחקרו בחשד לביצוע עבירות נגד ביטחון המדינה, עבירות על חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, עבירות הלבנת הון וכן עבירות כלכליות נוספות. זאת במסגרת חקירה משותפת של שירות הביטחון הכללי (השב"כ) , היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) בלהב 433 במשטרת ישראל, הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) שהתקיימה בחודשים האחרונים בליווי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
במסגרת החקירה עלה כי החשודים עסקו בפיתוח, ייצור, ביצוע ניסויים ומכירת טילים משוטטים חמושים (Loitering munition) עבור מדינה באסיה, שלא כדין. במהלך החקירה עלה כי החשודים קיבלו הנחיות לפעולה מגורמים הקשורים באותה מדינה זרה, בתמורה לקבלת כספים בהיקפים גדולים וטובות הנאה נוספות. ע"פ המשטרה, החקירה מלמדת כי הקשר בין החשודים לגורמים באותה המדינה באסיה, התנהל בחשאי, תוך ניסיון להסוות את הגורם אליו מיועדים הטילים.
ע"פ המשטרה, החקירה חשפה מידע רב אודות שיטות הפעולה של אותם גורמים זרים אל מול ישראלים, לרבות שימוש בטכניקות של הסתרה וחשאיות בביצוע העסקאות ובהעברת התמורה להן. בימים אלה הועבר חומר החקירה לבחינת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
ע"פ הפרשן הצבאי של עיתון "הארץ", עמוס הראל, נראה שאחדים מהחשודים מוכרים למשטרה מחקירות קודמות, ורבים מבין החשודים יוצאי מערכת הביטחון, כולל ממלאי תפקידים לשעבר בצה"ל ובתעשיית הביטחון הישראלית. ע"פ הראל, המדינה המיוחסת אינה מדינה עוינת לישראל, אך ממנה קיים חשש לזליגה של אמצעי לחימה לידי גורמים עוינים כמו איראן. במקביל, מדובר בפרשה בה הועברו, ע"פ החשד, מיליוני שקלים תוך ידיעה מודעת של החשודים לכללי המותר והאסור בייצוא הביטחוני. עוד חשף הראל כי ע"פ החשד, נעשו בפרשה מאמצי הסתרה מרובים תוך שימוש במתווכים בין היצרנים ללקוח הקצה במסגרת העברה מורכבת של כספים לנתיב עקיפת הרשויות בארץ.
"לאורך השנים הקשרים הכלכליים עם מדינה זו טעונים, אם בגלל החשש להכעיס מדינות אחרות ואם בשל הסיכון המבוסס, שלפיו מידע שמועבר אליה עלול להתגלגל לידי צדדים שלישיים או לשמש לריגול תעשייתי על חשבונה של ישראל" כתב הראל. החשש המהותי מבחינת הטכנולוגיה הישראלית הוא גם האפשרות, שאינה יוצאת מהכלל, על אפשרות של "הנדסה הפוכה" במידה והטכנולוגיה תונגש לאותם צדדים שלישיים.
מנגד, כתבת "זמן ישראל", טל שניידר, תהתה ברשתות החברתיות "למה הם נחקרים ולא עצורים? אם הסיפור גדול, אפשר היה לחשוב שיישבו במעצר כלשהו? אפילו מעצר בית", והוסיפה: "באיזה סרט במדינה נורמלית אנשים משגרים טיל/רקטה משוטטת במרכז הארץ באיזור מגורים והם לא עצורים".
משב"כ נמסר: "פרשיה זו ממחישה את הנזק הפוטנציאלי לביטחון המדינה, הגלום בעסקאות המבוצעות על ידי אזרחים ישראלים, מול גורמי חוץ, שלא על פי הדין ובכלל זה החשש כי טכנולוגיה זו עשויה לזלוג למדינות עוינות לישראל".
