זאת בניגוד לבקשת היועץ המשפטי לממשלה למחוק את פרשת המניות בטענות של התיישנות. יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, מסר בנוגע להחלטה: "זהו יום גדול במאבק למען חשיפת האמת בפרשת השחיתות החמורה בתולדות המדינה.
דרמה בפרשת המניות והצוללות: למרות בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש), הד"ר אביחי מנדלבליט, בית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר את בקשת המדינה למחוק מעתירת הצוללות של התנועה לאיכות השלטון את פרשת המניות. זאת למרות בקשתו החוזרת ונשנית של היועמ"ש. בהתאם, הורה בית המשפט לתנועה לתקן את העתירה תוך 21 יום, על מנת שכל הפרשות הכרוכות בצוללות וברכש כלי השיט, לרבות פרשות המניות, העמלות, אישור מכירת הצוללות למצרים, רכש ספינות המגן ורכש הצוללות המיותרות, ידונו יחד.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, מסר בנוגע להחלטה בשעתו: "זהו יום גדול במאבק למען חשיפת האמת בפרשת השחיתות החמורה בתולדות המדינה. אנחנו משוכנעים שבעזרת בית המשפט העליון, בסופו של יום האמת תצא לאור", והוסיף: "התמיכה הציבורית שפרשת הצוללות זוכה לה, לא תאפשר להטביע את השחיתות בפרשה זו במעמקי הים".
כזכור, היועמ"ש ביקש למחוק את עתירת הצוללות כי לשיטתו, מרגע שהוא נתן את ההחלטה שלו שלא לפתוח בחקירת המניות – עתירת התנועה לאיכות השלטון מתייתרת. התנועה לאיכות השלטון התנגדה לבקשת היועץ ואמרה שהיא לא מתייתרת, אלא בסה"כ צריך לעדכן אותה בהתאם להתפתחויות.
"ביום ראשון בשבוע שעבר, שלושה ימים לאחר שפרסם את הודעתו בדבר ההחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית בפרשת המניות, הגישה הפרקליטות לבג"ץ את תגובתו של היועץ לעתירת התנועה לאיכות השלטון. העתירה תויגה בטעות בשיח הציבורי ככזו העוסקת אך ורק בפתיחה מחדש של החקירה בתיק 3000 – פרשת הצוללות. היא אכן גובתה בתצהירים ובעבודת תחקיר מרשימה, שתכליתה להוביל למסקנה כי הקביעה הנושנה של מנדלבליט, עוד משנת 2017שלפיה נתניהו כלל אינו חשוד בפרשה זו – אינה יכולה לעמוד" נכתב בפרשנות באתר החדשות זמן ישראל, והוסבר: "לשיטתו של מנדלבליט, עם פרסום החלטתו שלא לחקור, התשתית העובדתית של העתירה השתנתה, וכעת צריך למחוק את העתירה ובמידת הצורך – לאחר שהתנועה לאיכות השלטון תלמד את ההחלטה החדשה, וככל שהיא לא תהיה שבעת רצון – להגיש עתירה חדשה. כמובן, אחרי מיצוי הליכים חדש, מבראשית. תרגיל מבריק מספר תרגילי המסמוס ליועצים פאסיביים".
הלכה למעשה, מנדלבליט אכן פירק את העתירה תחת שלושה נושאים מרכזיים: המניות, כלי השיט והעתירה עצמה. "למה הפירוק לגורמים הוא תרגיל מתוחכם נוסף? בדיוק מפני שהמידע החדש שהתברר שנושא המניות, מקרין באופן ישיר על קבלת ההחלטות השלטונית של נתניהו בפרשת כלי השיט".
התנועה לאיכות השלטון מסרה לבג״צ בשעתו כי היא עומדת על עתירתה ודרישתה לפתוח בחקירה פלילית בפרשת המניות. ״העותרת מתנגדת לטענת המשיבים כי עליה למצות הליכים מבראשית, ולאחר מכן להגיש עתירה חדשה בנוגע לסעד של פתיחה בחקירה פלילית, וזאת מן הטעם שסעד זה לא התייתר וכן לנוכח העובדה כי חלק הארי של התשתית העובדתית הרלוונטית לסעד זה לא השתנה ועומד בעתירה זו" מסרו בתנועה, והודיעו: ״דרישת המשיבים לקיים מיצוי הליכים מחודש, ובוודאי לנוכח פניותיה המרובות של העותרת עובר להגשת עתירה זו, אינה מתיישבת עם תכליות מיצוי ההליכים במקרה דנן ודומה כי כל מטרתה היא גרירת רגליים, התשת העותרת והימנעות מדיון לגופו של עניין״.
התנועה גם התייחסה לתגובת היועמ"ש: ״העותרת ובאי כוחה, אשר בילו את אותו היום במחיצת באי כוח המשיבים בבית המשפט, הסכימו ללא היסוס, ומתוך קולגיאליות ושמירה על היחסים הטובים. מה רבה הייתה תדהמתם של באי כוח העותרת, כאשר רבע שעה בלבד לאחר שניתנה הסכמתם לבקשת ארכה זו, פורסמה בשלל ערוצי הטלוויזיה החלטתו המינהלית של היועמ״ש שלא לפתוח בחקירה, אשר פורסמה בתיאום מושלם עם פתיחת מהדורות החדשות בערוצי הטלוויזיה השונים", וקבעו: "למותר לציין כי החלטה זו הועברה לידי העותרת על ידי כתבים שונים ולא על ידי באי כוח המשיבים״.
ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון, עו״ד תומר נאור, מסר לאחר קבלת תשובת מנדלבליט: ״לאחר קרוב לשנה וחצי שהתנועה פנתה ליועמ״ש פעם אחר פעם, ביקשה לפגוש אותו ולהעביר לו חומרים וזכתה להתעלמות גורפת, נזכר היועמ״ש לבקש כי העותרת תמצה הליכים", והוסיף: ״קשה לחמוק מהתחושה הקשה שמדובר בניסיון לגרור רגליים, להתיש את התנועה ולגרום לכך שלא יתקיים דיון בפרשת השחיתות החמורה בתולדות ישראל".
