זאת בניגוד לכהונת השר גבי אשכנזי שע"פ הסקר 48% מהציבור חושב שאין שינוי במעמד משרד החוץ במסגרת כהונתו. 61% מהציבור סבורים שפיזור הסמכויות במערך החוץ פוגע במדיניות-החוץ הישראלית במידה רבה או במידה רבה מאוד. מחצית מהציבור רוצים שדולנד טראמפ ימשיך לכהן כנשיא. ראש מכון מיתווים: "מדיניות-החוץ הישראלית נמצאת בצומת דרכים".
46% מהציבור הישראלי חושב שאם מירי רגב תיכנס לתפקיד שרת החוץ בנובמבר 2021 בהתאם להסכם הקואליציוני, מצבו של משרד החוץ יהפוך גרוע יותר. זאת לעומת 48% אחוזים מהציבור שחושבים שבכהונת השר הנוכחי גבי אשכנזי לא השתנה מצב משרד החוץ. כך עולה מסקר דעת הקהל השנתי של מכון מיתווים לחקר מדיניות חוץ אזורית. במקביל, כ-48% מהציבור תומכים במינוי של דיפלומטים ערבים לתפקידי שגריר מטעם ישראל בחו"ל, לעומת 21% המתנגדים לכך. הסקר בוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (700 איש ואישה, יהודים וערבים) ועם טעות דגימה של 3.5%.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
בד בבד, 51% מהציבור חושבים שאנשי משרד החוץ הם אלה שצריכים להוביל את תהליכי המשא ומתן המדיניים בין ישראל לשכנותיה, ולא נציגי מערכת הביטחון. עוד עולה מהסקר כי מחצית מהנשאלים רוצים כי דונלד טראמפ ימשיך לכהן כנשיא ארה"ב, לעומת 21% שרוצים שהמתמודד מטעם המפלגה הדמוקרטית ג'ו ביידן ייבחר. עוד עולה כי 40% מהנשאלים מעדיף שישראל תשקיע בפיתוח יחסים עם מדינות דמוקרטיות שאינן תומכות במדיניות ישראל בנושא הפלסטיני, בניגוד ל-32% שתמכו בפיתוח יחסים עם מדינות שאינן דמוקרטיות שתומכות במדיניות ישראל בנושא הפלסטיני. בהתאם, 40% חושבים שהסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות לא משפיע על הסיכוי להשגת שלום ישראלי-פלסטיני. 34% מהציבור חושבים שכן, לעומת 12% שחושבים שהוא אף מקטין את הסיכויים.
ראש מכון מיתווים, ד"ר נמרוד גורן, התייחס לממצאי הסקר: "מדיניות-החוץ הישראלית נמצאת בצומת דרכים. מצד אחד, יחסים משתפרים במזרח התיכון, ניסיון לפתוח דף חדש עם האיחוד האירופי, ובריתות מתחזקות באגן הים התיכון. ומצד שני, המשך קפאון עם הפלסטינים והתרחקות מפתרון שתי המדינות", והסביר: "מגמות אלו ניכרות היטב בממצאי סקר מיתווים. הציבור מאמין יותר מאשר בעבר ששיתוף פעולה עם מדינות ערב הוא אפשרי, עמדותיו כלפי האיחוד האירופי משתפרות קמעא, אם כי עדיין יותר רואים בו יריב מאשר ידיד, ואגן הים התיכון מצטייר כמרחב שייכות אזורית רלבנטי לישראל זאת, בעוד קידום השלום עם הפלסטינים נדחק לשוליים, למרות מרכזיותו עבור ישראל ויחסי החוץ שלה".
"המדד מראה רצון של הציבור במערך חוץ חזק ויעיל יותר, וגם מעיד על חשיבות שמייחס הציבור למרכיבים אזרחיים וערכיים בדיפלומטיה הישראלית – הרצון שדיפלומטים, ולא אנשי ביטחון, יובילו משאים ומתנים; התמיכה בהשתלבות אזרחים ערבים בתפקידי שגריר; וחשיבות הקשר עם מדינות דמוקרטיות, גם אם אינן תומכות במדיניות הממשלה בשטחים. בימים של אתגרים לדמוקרטיה הישראלית, זוהי מגמה חיובית" מסר גורן.
