זאת לעומת החלת האפשרות כרגע רק לעסקאות בשווי עד 660 אלף שקלים. התיקון החדש, בקידום משרד הביטחון, מאפשר גם העלאת רף שווי העסקאות שיהיו זכאיות להטבה באישור מנכ"ל המשרד. ממשרד הביטחון נמסר: "הבקשה נבחנה ואושרה לאחר אישור משרד האוצר ורשות החברות".
תיקון חדש לתקנות חובת המכרזים בהתקשרויות מערכת הביטחון, בקידום משרד הביטחון, קובע לעלות את סכום מתן פטור ממכרז בעסקאות של עד שני מיליון שקלים מעסקאות של עד 660 אלף שקלים. התקנות חלות על משרד הביטחון ועל חברות ממשלתיות ששר הביטחון אחראי עליהן, ביניהן רפא"ל ותעשייה אווירית. זאת במקרה בו עוסקים בחברות שמחזור העסקאות השנתי שלהן עולה על 1.1 מיליארד שקלים. תיקון שני אותו ביקשו לקדם במשרד הביטחון עסק בקביעה כי רק עסקאות שהיקפן עולה על חמישה מיליון שקלים יידרשו אישור או בחירת מנכ"ל ולא עסקאות של 1.8 מיליון שקלים כפי שקובעות התקנות כיום. נכון לכתיבת שורות אלה, נרשמו רק שבע הסתייגויות מהתיקון. הרשמת ההסתייגויות נסגרה היום.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
"חברות אלה, ככל תאגיד ממשלתי, מחויבות בעריכת מכרז בטרם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים. אלא שלא ככל תאגיד ממשלתי אחר, אותן חברות הינן גלובאליות ותחרותיות, לצד היותן ממשלתיות, ובהתאם חייבות להביא לידי ביטוי גם את הפן העסקי-מסחרי שבהן ולהבטיח מקסום רווחים, כדי להצדיק את קיומן" פתחו בדברי ההסבר למהלך, והוסיפו: "פעילות החברות הממשלתיות הביטחוניות בשוק תחרותי ודינאמי, בארץ ובעולם, מחייבת תגובתיות מהירה, גמישות מחשבתית, חופש פעולה וניצול הזדמנויות עסקיות, בייחוד כאשר אל מול אותן חברות ניצבות חברות, ישראליות וזרות, אשר אינן מחויבות בקיום מכרזים, בהתאם לחוק או בכלל, בטרם ביצוע כל התקשרות. העדר חובת קיום מכרז מקנה לחברות האחרות, בארץ ובעולם, יתרון מובנה משמעותי אל מול החברות הממשלתיות – יתרון שקשה מאוד, עד כדי בלתי אפשרי, להתעלות עליו בנסיבות מסוימות".
בשל הטענות להקלה רגולטורית, כתבו בדברי ההסבר: "הן רפאל והן תע"א עומדות בדרישת מחזור העסקאות השנתי האמור והעלאת סכום הפטור כמבוקש תביא להתייעלות רבה של חברות אלה. בכל אחת מהחברות היקף ההזמנות השנתי מגיע למיליארדי שקלים בשנה, אולם הערך הכספי של אחוז גבוה מסך ההזמנות אינו עולה על שני מיליון שקלים. כלומר, ההזמנות שמופקות על-ידי חברות אלה מהוות ברובן הזמנות שהיקפן הכספי נמוך וההשקעה הכרוכה בניהול מכרז בטרם הוצאת הזמנות כאמור הינה רבה", והרחיבו: "בהקשר זה ניכר כי העלות של עריכת מכרז על תהליכיו השונים עולה לאין שיעור על התועלת שבעריכתו. כל זאת נכון ביתר שאת כאשר נלקחת בחשבון העובדה כי גם כאשר לא מתנהל מכרז, עדיין כל אחת מהחברות מחויבת בשמירת עקרונות המנהל התקין, לרבות שוויון, הוגנות, היעדר משוא פנים ושקיפות, זאת הן בניהול הליכים תחרותיים אחרים שמנוהלים חלף מכרז והן בהתנהלות מול הספקים וקבלני המשנה השונים".
בנוגע לסעיף הנוגע לאישור מנכ"ל נכתב: "החברות מפיקות כמות גדולה של הזמנות שהיקפן הכספי נמוך והתניית הפטור או ההתקשרות עם הספק, בכך שיינתן אישור מנכ"ל, אינה תורמת רבות, שהרי בין כה מדובר במצב בו כבר ניתנה החלטת ועדה לאחר דיון מקיף בנושא ושקילת מכלול השיקולים הרלבנטיים. דרישת אישור מנכ"ל והעדר אפשרות להוציא הזמנה בטרם יינתן אישור זה מובילה גם היא לעיכוב בלוחות זמנים וביכולת החברה לעמוד בדרישות השוק התחרותי אל מול החברות הדינמיות שאינן כבולות באותן דרישות", אך סייגו: "כמובן שהדבר אינו מייתר את כל החתימות הדרושות בסבב החתימות בהתאם לנהלי הרשאות החתימה הפנימיים בכל חברה ומשכך קיימת בקרה נוספת שנדרשת ואשר מהווה רציונל מרכזי לדרישת החתימה של המנכ"ל".
לקבלת תגובה למהלך, מלשכת שר הביטחון בני גנץ הפנו למזכירות הממשלה, בניגוד להפניית מקים גוף התקשורת שקוף קודם לכן בפנייה דומה לדוברות משרד הביטחון. נכון לכתיבת שורות אלה, ממזכירות הממשלה לא התקבלה תגובה בנושא.
ממשרד הביטחון נמסר: "חוק חובת המכרזים חל גם על החברות הממשלתיות, שעליהן אחראי שר הביטחון, בכל רכש שהן מבצעות מספקים וקבלני משנה. לאחרונה התקבלה פניה מרשות החברות להעלות את סכום הפטור ממכרז, באופן שיגביר את הגמישות של התעשיות הביטחוניות הממשלתיות להתחרות מול חברות פרטיות במכרזים בארץ ובעולם. הבקשה נבחנה ואושרה לאחר אישור משרד האוצר ורשות החברות".
