בעתירה נטען כי סירובה של הממשלה לדון במועמדות אינו חוקי, מתעלם מחובות הממשלה בהתאם לחוק שירות המדינה מינויים, וכי סירובו של ראש הממשלה עשוי להיות התערבות עקיפה במינויים במערכת אכיפת החוק, בניגוד להתחייבותו בפני בג"צ. בעתירה נכתב כי "לצד לשון החוק (הנוקטת לשון ציווי) גם תכליתו של חוק המינויים מלמדת כי הממשלה חייבת למנות מנכ"ל למשרד ממשלתי, ואין היא רשאית להימנע, על דרך מחדל, מקיום חובה זו".
התנועה לטוהר המידות עתרה ביום שלישי לפני שבועיים (20.10) לבג"צ בדרישה לחייב את הממשלה והעומד בראשה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, להצביע על מועמדו של שר המשפטים לתפקיד מנכ"ל המשרד, עו"ד שמעון בראון. "אין הממשלה חייבת למנות אדם מסוים לתפקיד, והיא רשאית לדחות את הצעת השר למנות את פלוני לתפקיד. אולם, הממשלה אינה רשאית שלא למנות מנהל כללי למשרד ממשלתי, או לסרב לדון במינוי של מועמד, המוצע לה על ידי השר, לאחר שהמועמד נבחן ואושר על ידי ועדת המינויים" נכתב בעתירה.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
"משנמצאנו למדים כי הממשלה מחויבת למנות מנכ"ל למשרד ממשלתי, וכי אין ביכולתם של הסדרים שונים שקבעה הממשלה בתקנונה להצדיק אי-מינוי שכזה" הוסבר בעתירה, ובסעיף אחר הורחב: "בחינת כלל נסיבות העניין, כפי שתוצג להלן, מוליכה למסקנה ברורה – פרק הזמן שחלף, שבו מיאנה הממשלה להתכנס לדון במועמדותו של המשיב 7 (עו"ד שמעון בראון- א"ו), אינו פרק זמן סביר כלל. בהימנעות הממשלה מלדון במינוי, ובמחדלם של המשיבים 2 (ראש הממשלה נתניהו- א"ו) ו-3 (ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ- א"ו) להביא את הדיון לממשלה, הפרו ממשלת ישראל והמשיבים 2 ו-3 את החובה המוטלת עליהם מכוח הוראות חוק המינויים".
כזכור, נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, הודיע כי יאפשר על עבודתה של ועדת האיתור למינוי פרקליט המדינה למרות שטרם מונה מנכ"ל קבע, אך לא ברור אם יאפשר מינויים חשובים נוספים במערכת, כגון משנים ליועץ המשפטי לממשלה, במצב זה. בהתאם, אי-מינוי מנכ"ל של קבע בצירוף עמדתו הכללית של הנציב עשויה להערים קשיים בהמשך על הליך מינוי פרקליט המדינה.
התנועה לטוהר המידות מסרה כי "כיום מכהנת עו"ד סיגל יעקבי, המשמשת גם ככונסת הנכסים הרשמית והאפוטרופוס הכללי, כממלאת מקום בתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים. דבר הפוגע בפעילות המשרד ומקשה על עבודתה של יעקבי", וציינה שעתרה לבג"צ "גם בעניינו של ממלא מקום מנכ"ל משרד הממשלה, מר רונן פרץ, אשר מכהן אף הוא כממלא מקום מנכ"ל המשרד למעלה משנה".