בנוגע לאיחוד האירופי, כ-43% מהנשאלים בסקר קבעו כי האיחוד יותר יריב של ישראל, לעומת 29% שקבעו שהינו יותר ידיד של ישראל. במקרה של סכסוך בין יוון וקפריסין לבין טורקיה במזרח אגן הים התיכון, 44% מהנשאלים חשבו שעל ישראל להישאר נייטרלית, בעוד 21% הביעו כוונה לתמוך ביוון ובקפריסין לעומת רק שלושה אחוזים בתמיכה בטורקיה. אך כשנשאלו האם האם לדעתך ישראל צריכה או לא צריכה לנסות לשפר את היחסים שלה עם תורכיה? 56% ענו בחיוב לעומת 32% שענו בשלילה.
מנהלת התכנית ליחסי ישראל-אירופה במכון, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מסרה כי"ממצאי הסקר מעלים תמונה מדאיגה לגבי הפער המתמשך בין התפיסה הרווחת בציבור שהאיחוד האירופי הוא יריב של ישראל לבין רשת הקשרים ההדוקה והענפה שיש לישראל עמו בתחומי הכלכלה, הסחר, המחקר והחדשנות, התיירות, החינוך, התרבות והביטחון", והוסיפה: "האיחוד האירופי, על 27 המדינות החברות בו (440 מיליון איש), הוא שותף אסטרטגי של ישראל. תפיסתו כיריב נובעת מיחסים פוליטיים מעורערים סביב העדר תהליך שלום עם הפלסטינים והמשך בניה בהתנחלויות. האיחוד האירופי היה השנה המתנגד הקולני ביותר מבין המדינות הדמוקרטיות-ליברליות נגד תכנית הסיפוח של ראש הממשלה. כיוון שהסיפוח לא זכה לתמיכת הציבור בישראל, לא ברור אם התנגדותו של האיחוד מתבטאת בסקר לטובתו או לרעתו".
"התפיסה של האיחוד האירופי כיריב של ישראל רחוקה מאוד מהמציאות. האיחוד הוא ידיד אמת של ישראל, גם אם ביקורתי" קבעה שיאון צדקיהו.
בנוגע להורדת שאלת הסיפוח מעל שולחן הביצועים של הממשלה, 46% אחוזים מהנשאלים חושבים שהעובדה שסיפוח שטחים בגדה המערבית ירד בשלב זה מעל סדר היום היא טובה לישראל. 21% מהנשאלים חושבים שזהו צעד רע, ול-33% אין דעה בנושא. בד בבד, במידה שתוצג לישראל חבילה בינלאומית מתואמת של תמריצים חיוביים לקידום שלום עם הפלסטינים, 47% מהציבור הצהירו שהדבר יחזק במידה רבה מאוד או רבה את תמיכתם בקידום שלום ישראלי-פלסטיני.
מנהל המחקרים של המכון, ד"ר רועי קיבריק, הסביר: "ישראל נתונה במשבר דמוקרטי חריף, המשתקף גם ביחסי החוץ שלה. לאחר שנים ארוכות בה פעלה להצטרף למועדון המדינות הדמוקרטיות, ושאפה להיות 'אור לגויים', היא הולכת ומתרחקת מהעולם הדמוקרטי – אינה מקדמת תהליך שלום ומעמיקה את הכיבוש, מאמצת את ממשל טראמפ הפועל נגד שיתוף הפעולה העולמי, וחוברת למשטרים סמכותניים לא-ליברליים ואף אנטישמיים", והרחיב: "בממצאי הסקר ניתן לראות פער דורי מובהק. אזרחי ישראל הוותיקים, מימין ומשמאל, מכירים יותר בחשיבותו של שיתוף הפעולה הבינלאומי ובצורך לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, תומכים יותר בערכים דמוקרטיים, ומזהים את הסכנות הטמונות בסיפוח חד-צדדי של השטחים. לעומת זאת, הדור הצעיר מכיר פחות בחשיבות המרכיב הדמוקרטי במדיניות-החוץ ובסכנות הטמונות באובדנו, וזקוק לשיעורי היסטוריה מהדור הוותיק."
